מחלבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חליבה ידנית
מחלבה תעשייתית באוסטרליה

מחלבה היא מתקן להפקת ועיבוד חלב בעלי חיים לצריכה אנושית. החלב מופק בעיקר מעזים או פרות (למעשה, חלב, ללא ציון מיוחד, הוא בדרך-כלל חלב פרה), אבל גם מתאו, יאק, כבשים, סוסים או גמלים. במחלבות מופקים ומיוצרים מוצרי חלב כמו חמאה, חובצה וגבינה.

מחלבות ביתיות היו קיימות בחברה האנושית עם המעבר לחברה חקלאית. בדרך כלל, תוצרי המחלבה היו מיועדים לצריכה מקומית והחיות שימשו למספר מטרות (עבודה בשדה, ייצור חלב, שימוש בבשר ובעור). החליבה הייתה ידנית וגודל העדר היה קטן מספיק, כך שכולו יוכל להיחלב במהלך שעה אחת, בדרך כלל כ-10 פרות על כל אדם שיחלוב אותן.

עם תהליך התיעוש, עבר גם תהליך החליבה וגם תהליכי הייצור מיכון וצמיחה. המחלבות הפכו למרכזים אזוריים (ולעתים על-אזוריים). גודלן של מחלבות יכול לנוע בין מספר מועסקים מצומצם ("מחלבת בוטיק") למפעלי ענק כדוגמת מחלבות חברת "תנובה". גודל המפעל קשור גם לרמת המיכון. בעוד שמחלבות קטנות רבות מייצרות מוצרי חלב וחלב בעבודת יד (או כזו המשולבת בשימוש במכונות); ייצור מוצרי החלב במחלבות תעשייתיות גדולות מותנה בשימוש במכונות. לכן המחלבה היא מתקן נפרד מהרפת או הדיר שבהם נחלב החלב.

מחלבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר מחלבות. הבולטות שבהן:

  • תנובה - יצרן גדול של מוצרי חלב עם מספר מחלבות מתועשות : מחלבת תל יוסף, מחלבת רחובות, מחלבת טנא נגה, מחלבת אילון תבור (מחלבה נוספת, מחלבת ירושלים, נסגרה)
  • טרה - בבעלותה גם מחלבות "משק צוריאל"
  • מחלבת יטבתה - בבעלות חלקית (50%) של קבוצת שטראוס
  • שטראוס - יצרן גדול של מוצרי חלב עם מספר מחלבות מתועשות; מחלבה ראשית באזור תעשייה בר-לב
  • המאירי צפת - לטענתם, המחלבה הראשונה בארץ[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]