פרנסיס אוסטר
 | |
| לידה |
8 בדצמבר 1947 (בן 76) ניי-סיר-סן, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
מ-1970 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
קריסטינה רילי (1991–2008) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פרנסיס אוּסטר (בצרפתית: Francis Huster; נולד ב-8 בדצמבר 1947 בניי-סיר-סן) הוא שחקן, במאי תיאטרון, מפיק (קולנוע וטלוויזיה) וסופר יהודי צרפתי.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות ובגרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסיס אוסטר הוא בנו הצעיר של צ'ארלס אוסטר, מנהל מסחרי יהודי אשכנזי של מותג הרכב לנצ'יה, הנשוי לסוזט קוואגבאום,[2] בעצמה ממשפחה יהודית פולנית[1] שעורכת סדנאות תפירה. לפרנסיס יש אח גדול, ז'אן פייר, סופר, ואחות צעירה יותר, מוריאל אוסטר. פרנסיס ירש מסבתו מצד אמו, סבתא רוז,[3] את האהבה למשחק; היא לקחה את נכדיה בסתר בימי חמישי (שהיה אז יום חופש לתלמידי בית הספר) כדי לצפות בסרטים בבתי הקולנוע.
פרנסיס היה תלמיד בבית הספר היסודי rue de Louvois[2] ואז תלמיד בבית הספר Lycée Carnot בפריז. בין חבריו לכיתה היו איב לה מוין וז'אק ספייסר, חברים שבעתיד יצאו איתו למסעות. ז'אק וובר היה חבר נוסף שלו, אך מכיתה אחרת.[4] פרנסיס נרשם בגיל חמש עשרה לקונסרבטוריון העירוני ברובע ה18 של פריז, ואחר כך לקורס פלורנט ("cours Florent") ולבסוף לקונסרבטוריון הלאומי לאמנות דרמטית, ממנו זכה בשלושה פרסים ראשונים (קומדיה מודרנית, קומדיה קלאסית ותיאטרון זר).[4] בשנת 1971 הוא התקבל לעבודה בקומדי פרנסייז, והפך לחבר בשנת 1977. הוא התפטר בשנת 1981.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לתפקידיו הקלאסיים בקומדי פראנסז, פרנסיס אוסטר שיחק בסרטים רבים ויצר את "קבוצת פרנסיס אוסטר", איתם ביצע כמה הופעות לקהל פופולרי גדול, כולל Le Cid של פייר קורניי בתיאטרון רונד-פוינט בשנת 1987. "קבוצת פרנסיס אוסטר" הופיעה גם בין השנים 1993–1994 ברחבי צרפת, בלגיה ומונקו. קבוצה זו היוותה כר גידול לכישרונות צעירים, כגון קלוטילד קורו, ולרי קראנצ'נט, כריסטיאנה ריאלי, אסטל סקורניק, ולנטיין וארלה ואוליבייה מרטינז.
פרנסיס אוסטר עזב את Maison de Molière בשנת 1981 כדי להתמסר למסך הגדול. לאחר מכן הוא קיבל תפקיד ב"מה שגורם לדוד לרוץ?" מאת אלי שוראקי. פגישתו המכריעה עם קלוד ללוש פתחה פתח לשיתוף פעולה ארוך של שבעה סרטים, כולל "Si c'est à remaire" ("אם זה צריך להיות נזכר", 1976) או Le Courage d'aimer ("האומץ לאהוב", 2005).
בשנת 2008 ביים אוסטר את הרימייק של "אומברטו דה", סרטו של ויטוריו דה סיקה. סרט זה, שכותרתו Un homme et son chien ("אדם וכלבו"), מסמן את חזרתו של ז'אן פול בלמונדו לקולנוע ומאגד שורת שחקנים צרפתים, בהם חפסיה הרצי, ז'אן דוז'רדן, רוברט חוסיין, פייר מונדי, קרוליין סילהול, ברברה שולץ, עמנואל ריבה, מיילין פרסל, ניקול קלפן ואפילו דניאל פרבוסט. הסרט לא זכה להצלחה מסחרית.
בנובמבר 2015 הוא סיים כתיבת ספר L'énigme Stefan Zweig, עם הקדמתו של אריק-עמנואל שמיט למהדורות Le Passeur.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנסיס אוסטר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרנסיס אוסטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנסיס אוסטר, באתר AllMovie (באנגלית)
פרנסיס אוסטר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פרנסיס אוסטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Luc Le Vaillant, « Francis Huster : l’exalté perpétuel » sur Libération, 4 septembre 2017
- ^ 1 2 Who's Who in France. éd. Jacques Lafitte. 2013. p. 1165..
- ^ Rogale 1982, p. 40.
- ^ 1 2 Rogale 1982, p. 91.
- ^ "Biographie de Francis Huster". Cinéma Passion (בצרפתית)..