פריאניק
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מגדן, מזון, gingerbread confectionary, עוגייה, עוגה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה  |
  | |
פּרִיאַנִיק (באוקראינית: пряник, ברוסית: пряник, בבלארוסית: пернік; בצ'כית ובסלובקית: perník; בפולנית: piernik; בקרואטית: paprenjak) מתייחס למגוון מוצרי מאפה מתוקים מסורתיים באוקראינה, רוסיה, בלארוס וכמה מדינות שכנות כמו פולין. זהו גם מאפה מתוק צ'כי וסלובקי פופולרי.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן מסורתי, פריאניק עשוי מקמח ודבש. בעוד שחלק מהמילונים הרוסיים-אנגלים מתרגמים 'פריאניק' ללחם זנגביל, הזנגביל (ג'ינג'ר) הוא מרכיב אופציונלי, בניגוד לדבש.[1][2]
סוכר משמש לעיתים קרובות במקום דבש בייצור פריאניק תעשייתי ובבישול ביתי מודרני. קשור לפריאניק הוא ה"קובריז'קה" (коврижка), לחם מתוק עם מרכיבים דומים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה pryanik היא מהסלבית המזרחית העתיקה (אנ'), (пьпьрянъ), שם תואר מהסלבית המזרחית העתיקה пьпьрь "פלפל", מה שהופך אותה לדומה מבחינה אטימולוגית או קשורה ללבקוכן הגרמני. בגרמניה הוסיפו זנגביל לעוגיות חג המולד או לעוגיות הפסחא – כך הופיע לחם הזנגביל הראשון, כלומר "לבקוכן". גרגוריוס מִניקופול נחשב לממציא לחם הזנגביל בצרפת. בשנת 992 עבר לכאורה מארמניה לצרפת ולימד את הנזירים המקומיים מתכון זה.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Тульский пряник: рецепт приготовления". SYL.ru. 2015-02-12.
- ↑ Drey, Victoria (15 בספטמבר 2017). "Tula pryanik: How simple honey bread became a Russian gastronomic brand". Russia Beyond.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Buryko, O. M. (2020-04-22). "НОВІ ЧАСИ – НОВІ МОЖЛИВОСТІ, АБО НАВЧАННЯ В СМАРТФОНІ". Медсестринство (1): 42–43. doi:10.11603/2411-1597.2020.1.11039. ISSN 2415-3028.