פריאניק
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מגדן, מזון, gingerbread confectionary, עוגייה, עוגה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה  |
| מוצא |
רוסיה |
  | |
פּרִיאַנִיק (באוקראינית: пряник, ברוסית: пряник, בבלארוסית: пернік; בצ'כית ובסלובקית: perník; בפולנית: piernik; בקרואטית: paprenjak) מתייחס למגוון מוצרי מאפה מתוקים מסורתיים באוקראינה, רוסיה, בלארוס וכמה מדינות שכנות כמו פולין. זהו גם מאפה מתוק צ'כי וסלובקי פופולרי.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן מסורתי, פריאניקים עשויים מקמח ודבש. בעוד שחלק מהמילונים הרוסיים-אנגלים מתרגמים את פריאניק כלחם זנגביל, הזנגביל (ג'ינג'ר) הוא מרכיב פריאניק אופציונלי, בניגוד לדבש.[1][2] סוכר משמש לעיתים קרובות במקום דבש בייצור פריאניקי תעשייתי ובבישול ביתי מודרני. קשור לפריאניק הוא ה"קובריז'קה" (коврижка), לחם מתוק עם מרכיבים דומים.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה pryanik היא מהסלבית המזרחית העתיקה (אנ'), (пьпьрянъ), שם תואר מהסלבית המזרחית העתיקה пьпьрь "פלפל", מה שהופך אותה לדומה מבחינה אטימולוגית או קשורה ללבקוכן הגרמני. בגרמניה הוסיפו ג'ינג'ר לעוגיות חג המולד או של הפסחא – כך הופיע לחם הזנגביל הראשון, כלומר "לבקוכן". בצרפת, ממציא לחם הזנגביל נחשב לגרגוריוס מִניקופול, שבשנת 992 עבר לכאורה לצרפת מארמניה ולימד את הנזירים המקומיים את המתכון הזה.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Тульский пряник: рецепт приготовления". SYL.ru. 2015-02-12. נבדק ב-2017-12-23.
- ^ Drey, Victoria (15 בספטמבר 2017). "Tula pryanik: How simple honey bread became a Russian gastronomic brand". Russia Beyond.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Buryko, O. M. (2020-04-22). "НОВІ ЧАСИ – НОВІ МОЖЛИВОСТІ, АБО НАВЧАННЯ В СМАРТФОНІ". Медсестринство (1): 42–43. doi:10.11603/2411-1597.2020.1.11039. ISSN 2415-3028.