פרנסואה טומבלבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסואה טומבלבי
נשיא צ'אד ה-1
François Tombalbaye p1959.jpg
יורש נואל אודינגר
תחילת כהונה 1960
סוף כהונה 1975
תאריך לידה 15 ביוני 1918
מקום לידה צ'אד
תאריך פטירה 13 באפריל 1975
מקום פטירה צ'אד
שם בשפת אם François Tombalbaye
פרנסואה טומבלבי בחגיגות 10 שנים לעצמאות צ'אד

פרנסואה טומבלביצרפתית: François Tombalbaye; ‏15 ביוני 1918 - 13 באפריל 1975) היה נשיאה הראשון של צ'אד העצמאית ומנהיג המדינה משנת 1959 ועד לרציחתו.

טומבלבי נולד בדרום המדינה, בסמוך לעיר קומארה, והשתייך לשבט סארה.

בשנת 1959 היה למנהיג המפלגה הפרוגרסיבית של צ'אד ומונה לראשות הממשלה, תחת השלטון הקולוניאליסטי של צרפת. הוא שימש בתפקיד זה בתקופת סיום הקולוניאליזם וקבלת העצמאות, ב-11 באוגוסט 1960, והיה למנהיג הראשון במדינה העצמאית. שלטונו התנהל כאוטוקרטיה ושלל קיומן של מפלגות פוליטיות מלבד מפלגתו שלו. בשנת 1963 הורה טומבלבי על פיזור האספה הלאומית של צ'אד, לאחר שפרצו מהומות במדינה, והחל להלאים את שירות המדינה על ידי החלפת הפקידים מתקופת השלטון הצרפתי בפקידים מקומיים וחסרי נסיון. בשנים הראשונות לכהונתו הורה על העלאה גדולה במסים.

תוכניותיו של טומבלבי עוררו התנגדות גדולה בקרב האזרחים המוסלמים במדינה וב-1 בנובמבר 1965 פרצו במחוז גארה מהומות אלימות שכללו נפגעים. בעקבות מאורעות אלו פרצו מהומות גם בצפון ומרכז המדינה, בסיוע המדינות השכנות לוב וסודאן. צרפת התערבה בנעשה במדינה לבקשתו של טומבלבי, תוך התניית הסיוע בעריכת רפורמות מטעמו בצבא המדינה, הממשלה ושירות המדינה, הפחתת נטל המסים והחזרת האחריות על גבייתם לידי נציגים מקומיים. טומבלבי נענה בחיוב לדרישות אלו בשנת 1969, לאחר שבין היתר ביקר באוקטובר 1968 בארצות הברית כאורחו של הנשיא לינדון ג'ונסון. לקראת הבחירות שנערכו באותה שנה שוחררו מאות אסירים פוליטיים ממאסר, אך טומבלבי נותר מועמד יחיד למשרת הנשיא. בשנת 1971 יצאו כוחות צרפת מהמדינה.

באוגוסט 1971 נערך נסיון הפיכה במדינה, בתמיכתו של שליט לוב מועמר קדאפי. טומבלבי הצהיר על החרפת היחסים בין המדינות והתיר לכוחות מתנגדים לקדאפי לפעול משטח צ'אד. כוחות ההתנגדות לטומבלבי שפעלו לאורך השנים משטח לוב (חזית השחרור הלאומית של צ'אד) קיבלו תמיכה מוגברת משלטון קדאפי. בעקבות מהומות בדרום המדינה, שהיה מעוז תמיכתו העיקרי, ביטל את החנינה לאסירים הפוליטיים, לצד הצרת צעדיהם של שותפיו לממשלה וכליאתם של מנהיגים ממפלגתו באשמת שימוש בכישוף בניסיון להפילו מהשלטון. בשנים אלו הוחלפה על ידו גם הנהגת צבא צ'אד. באותה עת החלה בצורת במדינה ואזרחים אולצו לעבוד בחקלאות ללא תמורה.

ב-13 באפריל 1975 נרצח טומבלבי על ידי קבוצת חיילים והוחלף בתפקידו על ידי חונטה צבאית. הגנרל פליקס מעלום שוחרר ממאסר וכעבור יומיים מונה לראש המדינה.