פקודת nslookup

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nslookup Command

nslookup הוא כלי לניהול רשת בשורת פקודה אשר זמין עבור מערכות ההפעלה של מחשבים רבים לביצוע שאילתות DNS כדי להשיג שם תחום (domain) או מיפוי כתובת ה-IP או לכל רשומת DNS אחרת.

בשלב מוקדם של התפתחות ה- BIND 9, מערכות קונסורציום האינטרנט תכננו לזנוח את nslookup  לטובת dig (domain information) groper ו-host. עם זאת, החלטה זו התהפכה בשנת 2004 עם שחררו של BIND 9.3[1], ומאז nslookup נתמך באופן מלא.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש השם nslookup הוא בדיקת שם השרת. nslookup אינו משתמש בספריית מערכות ההפעלה המקומית של DNS כדי להציג את השאילתות, ובכך הפקודה עשויה להתנהג באופן שונה ממה שעושה dig. בנוסף לכך, גרסאות שהספק ספק יכולות לסבך את השימוש או הכללת פלט של מקורות אחרים של שם המידע (כמו קובצי host ורשת שירות מידע). התנהגויות מסוימות של nslookup ניתן לשנות על ידי התוכן של resolv.conf.[2]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

nslookup פעול במצב אינטראקטיבי או אי-אינטראקטיבי. כאשר נעשה שימוש באופן אינטראקטיבי על ידי הפעלתו ללא ארגומנט או הארגומנט הראשון הוא - (סימן חיסור) והארגומנט השני הוא כתובת אינטרנט של שם השרת או שם של המארח, תצורות נושאי פרמטר המשתמש או בקשות לאחר שהוצגה בפניו פקודת nslookup  (<). כאשר הפקודה ניתנת ללא ארגומנטים, פקודת השאילתה תשתמש בשרת ברירת מחדל. סימן החיסור (-) מפעיל את הפקודות אשר צוינו בשורת הפקודה וצריך להקדים את פקודת ה-nslookup. במצב שאינו אינטראקטיבי, דהיינו כאשר הארגומנט הראשון הוא שם של כתובת האינטרנט או המחשב המארח שחופש, פרמטרים והשאילתה יצוינו כארגומנט שורת פקודה בתוך הבקשה של התוכנית. במצב אי-אינטראקטיבי חיפוש המידע על מארח (host) ספציפי מתבצע על ידי שימוש בשם השרת המוגדר כברירת מחדל.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mark Andrews, BIND 9.3.0 is now available, ‏Thu Sep 23 06:05:37 UTC 2004
  2. ^ DNS and BIND, Fourth Edition: Chapter 12. nslookup and dig, DNS and BIND, Fourth Edition: Chapter 12. nslookup and dig, ‏20 July 2010
  3. ^ Publib.boulder.ibm.com, Commands Reference, pSeries and AIX Information Center, ‏2012-09-05