פרנסיס אוסטר

פרנסיס אוסטר
Francis Huster
לידה	8 בדצמבר 1947 (בן 76); ניי-סיר-סן, צרפת
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1970
מקום לימודים	הקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנות הדרמה; Cours Simon; תיכון קארנו; קור פלורן ;
בן או בת זוג	Cristiana Reali (1991–2008)
פרסים והוקרה	קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (21 בנובמבר 1995); מפקד מסדר האמנויות והספרות; מפקד במסדר ההצטיינות הלאומי; קצין בלגיון הכבוד ;
	פרופיל ב-IMDb

פרנסיס אוּסטר (בצרפתית: Francis Huster; נולד ב-8 בדצמבר 1947 בניי-סיר-סן) הוא שחקן, במאי, מפיק וסופר צרפתי.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ובגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס אוסטר הוא בנו הצעיר של צ'ארלס אוסטר, מנהל מסחרי יהודי אשכנזי של מותג הרכב לנצ'יה, הנשוי לסוזט קוואגבאום,^[2] בעצמה ממשפחה יהודית פולנית^[1] שעורכת סדנאות תפירה. לפרנסיס יש אח גדול, ז'אן פייר, סופר, ואחות צעירה יותר, מוריאל אוסטר. פרנסיס ירש מסבתו מצד אמו, סבתא רוז,^[3] את האהבה למשחק; היא לקחה את נכדיה בסתר בימי חמישי (שהיה אז יום חופש לתלמידי בית הספר) כדי לצפות בסרטים בבתי הקולנוע.

פרנסיס היה תלמיד בבית הספר היסודי rue de Louvois^[2] ואז תלמיד בבית הספר Lycée Carnot בפריז. בין חבריו לכיתה היו איב לה מוין וז'אק ספייסר, חברים שבעתיד יצאו איתו למסעות. ז'אק וובר היה חבר נוסף שלו, אך מכיתה אחרת.^[4] פרנסיס נרשם בגיל חמש עשרה לקונסרבטוריון העירוני ברובע ה18 של פריז, ואחר כך לקורס פלורנט ("cours Florent") ולבסוף לקונסרבטוריון הלאומי לאמנות דרמטית, ממנו זכה בשלושה פרסים ראשונים (קומדיה מודרנית, קומדיה קלאסית ותיאטרון זר).^[4] בשנת 1971 הוא התקבל לעבודה בקומדי פרנסייז, והפך לחבר בשנת 1977. הוא התפטר בשנת 1981.^[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתפקידיו הקלאסיים בקומדי פראנסז, פרנסיס אוסטר שיחק בסרטים רבים ויצר את "קבוצת פרנסיס אוסטר", איתם ביצע כמה הופעות לקהל פופולרי גדול, כולל Le Cid של פייר קורניי בתיאטרון רונד-פוינט בשנת 1987. "קבוצת פרנסיס אוסטר" הופיעה גם בין השנים 1993–1994 ברחבי צרפת, בלגיה ומונקו. קבוצה זו היוותה כר גידול לכישרונות צעירים, כגון קלוטילד קורו, ולרי קראנצ'נט, כריסטיאנה ריאלי, אסטל סקורניק, ולנטיין וארלה ואוליבייה מרטינז.

פרנסיס אוסטר עזב את Maison de Molière בשנת 1981 כדי להתמסר למסך הגדול. לאחר מכן הוא קיבל תפקיד ב"מה שגורם לדוד לרוץ?" מאת אלי שוראקי. פגישתו המכריעה עם קלוד ללוש פתחה פתח לשיתוף פעולה ארוך של שבעה סרטים, כולל "Si c'est à remaire" ("אם זה צריך להיות נזכר", 1976) או Le Courage d'aimer ("האומץ לאהוב", 2005).

בשנת 2008 ביים אוסטר את הרימייק של "אומברטו דה", סרטו של ויטוריו דה סיקה. סרט זה, שכותרתו Un homme et son chien ("אדם וכלבו"), מסמן את חזרתו של ז'אן פול בלמונדו לקולנוע ומאגד שורת שחקנים צרפתים, בהם חפסיה הרצי, ז'אן דוז'רדן, רוברט חוסיין, פייר מונדי, קרוליין סילהול, ברברה שולץ, עמנואל ריבה, מיילין פרסל, ניקול קלפן ואפילו דניאל פרבוסט. הסרט לא זכה להצלחה מסחרית.