פרידריך גונדולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך גונדולף
Friedrich Gundelfinger
לידה 20 ביוני 1880
דרמשטאדט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 1931 (בגיל 51)
היידלברג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Friedrich Leopold Gundelfinger עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Elisabeth Gundolf עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Cordelia Gundolf עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונת קברו בהיידלברג
רחוב על שמו בשכונת נוינהיים בהיידלברג

פרידריך לֵאוֹפּוֹלד גוּנדוֹלףגרמנית: Friedrich Leopold Gundelfinger‏; 20 ביוני 188012 ביולי 1931) היה משורר וחוקר ספרות גרמני. חיבורו על גתה (1916) הקנה לו פרסום נרחב גם מעבר לתחום עיסוקו. היה אחד הגרמניסטים הנקראים ביותר ברפובליקת ויימאר.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונדולף נולד בדרמשטאדט בשם פרידריך לאופולד גוּנדלפינגר כבנו של המתמטיקאי היהודי זיגמונד גוּנדלפינגר, שכהן כפרופסור בבית-הספר הגבוה הטכני בדרמשטדט. הוא למד שׂפה וספרות גרמנית ותולדות האמנות באוניברסיטת מינכן, בברלין ובאוניברסיטת היידלברג. זכה לתואר הדוקטור ב-1903, וכתב את ההביליטציה שלו בשנת 1911 על "שייקספיר והרוח הגרמנית". כרבים מבני-דורו התגייס לצבא ושירת במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1916, לאחר שבריאותו הדרדרה בעקבות שירות בחזית הצרפתית במהלך מלחמת העולם הראשונה, הצליח אחד מחבריו להתערב אצל ולטר רתנאו, ולהביא לזימונו לעבודה במשׂרד המלחמה בברלין. זמן קצר לאחר מכן החל ללמד שׂפה וספרות גרמנית בהיידלברג, ובשנת 1920 הפך שם לפרופסור מן המניין.

מאז 1899 נמנה גונדולף על חוגו של שטפן גאורגה, היכרות שראשיתה בתרגום הגרמנית שהוציא לסונאטות של שייקספיר. עם הזמן הפכו השניים לחברים קרובים. בעקבות כך פרסם חיבורים ספרותיים רבים בכתב העת שערך גאורג, "דפים לאמנות" (Blättern für die Kunst). בין השנים 1910–1912 השתתף בהוצאה לאור של ה"שנתון לתנועת הרוח" (Jahrbuch für die geistige Bewegung), שהפיץ את הרעיונות ואת תפיסת העולם של חוג גאורגה בתחומי התרבות והפוליטיקה.

עם תום המלחמה יצר גונדולף קשר רומנטי עם הכלכלנית ד"ר אליזבת סלומון ("אֵלי", 1893-1958). קשר זה הביא למשבר חמור ביחסיו עם שטפן גאורגה. בשנת 1923 נִתק סופית הקשר בין שני החברים. בשנת 1926 נִשׂאו גונדולף וסלומון.

בחיבוריו הרבים בתחום בקורת הספרות הוביל גונדולף קו חדש, ששׂם דגש על ההקשר ההיסטורי והתרבותי של היצירות הספרותיות. הוא ראה בדמויות היוצרים הגדולים בהם עסק — שייקספיר, גתה או היינריך פון קלייסט — כסמלים מייצגים של התקופות בהן חיו. גונדולף שׂם לו למטרה בפרשנותו לתאר את היוצר ואת ההשפעה ההדדית של יצירתו והזמן בו נכתבה. בתקופת רפובליקת ויימאר נמנה גונדולף עם המלומדים הבכירים והמפורסמים בגרמניה. ספריו זכו לתפוצה רחבה ביותר, ונקראו על ידי רבים. בשנת 1930 היה הראשון שזכה בפרס על-שם לסינג בהמבורג.

בשנת 1920 למד אצל גונדולף יוזף גבלס, שבאותה עת עדיין לא נודע כאנטישמי. גבלס רצה לכתוב דוקטורט תחת הדרכתו של גונדולף, אך התוכנית לא יצאה בסופו של דבר לפועל.

בשנת 1927 חלה גונדולף בסרטן, ונפטר בהיידלברג בשנת 1931. גונדולף הובא למנוחות בבית הקברות בֵּרגפְרידהוֹף בהיידלברג. על שמו נקרא רחוב בשכונת נוֹינהיים בעיר והחל ב-1964 מחלקת האקדמיה הגרמנית לשפות וספרות (אנ') את פרס פרידריך גונדולף (אנ') על שמו, עבור הפצת התרבות הגרמנית במדינות זרות.

כתביו נאסרו על ידי הנאצים ב-1933.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך גונדולף בוויקישיתוף