לדלג לתוכן

פרויקט ואדי עתיר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרויקט ואדי עתיר
פעילות חווה חקלאית, בית ספר חקלאי, מרכז מבקרים
התאגדות עמותה[1]
תחום חקלאות מדברית בת קיימא
מקום פעילות חורה
מייסדים מוחמד אלנבארי
מייקל (מיכאל) בן-אלי
תקופת הפעילות 2007–הווה (כ־19 שנים)
projectwadiattir.com
קואורדינטות 31°16′31″N 34°56′12″E / 31.275191570129°N 34.936770669956°E / 31.275191570129; 34.936770669956
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ואדי עתיר
ואדי עתיר

פרויקט ואדי עתיר הוא חווה חקלאית המבוססת על תכנון בר-קיימא תוך שילוב היבטים קהילתיים, סביבתיים, טכנולוגיים וכלכליים. החווה נמצאת בסמוך לחורה, מדרום למפגש כביש 31 עם כביש 316.[2][3][4] שטח החווה הוא 400 דונם, והיא כוללת שטחי גידול חקלאיים, מחלבה, מרכז מחקר ומרכז מבקרים. הפרויקט מנוהל באמצעות עמותה.[5]

רקע והקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט הוא יוזמה משותפת של המעבדה הבין-לאומית לקיימות (The Sustainability Laboratory) שהיא ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בארצות הברית, אג'יק - מכון הנגב והמועצה המקומית חורה.[6] הוא הוקם בשנת 2007 ביוזמת ד"ר מוחמד אלנבארי, ראש עיריית חורה לשעבר וד"ר מייקל (מיכאל) בן-אלי ראש "מעבדת הקיימות" – יוזמה עולמית המקדמת פתרונות בני-קיימא. היוזמה קמה מתוך רצון לשמר את המורשת והידע של הבדואים, לשלב אותם בחברה הישראלית, ולרתום את הטכנולוגיה בצורה שתאפשר להם להמשיך לעסוק בעבודות ובמלאכות הקדומות, אך בצורה יעילה יותר ובשיטות מתקדמות.[7][8] ב-2011 הפרויקט התאגד לעמותה.[5]

שותפויות, מימון והכנסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישומו של פרויקט ואדי עתיר התאפשר אודות לתקצוב על ידי שותפות רחבה, הכוללת את קרן קיימת לישראל, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קרנות ותורמים שונים, כמו גם קונסורציום ממשלתי בהנהגת משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובהשתתפות המשרד לפיתוח הנגב והגליל; הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי והרשות להתיישבות הבדואים בנגב.[9][10] בנוסף קיימות הכנסות עצמיות מייצור ומכירה שנכון לשנת 2019 מכסות כמעט 50% מתקציב התפעול השנתי של הפרויקט.[11] המחלבה משווקת גבינות ויוגורטים למסעדות ולצרכנים פרטיים. מחלקת צמחי המרפא מוכרת חליטות תה, סבונים ומוצרי טיפוח ומרכז המבקרים מייצר הכנסות מסיורים בתשלום, חנות בה נמכרת התוצרת, סדנאות מעשיות ואירוח קולינרי.[12][11]

חזון ותפיסה תכנונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט ואדי עתיר תוכנן לשלב את הידע, הערכים והשאיפות הבדואיות המסורתיות עם טכנולוגיות מתקדמות, נהלים וידע מדעי בן-זמננו. הפרויקט מדגים יישום של עקרונות הקיימות שפותחו על ידי המעבדה, ומציג מודל שיהיה בר יישום בנגב ובאזורים צחיחים דומים במקומות אחרים בעולם.[13] באופן התייחסותו אל הטבע המקומי הוא משחזר אורחות חיים עתיקים ומשמר את מה שנותר משיטות החקלאות הערבית-בדואית.[14]

הפרויקט מוגדר כמודל בר-שכפול שנועד לשמש כגשר לשיתוף פעולה אזורי עם מדינות כמו ירדן ומצרים המתמודדות עם תנאי אקלים דומים.[15][16]

פעילות חקלאית ואקולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט מתמקד בשימוש במינים מקומיים שעברו דחיקה לשוליים בשל החקלאות התעשייתית המודרנית. הוא כולל גידול עדרים למוצרי בשר וחלב אורגניים, השבת ירקות מסורתיים וגידול צמחי מרפא מדבריים לייצור מוצרי קוסמטיקה וטיפוח בעלי ערך כלכלי גבוה, ושתילת אלפי עצים לשיפור איכות הקרקע, קיבוע חנקן ואספקת מספוא לעדרים.[15]

טכנולוגיות קיימות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקרון המנחה של הפרויקט הוא "פסולת כמשאב". מערכת הטכנולוגיות המשולבות וגישת הפסולת למשאבים של פרויקט ואדי עתיר ממקסמת את השימוש במשאבים מתחדשים, מבטלת פליטות מזיקות ושואפת לאפס פסולת כמעט.[17] בשנים הראשונות נעשה שימוש במערכת Zenith Solar[18][19] הכוללת מראות פרבוליות המפיקות חשמל ומים חמים במקביל ביעילות של כ-75%. המים החמים משמשים לניקוי הדיר, למחלבה, למקלחות העובדים ולעיבוד צמר הכבשים.

מי שופכין עוברים טיהור במערכת "אגנים ירוקים" אנכית, שפותחה במיוחד לאזורים צחיחים כדי למזער אידוי, והמים המטוהרים משמשים להשקיית הגידולים.

פסולת בעלי החיים משמשת להפקת ביוגז, המשמש כדלק לבישול במרכז המבקרים, וקומפוסט לדישון הקרקע.[15]

בשנים 2024–2025 הוטמעו מערכות להפקת מים מהאוויר. בספטמבר 2024 הושקה במקום המערכת המסחרית המלאה הראשונה של חברת H2OLL, המבוססת על טכנולוגיית ספיחה שפותחה בטכניון. מערכת זו מספקת כ-1,000 ליטר ביום של מי שתייה נקיים המופקים ישירות מהלחות באוויר, והיא מותאמת במיוחד לתנאי היובש הקיצוניים של הנגב.[20][21][22]

מבנה ארגוני והשפעה חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקור אנחל גורייה, מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, בפרויקט ואדי עתיר בחורה[23]

החווה פועלת כיחידה יצרנית המפיקה מגוון מוצרים חקלאיים, ביניהם גבינות המיוצרות במחלבה במקום, שמן זית וצמחי מרפא.[12]

הפרויקט מהווה את הקואופרטיב החקלאי הראשון מסוגו במגזר הבדואי בישראל שבו חברי הקהילה הם בעלי עניין ושותפים בניהול ובהכנסות[24] וככזה הוא מספק תעסוקה לתושבי האזור. בנוסף, הקואופרטיב כולל חקלאים, אנשי חינוך ויזמים חברתיים, שינוי תפישתי בקהילה המבוססת מסורתית על קשרי משפחה ושבט.

נכון לשנת 2019 מחצית מצוות הפרויקט המונה כ-40 איש הן כ-20 נשים בדואיות, הממלאות תפקידים מקצועיים וניהוליים בכירים. תוכנית גידול הירקות המקוריים, למשל, מנוהלת כולה על ידי נשים, מה שמקנה להן עצמאות כלכלית ומעמד חברתי חדש בקהילה. הפרויקט הצליח ליצור קואליציה ייחודית של שיתוף פעולה בין שבטים בדואים שונים, אקדמאים יהודים ומומחים בין-לאומיים, ובכך הפך למודל לדו-קיום מעשי.[25][26]

השפעה מחקרית וחברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרויקט מבקרים סטודנטים ומתעניינים מכל העולם, כדי ללמוד על המודל החדשני של ואדי עתיר לפיתוח מקומי מבוסס חקלאות. הוא מהווה "מעבדה חיה" המארחת מחקרים אקדמיים שנערכים בחסותו.[15][27][28][29] הפרויקט כולל גם מרכז מבקרים, הכשרה,[דרושה הבהרה] וחינוך. במקום מתקיימים סיורים מקצועיים עם הדרכה בערבית, אנגלית ועברית, סיורים לבתי ספר וסדנאות בנושאים כמו אריגה, בישול, סיפורת ועוד.[7][30] בפרויקט פועל גם בית ספר חקלאי המארח תלמידים מ-31 בתי ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, למספר שעות עבודה קבועות מדי שבוע. הם לומדים בו מיומנויות מסורתיות לצד לימודי מדע, קיימות, אקולוגיה, יזמות וחדשנות בת קיימא. בנוסף, לבני נוער בסיכון או לנוער לפני צבא יש אפשרות להתגורר בחווה, לעבוד וללמוד בה מקצועות לעתיד.[7][12]

במאמר משנת 2024, שהתבסס על תצפיות שטח וראיונות שנערכו בין השנים 2017 ל-2021 מתייחסת אדולפסון לפרויקט ואדי עתיר כ"פרויקט דגל" בתחום היוזמות המיועדות לקהילה הבדואית. היא מתארת אותו כפלטפורמה חינוכית השואפת לשלב פרקטיקות בדואיות מסורתיות עם חקלאות מודרנית וטכנולוגיות ירוקות, תוך שילוב הקהילה הבדואית בשוק העבודה כחלק מתהליך המודרניזציה הכולל של האזור.[31]

במחקרים שבוצעו באתר נמצא כי שימור הקרקע והגבלת המרעה הובילו לעלייה של פי חמישה בייצור הביומסה העשבונית בתוך שש שנים בלבד. מספר מיני הצמחים בשטחים המוגנים גדל פי עשרה בהשוואה לשטחים לא מטופלים, ותכולת החומר האורגני בקרקע השתפרה משמעותית, מה שמאפשר אגירת פחמן יעילה יותר ומניעת סחף.[32][33][34] נכון לשנת 2025, הפרויקט מארח כ-1,000 מבקרים בחודש.[35]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרויקט ואדי עתיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ עמותת ואדי עתיר (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
  2. ↑ פרוייקט ואדי עתיר · 31, חורה, 8573000, ישראל, באתר פרוייקט ואדי עתיר · 31, חורה, 8573000, ישראל
  3. ↑ שומרים על המורשת: פרויקט "ואדי עתיר", באתר ynet, 17 בפברואר 2014
  4. ↑ פרויקט ואדי עתיר, באתר Asif
  5. 1 2 עמותת ואדי עתיר (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
  6. ↑ אלישיב רייכנר, ‏"להחזיר את האשה הבדואית למרכז העניינים", בעיתון מקור ראשון, 21 בספטמבר 2018
  7. 1 2 3 מיקה לופו וייס, ביקרנו בפרויקט ואדי עתיר והתאהבנו - עכשיו תורכם, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2024
  8. ↑ Project Wadi Attir: Progress for a Bedouin Community, THE DESERT and the CITIES SING, ‏2017-03-03 (באנגלית אמריקאית)
  9. ↑ שרה אוסצקי-לזר, פרויקט "ואדי עתיר" – קהילה מדברית אקולוגית, באתר שרה אוסצקי-לזר
  10. ↑ אודות – פרוייקט ואדי עתיר
  11. 1 2 PATRICIA GOLAN, A Bedouin eco-farm celebrates a decade of sustainability, The Jerusalem Post, ‏1 באוגוסט 2019
  12. 1 2 3 NICHOLAS POTTER, At Wadi Attir, Bedouin mix agricultural tradition with hi-tech innovation, The Jerusalem Post, ‏28 בינואר 2025
  13. ↑ שומרים על המורשת: פרויקט "ואדי עתיר", באתר ynet, 16 בפברואר 2014
  14. ↑ הדס קידר, ‏תיק עבודות – הדרום כהלך רוח: רוח חמה מהדרום מנשבת באמנות המערבית, תיאוריה וביקורת 54, קיץ 2021 | דרום
  15. 1 2 3 4 I.a. Meir, Constraints to assets, waste to resources: integrating green technologies in a novel pilot project for drylands, International Journal of Sustainable Energy 34, 2015-04, עמ' 154–165 doi: 10.1080/14786451.2013.858160
  16. ↑ Chuck Fax, What about the Bedouins?, Washington Jewish Week 51, 2015-05-14, עמ' 15–15
  17. ↑ Wadi Attir, GREEN CLUSTER (באנגלית)
  18. ↑ [https://www.gov.il/BlobFolder/guide/rd_chief_science/he/RD_2011_2012.pdf? Research and Development 2011-2012. עמוד 20]
  19. ↑ Program for Ecosystem Restoration at Project Wadi Attir
  20. ↑ Water From the Air - הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל, באתר הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל, ‏15 בספטמבר 2024
  21. ↑ H2OLL Celebrates First System Installation. Sep 2024, www.h2oll.com (באנגלית)
  22. ↑ Home PWA, The Sustainability Laboratory (באנגלית אמריקאית)
  23. ↑ מזכ"ל OECD בנגב: האתגר – החרדים והערבים. למחרת פרסום הדוח על מצב הכלכלה בישראל ביקר אנחל גורייה ביישוב חורה. "הערבים, הבדואים, האתיופים והחרדים הם המפתח לזינוק ביצרניות ובתחרותיות", הוא אמר. על הדוח: "לא אומרים לישראל מה לעשות, אלא מה מדינות אחרות עושות עם אותם אתגרים", באתר NRG, ‏1/2/2016 12:21
  24. ↑ When Waste Turns To Resource. On a Novel Agro-industrial Drylands Project, ‏אפריל 2025
  25. ↑ פרויקט ואדי עתיר קהילה מדברית ברת קיימא
  26. ↑ Bedouin eco-farm: Project Wadi Attir | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2019-08-01 (באנגלית)
  27. ↑ Increased Constructive Engagement Among Israeli Arabs: The Impact of Government Economic Initiatives
  28. ↑ Stefan Leu, Amir Mussery, Arie Budovsky, The Effects of Long Time Conservation of Heavily Grazed Shrubland: A Case Study in the Northern Negev, Israel, Environmental Management 54, 2014-08, עמ' 309–319 doi: 10.1007/s00267-014-0286-y
  29. ↑ Amir Mor-Mussery, Stefan Leu, Arie Budovsky, New Methodology for Quantifying the Effects of Perennials on Their Patch Productivity in Semi-arid Environments, Environmental Management 55, 2015-05, עמ' 1139–1146 doi: 10.1007/s00267-015-0449-5
  30. ↑ ואדי עתיר – חקלאות מדברית בת קיימא, באתר למטייל
  31. ↑ Johanna Adolfsson, Settler Suburbia in the Negev/Naqab: The Start-up Pioneer in the Desert, Geographical Review 114, 2024-03, עמ' 180–205 doi: 10.1080/00167428.2023.2197954
  32. ↑ Ecosystem Restoration at Project Wadi Attir | A Model Sustainable Desert Community in the Northern Negev, sustainabilitylabs.org
  33. ↑ Restoration of degraded arid farmland at Project Wadi Attir: Impact of conservation on biological productivity and soil organic matter
  34. ↑ Attir Wadi Project Community Desert Sustainable Model A
  35. ↑ Isaac A. Meir, When Waste Turns To Resource. On a Novel Agro-industrial Drylands Project, Circular Economy and Sustainability, 2025-01-01 doi: 10.1007/s43615-025-00548-w
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרויקט_ואדי_עתיר&oldid=43062825"