פרנצ'סקו דה סנקטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנצ'סקו דה סנקטיס

פרנצ'סקו דה סנקטיס (28 במרץ 1817, אבלינו - 28 בדצמבר 1883, נאפולי) היה היסטוריון של הספרות ומבקר איטלקי.

דה סנקטיס החל בלימודי משפטים, אך ויתר על לימודיו כדי להתמסר לספרות ופילוסופיה. בהמשך ייסד ולימד בעצמו בבית ספר פרטי גבוה לדקדוק, רטוריקה, אסתטיקה ופילוסופיה.

את המוניטין שלו כמבקר צבר עם הרצאותיו על הומרוס, ורגיליוס, דנטה אליגיירי, ויליאם שייקספיר, ולודוביקו אריוסטו. ב-1848 מונה על ידי הממשלה האיטלקית למזכ"ל המחלקה לחינוך ציבורי. עם תחילת הריאקציה באיטליה, הוא נמלט לקוסנזה, נעצר בשנת 1850 ונכלא לשלוש שנים בטירת דלובו בנאפולי. שם הוא עסק בלימוד השפה הגרמנית, תרגם שירים של פרידריך שילר ויוהאן וולפגנג פון גתה, ואת "מדע ההיגיון" של גיאורג וילהלם פרידריך הגל. עם שחרורו, הונחה לעקור לארצות הברית, אך נמלט למלטה ומאוחר יותר נסע לטורינו שם העביר הרצאות על הקומדיה האלוהית של דנטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנצ'סקו דה סנקטיס בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.