פנחס מאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פנחס (מער) מאירי
Pinhas Meiri.jpg
לידה 16 במרץ 1865
פטירה 15 בדצמבר 1937 (בגיל 72)
ראש ועד פתח תקווה
19221928
(כ־6 שנים)
חברי מועצה מקומית של מושבה פתח תקווה
חברי המועצה המקומית של פתח תקווה. מאירי במרכז.

פנחס (מער) מאירי (16 במרץ 1865 - 21 בנובמבר 1937) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה. מאירי היה ראש ועד פתח תקווה בשנים 19221928, היה מספר פעמים חבר הוועד והשתתף בהגנת המושבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירי נולד בפוניבז' שבליטא לאביו נפתלי הרץ ולאמו ציפורה[1]. בילדותו למד בחדר, ולאחר מכן בישיבות בערים קיידאן ודווינסק. ב-1882 נשא לאישה את שרה ליפשיץ[2].

ב-1882 קנה אביו אדמות בפתח תקווה ושלח אותו למקום לפניו. ב-1883 עלה לארץ עם קבוצת "הביליסטוקאים" והתיישב במושבה יהודיה שהקימו מתיישבי פתח תקווה שנמלטו מפני הקדחת. אנשי יהודיה הלכו כל יום שעתיים לפתח תקווה כדי לעבוד את האדמה[2].

מספר שנים לאחר מכן הרב אריה פרומקין התיישב באחוזת לחמן בפתח תקווה, משך אחריו עוד אנשים והקים ישיבה ותלמודי תורה במקום. אל הרב פרומקין הצטרף מאירי כתלמיד, מורה ופועל[2].

ב-1885 ביקר קלונימוס זאב ויסוצקי בארץ והתעניין במצב המושבה פתח תקווה. אנשי יהודיה רצו לשכנעו שאין אפשרות להקים יישוב על אדמות פתח תקווה כדי שיקבלו כספים להמשך המצב הנוכחי - עבודה במרחק שעתיים מהבית. לשם כך גייסו אנשי יהודיה את מאירי לשרת את ויסוצקי במהלך ביקורו בארץ ולשכנעו בכך במהלך ביקורו. לשליחות זו התנגד מאוד הרב פרומקין שהאמין בכך שהמושבה צריכה להיות באדמות פתח תקווה עצמן. לאחר שהסתיימה המחלוקת בהחלטה שהמושבה תהיה בפתח תקווה הסכים הרב פרומקין לשליחות, ומאירי יצא לשרת את ויסוצקי. על עבודה זו סירב מאירי לקבל תשלום, וויסוצקי מינהו למקשר בין המושבה פתח תקווה לבין הנהלת ארגון חובבי ציון בארץ[2].

מאוחר יותר הצטרף מאירי לעשרים ושמונה האיכרים שקיבלו תמיכה מהברון רוטשילד בפתח תקווה, והיה חבר בוועד "העשרים ושמונה". עם הזמן הקים מאירי משק גדול ומגוון והחזיר את ההלוואות לפקידות הברון במושבה[2].

מאירי השתתף בהגנה על פתח תקווה ונלחם פעמים רבות באומץ לב עם פורעים ערבים מהכפרים ג'לג'וליה ופג'ה שבסביבה. ב-1898 התנפלו פורעים ערבים על של מאירי בדרך מזכרון יעקב לפתח תקווה מדרום לג'לג'וליה, ופצעו אותו פצעים קשים. מאירי נאלץ לנסוע לאירופה כדי לעשות ניתוחים וחריץ נשאר בראשו עד סוף ימיו[2].

מאירי נבחר מספר פעמים לוועד המושבה פתח תקווה, וכיהן כראש הוועד בין השנים 19221928 (בשנים 19141918 הוועד היה מועצה מקומית).

מאירי נפטר ב-15 בדצמבר 1937 בפתח תקווה. על שמו של מאירי נקרא רחוב בפתח תקווה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pinchas Meiri, geni_family_tree (בAmerican English)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 דוד תדהר (עורך), "פנחס מאירי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 745