פרנץ רדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ רדוש
Rados Ferenc
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוקטובר 1934 (בן 89)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון על שם בלה ברטוק בבודפשט, האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ רדושהונגרית: Rados Ferenc; בודפשט, 26 באוקטובר 1934) הוא פסנתרן יהודי-הונגרי פרופסור מורה למוזיקה, זוכה פרס האמן המצטיין ו זוכה פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ רדוש נולד במשפחה יהודית מוזיקלית: אביו היה דז'ה רדוש (1891–1974), פרופסור ידוע מאוד לכינור, ואמו הייתה אנה וייל (1897–1970). רדוש הצעיר החל את לימודיו המוזיקליים בבית הספר למוזיקה על שם בלה בארטוק, שם היה בין השנים 1952 לבין 1956 תלמידו של אישטוואן אנטל. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר המקצועי הזה למוזיקה, הוא התקבל לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, שם היה תלמידו של פאל קדושה מ-1956 עד 1959. לאחר מכן המשיך את לימודיו במוסקבה, והפך לתלמידו של ויקטור מרסאנוב. כשחזר להונגריה, החל לעבוד כמורה למוזיקה.

בשנת 1964 הפך למורה בבית הספר המקצועי למוזיקה בלה בארטוק, ולאחר מכן באקדמיה למוזיקה כעוזרו של פאל קדושה, יחד עם ג'רג' קורטג. מאוחר יותר, הפך לפרופסור מפורסם למקצועות מרכזיים ולמוזיקה קאמרית. כמורה, הייתה לו חשיבות מכרעת עבור דור שלם של מוזיקאים הונגרים. כמורה לפסנתר, תלמידיו כללו את דז'ה ראנקי (אנ') זולטאן קוצ'יש (אנ') ואנדראש שיף, ובשיעוריו במוזיקה קאמרית לימד עשרות מוזיקאים שהפכו לידועים ברמה בינלאומית וכן לימד חברי רביעיות שונות לכלי מיתר.

בנוסף להוראה, נתן בקביעות קונצרטים עד סוף שנות ה-80, אך הפסיק לעבוד כפסנתרן פעיל בערך בתקופה זו. לאחר שהביצוע בסגנון המקור של מוזיקה ישנה נכנסה לאופנה, הוא הקדיש חלק נכבד מהקונצרטים שלו לנגינה בפורטפיאנו שמכונה לפעמים גם פיאנופורטה (אנ') שהוא פסנתר מוקדם. באופן עקרוני, המילה "פורטפיאנו" יכולה להתייחס לכל פסנתר המתוארך להמצאת הכלי על ידי ברתולומאו כריסטופורי ב-1698 ועד לתחילת המאה ה-19. הרפרטואר שלו כפסנתרן כלל בעיקר יצירות קאמריות ולפסנתר של קלאסיקות וינאיות ומלחינים רומנטיים. בין תלמידיו לשעבר הופיע לעיתים קרובות על הפודיום עם זולטאן קוצ'יש.

הוא עזב את האקדמיה למוזיקה באמצע שנות ה-90. מאז הוא מקיים באופן קבוע כיתות אמן ברחבי הונגריה ומחוצה לה. רדוש התבקש להיות בחבר השופטים בכמה תחרויות פסנתר בינלאומיות והוא לימד תקופה ארוכה יותר גם בסמינר בארטוק בעיר סומבטהיי. ראדוש הוא אחד החברים המייסדים של אגודת המוזיקה ההונגרית החדשה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עובד מצטיין בחינוך (1976)[1]
  • פרס האמן המצטיין (1980)
  • פרס ברטוק-פסטורי (1997)
  • צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (2004)
  • פרס קושוט (2010)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Művelődési közlöny, 1976. június 23. (20. évfolyam, 12. szám)