פרדריק שאו
_in_1915.jpg) | |
| לידה |
31 ביולי 1861  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1942 (בגיל 80) |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
בית הספר רפטון |
| השתייכות |
 צבא בריטניה |
| תקופת הפעילות | 1882–1920 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הבריגדה ה-9 מפקד הדיוויזיה ה-29 מפקד הדיוויזיה ה-13 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
מסדר האמבט | |
  | |
לוטננט גנרל סר פרדריק צ'ארלס שאו KCB PC (באנגלית: Sir Frederick Charles Shaw; 31 ביולי 1861 – 6 בינואר 1942) היה גנרל בצבא הבריטי ששירת במלחמת הבורים ובמלחמת העולם הראשונה. הוא הפך למפקד העליון, אירלנד, ופרש ב-1920.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאו נולד ב-31 ביולי 1861, והיה בנו של ג'ון שאו מנורמנטון, דרבישייר. הוא התחנך בבית ספר רפטון. הוא התחתן עם פלורנס אדית דנטון, בתו של הכומר קנון דנטון מאשבי-דה-לה-זוך היא נפטרה ב-1918; הייתה להם בת אחת.[1]
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאו התגייס כקצין לרגימנט שרווד פורסטרס בדרגת לוטננט ב-28 בינואר 1882.[2] הוא שירת במלחמה האנגלו-מצרית מאוחר יותר באותה שנה,[2] והועלה לדרגת קפטן ב-14 באוקטובר 1889. [3]
הוא הועלה לדרגת מייג'ור ב-11 באוקטובר 1899, הוא שירת במהלך מלחמת הבורים השנייה בתפקידי מטה שונים.[2] הוא קיבל את דרגת ייצוג של לוטננט קולונל ב-29 בנובמבר 1900. לאחר תום המלחמה, הוא שב לבריטניה באוגוסט 1902. בשנת 1907 הוא מונה למפקד (CO) של הגדוד השני, רגימנט שרווד פורסטרס.[2]
הוא שירת במלחמת העולם הראשונה, בתחילה פיקד על הבריגדה ה-9 של הדיוויזיה ה-3 ובתפקידו נשלח לצרפת.[2] הוא נפצע מפגז שפגע במפקדתו ב-12 בנובמבר 1914.[2] לאחר החלמתו, בשנת 1915, הוא מונה בתחילה למפקד (GOC) הדיוויזיה ה-29 עם גיוסה בינואר. עם זאת, רק חודשיים לאחר מכן, הוא הוחלף על ידי איילמר האנטר-וסטון ומאוחר יותר מונה למפקד הדיוויזיה ה-13 (המערבית), ופיקד עליה במהלך המערכה בגליפולי. [4] לאחר מכן מונה למנהל הגנת הפנים ולאחר מכן לראש המטה הכללי של כוחות הבית.[2]
ב-19 בספטמבר 1919, במהלך מלחמת העצמאות של אירלנד, הוא הציע להרחיב את כוח המשטרה באירלנד באמצעות גיוס כוח מיוחד של חיילים לשעבר בריטים מתנדבים. [5] בעקבות התערבות ישירה מלונדון, הונהגו "בלאק אנד טאנס" ומחלקת העזר של השוטרים על מנת להשיג תוצאה מכרעת. התערבות זו קדמה לטיהור של הממשל האירי בטירת דבלין שבמהלכו הוחלף שאו עצמו. [6]
שאו פרש לגמלאות ב-1920 ומת ב-6 בינואר 1942.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Who Was Who 1941–50.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 "University of Birmingham". אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2009. נבדק ב-4 בנובמבר 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hart´s Army list, 1903
- ^ "King's Collections : Archive Catalogues : Military Archives".
- ^ Townshend, Charles (1975). The British Campaign in Ireland, 1919-1921: The Development of Political and Military Policies. Oxford. p. 30. ISBN 019821863X.
- ^ Ainsworth, John S. (2000). British Security Policy in Ireland, 1920-1921: A Desperate Attempt by the Crown to Maintain Anglo-Irish Unity by Force. Proceedings 11th Irish-Australian Conference, Murdoch University, Perth. p. 1.