פריסקייל סמיקונדקטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Freescale Semiconductor Inc.
פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית אתר הרצליה.
פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית אתר הרצליה
סוג: חברה ציבורית
סיסמה: Making the world a smarter place
שנת הקמה: 2004
פירוק החברה: דצמבר 7, 2015
משרד ראשי: אוסטין, טקסס, ארצות הברית
אנשי מפתח: Gregg Lowe (מנכ"ל)
ענפי תעשייה: מיקרו-מעבדים
הכנסות: 4.634 מיליארד דולר (2014)
רווח תפעולי: 765 מיליון דולר (2014)
עובדים: 17,300 (2013)
freescale.com

פריסקייל סמיקונדקטוראנגלית: Freescale Semiconductor) הייתה חברה אמריקאית שעסקה בתכנון וייצור של רכיבים אלקטרוניים. המטה הראשי של החברה נמצא באוסטין, טקסס.

בסוף 2015 החברה התמזגה עם NXP סמיקונדקטורס וחדלה להתקיים תחת השם פריסקייל.

פריסקייל סמיקונדקטור ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקמה כחברת בת של ״מוטורולה סמיקונדקטור העולמית״ בשנת 1982, ביוזמתו של צבי סוחה, כ "מוטורולה סמיקונדקטור ישראל" במטרה לפתח רכיבי טלפון סלולרים ולהקטין את התלות של מוטורולה בחברת הרכיבים Texas Instruments שהיתה הספקית העקרית של מוטורולה בתחום.

"פריסקייל ישראל" הוא השם שניתן לחטיבה ב"מוטורולה סמיקונדקטור", לאחר היפרדותה מהחברה-האם בסוף 2004[1]. הסניף הישראלי, על שני אתריו בהרצליה ובעומר, היה שותף עיקרי במספר פיתוחים פורצי דרך של החברה, בעיקר בתחום המעבדים לעיבוד אותות, תקשורת מחשבים, תקשורת סלולרית ותחום חדש שפרץ בעשור הראשון של 2000, מעבדי מולטימדיה שיועדו לנגנים ניידים ומחשבי נטבוק.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות חוסר הפרסום היחסי של החברה בקרב הציבור הישראלי, היו בנייני פריסקייל בארץ מוכרים לרבים. מיקומו של בניין החברה בכניסה לאזור התעשייה בהרצליה פיתוח, סמוך למחלף הסירה, יחד עם פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית הבניין, היוו פרסומת חיה לעולם ההייטק הישראלי.

אתר עומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר בעומר, שפעל בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה חלוץ בהבאת ההייטק הישראלי לבירת הנגב וסביבתה. תקוות רבות נתלו בפעילות החברה כחלק ממימוש החזון של דוד בן-גוריון על הפרחת השממה. שיתוף פעולה זה נקטע סופית בשנת 2009 עם סגירת האתר.

משברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצל המשבר הכלכלי של 2008-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21, חברות חומרה רבות ספגו הפסדים ונאלצו לפטר מאות ואלפי מהנדסים ועובדים. בשנת 2009 פתחה פריסקייל בפיטורים רוחביים בכל מחלקות החברה ובסגירה מוחלטת של האתר בעומר. הקיצוצים ברוב אתרי החברה נעו סביב ה-10%, בעוד האתרים בהודו ובסין, המתאפיינים ברמות שכר נמוכות ביחס לעולם המערבי, כמעט ולא חשו בחרב הפיטורים. הסניף הישראלי ספג מכה קשה כאשר מתוך 600 עובדי החברה ב-2008, פוטרו קרוב ל-130 עובדים, כ-20 אחוזים מעובדי החברה בארץ.

סבב פיטורים נוסף ב- 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 נסגרו בחברה מחלקות ופוטרו 150 עובדים נוספים. בעקבות זאת, נותרו בפריסקייל רק כ-250 עובדים‏[2][3], כמו כן הועברה ״פרוסת הסיליקון״ המפורסמת מחזית הבניין הראשי, שכיום מאוכלס ע״י עובדי חברות אחרות.

סגירת מרכז הפיתוח בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2016, הנהלת החברה החליטה לסגור כליל את מרכז הפיתוח בישראל ובכך לפטר כמעט את כל עובדיה‏[4]. החלטה זו שמה קץ ל-34 שנות קיומו של האתר החל מתקופת מוטורולה ב-1982‏[5]. למרות הסמיכות למיזוג החברה עם NXP, סיבת הפיטורין העיקרית הינה קיצוצי החברה בתחום התקשורת הדיגיטלית שנקלע למשבר, תחום שבו עסק האתר הישראלי‏[6].

המיזוג עם NXP[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" לאחר המיזוג עם NXP

בתחילת מרץ 2015 הוכרז כי אושרה עסקה למיזוג של פריסקייל לתוך NXP סמיקונדקטורס ההולדנית. היום הראשון למיזוג חל ב-7 בדצמבר של אותה שנה. בעקבות המיזוג השם והלוגו של פריסקייל הוסר והוחלף לשל NXP. נכון ליום המיזוג, החברה היא הרביעית בגודלה בעולם בתעשיית הסמיקונדקטור (אחרי אינטל, טקסס אינסטרומנטס וברודקום).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]