מוצרי צריכה שוטפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדפי סופרמרקט עם מוצרי צריכה שוטפת
"אריזה מוכנה למדף" של מים מינרלים

מוצרי צריכה שוטפיםאנגלית: Fast-moving consumer goods או בקיצור FMCG) הם מוצרי צריכה,, שנמכרים במהירות ובעלות נמוכה יחסית. דוגמאות לכך כוללות מוצרים ביתיים שאינם עמידים כגון: מזון ארוז, משקאות, מוצרי טואלטיקה, ממתקים, מוצרי קוסמטיקה, תרופות ללא מרשם, מוצרים יבשים וחומרים מתכלים אחרים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים העיקריים של מוצרי צריכה שוטפים :

מנקודת מבט הצרכנית

  • רכישות תכופות
  • מעורבות נמוכה (מעט או ללא מאמץ לבחור את הפריט)
  • מחירים נמוכים
  • חיי מדף קצרים
  • צריכה מהירה
  • גמישות ברכישה וזמינות רבה במכולת, בסופרמרקט או בקניות ברשת

מנקודת המבט של המשווק

  • נפחים גבוהים
  • שולי תרומה נמוכים (Contribution margin)
  • הפצה רחבה
  • מחזור מלאי גבוה
  • אריזה מוכנה למדף

אריזה מוכנה למדף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריזה מוכנה למדף (Shelf-ready packaging) או אריזה מוכנה לקמעונאות (retail-ready packaging) (נקראת גם לפי השם בצרפתית prêt-à-vendre ) מתייחסת לאריזות של מוצר כך שהוא נמסר לקמעונאי מוכן לאחסון ומכירה על המדף. קמעונאים רבים רוצים לרוב להעביר משלוחים ממרכזי ההפצה שלהם לחנויות ביחידות ובתיבות כך שניתן להניח סחורות ישירות על המדפים מבלי לטפל בנפרד בחבילות היחידות או באריזות. קמעונאים דורשים לעיתים קרובות שמוצרים יגיעו באריזה מוכנה למדף כדי להפחית את עלויות המלאי על ידי חיסכון בהוצאות העבודה. לדוגמה, עמדות תצוגה מוכנות לשימוש המוצבות במקום המכירה הקמעונאית על ידי מלגזה ללא הרכבה או טיפול ידני בחבילות יחידות. אריזה מוכנה למדף, לעיתים נמכרות כ"אריזות חיסכון", שמטרתם לשווק לצרכן את המוצר שהוא מעוניין בו בכמות גדולה יותר תמורת מחיר אטרקטיבי כביכול[1].

השפעה על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרני מוצרי הצריכה השוטפים מהווים גורם מרכזי בזיהום הפלסטיק בעולם. על ידי יצור כמויות גדולות של פלסטיק לשימוש חד פעמי, בעיקר באריזות המוצרים, אך גם בשרשרת האספקה וכחלק מהשיווק והפרסום.

בעזרת שיווק אגרסיבי הם מעודדים צריכה עודפת ובזבזנית. וייצור ושינוע המוצרים מביא לצריכת דלקים מאובנים ותורם למשבר האקלים.

יצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21, כחלק מהתהליך הגלובליזציה הכלכלית, החל מהלך מהיר של קונסולידציה של שוק מוצרי הצריכה השוטפים בידי מספר תאגידים רב-לאומיים, בעיקר על ידי רכישות ומיזוגים. תאגידים אלו גם החלו משווקים מותגים אחדים בכל העולם. דוגמה בולטת היא חברת קוקה-קולה המשווקת משקה קל ממותג באופן זהה בכל העולם עשרות שנים.

בשנת 2018, יצרני מוצרי הצריכה השוטפים הגדולים בעולם היו[2]:

חברה הכנסות מיקום המטה
נסטלה 93 מיליארד דולר שווייץ
פרוקטר אנד גמבל 66 מיליארד דולר ארצות הברית
פפסיקו 64 מיליארד דולר ארצות הברית
יוניליוור 60 מיליארד דולר לונדון
אנהאוזר-בוש אינבוו 54 מיליארד דולר ניו יורק
JBS 49 מיליארד דולר ארצות הברית
חברת קוקה-קולה 31 מיליארד דולר ארצות הברית
לוריאל 31 מיליארד דולר צרפת
דנונה 29 מיליארד דולר צרפת
היינקן 26 מיליארד דולר הולנד

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קבוצה דומיננטית של 10 ספקים שולטים ב-57.2% משוק מוצרי הצריכה השוטפת (FMCG) ומחיר המזון מהגבוהים בעולם[3]. בחלק מהמקרים מחזיק יצרן אחד בלבד ב-70%-90% מקטגוריות מסוימות[4].

בשנת 2020, יבואני וסיטונאי מוצרי הצריכה השוטפים הגדולים בישראל היו[5]:

חברה הכנסות מותגים
דיפלומט מפיצים 2,865 מיליון שקל מותגי חברת פרוקטר אנד גמבל
גלוברנדס גרופ 2,380 מיליון שקל יוניליוור, מארס, סאליסול
החברה הדרומית לשיווק 1,229 מיליון שקל מפיצה את מוצרי חברת האם סנו
קבוצת שסטוביץ 941 מיליון שקל קולגייט-פלמוליב, ספיד סטיק, קלווין קליין, ברילה
גורי יבוא והפצה 348 מיליון שקל רקיט בנקיזר, הנקל, פרסיל
א.פ.י חורי הפצה 348 מיליון שקל לוריאל, סנו, יוניליוור, לילית ומותגים פרטיים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]