פנדורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פנדורה, ציור משלהי המאה ה-19

במיתולוגיה היוונית פנדורהיוונית: Πανδώρα;‏ πᾶν – "כל" ו-δῶρον – "מתנה") הייתה האישה הראשונה שעוצבה על ידי זאוס כחלק מהעונש שלו למין האנושי על כך שגנבו ממנו את סוד האש.

על פי הסיודוס, הטיטאן אפימתאוס היה אחראי על מתן תכונה חיובית לכל חיה. אך כאשר הגיע הזמן לתת לאדם תכונה חיובית - לא נשאר דבר. פרומתאוס, אחיו, הרגיש שכיוון שהאדם עליון לכל החיות האחרות, עליו לקבל מתנה ייחודית. לכן, גנב פרומתאוס את האש מזאוס ומסר אותה לאדם.

זאוס התרגז ויצר את האישה כעונש לאדם. האלים קראו לה פנדורה (פאן-דורה), שפירושו מתנת כל האלים. היא קיבלה מהם את מתנותיהם: הפיסטוס עיצב אותה מחימר ונתן לה צורה, אפרודיטה נתנה לה יופי, ואפולו נתן לה כישרון מוזיקלי ואת היכולת לרפא. אחריהם נתן לה הרמס תיבה, אמר לה לא לפתוח אותו לעולם, ונתן לה את הסקרנות.

פרומתאוס הזהיר את אחיו אפימתאוס לא לקבל מתנות מהאלים, אך האחרון לא הקשיב לאחיו, וכשפנדורה הגיעה אליו, הוא התאהב בה והתחתן איתה.

עד אז, המין האנושי חי בעולם מושלם ללא דאגות. אפימתאוס אמר לפנדורה לעולם לא לפתוח את התיבה. אולם, יום אחד, סקרנותה של פנדורה גברה עליה, והיא פתחה את התיבה. במעשה זה שחררה פנדורה את כל האסונות לעולם (דבר, עצב, עוני, פשע וכו'). היא מיהרה לסגור את התיבה, אך חתמה בתוכה את התקווה בלבד. העולם נשאר עגום וקר לתקופה ארוכה, עד שפנדורה פתחה את התיבה שנית ושחררה את התקווה (אלפיס) לעולם. סיפור זה אמור להסביר את המקור לתקווה ולאסונות בעולם.

בתם של אפימתאוס ופנדורה היא פירה, שהתחתנה עם דאוקליון. שניהם היו היחידים ששרדו את המבול. הם יצרו מחדש את בני האדם מאבנים שזרקו מאחורי גבם.

פנדורה וחווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורה של פנדורה מזכיר את סיפור גן עדן שנזכר בתורה: ה' ברא את חווה והביא אותה אל האדם. האישה התפתתה לאכול מהעץ היחיד שנאסר עליה - עץ הדעת טוב ורע. כתוצאה מכך באו על המין האנושי צרות רבות.[1] בשני המקרים המסר הוא כי הסקרנות של האישה המיטה אסון על עולם בני האדם.

תיבת פנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיבה מסוג πυξίς

כאשר ארסמוס מרוטרדם תרגם את הסיפור של הסיודוס על פנדורה ללטינית הוא החליף בין πίθος (כד) ל-πυξίς (תיבה).

המושג "תיבת פנדורה" הוא מטבע לשון (ניב), וכוונתו היא חשיפת דברים לא נעימים, צרות, בעיות מורכבות וכדומה, שעדיף לשתוק ולהתעלם מהם ולא לפתוח את "התיבה", שהרי פתיחה שכזו תביא לשרשרת של צרות.

כיום נעשה שימוש במטבע לשון זו ("תיבת פנדורה") אך ורק כביטוי בעל משמעות שלילית והרת אסון, תוך התעלמות מחלקו השני של הסיפור המיתולוגי (הימצאותה של "התקווה" בתחתית התיבה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בספר "מעט מן האור" על בראשית, חנן פורת, עמ' 31