פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה
Francesco I de' Medici'
פרנצ'סקו
פרנצ'סקו
לידה 25 במרץ 1541
פירנצה, דוכסות פירנצה
פטירה 19 באוקטובר 1589 (בגיל 48)
וילה ליד פראטו, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
מדינה הדוכסות הגדולה של טוסקנה
מקום קבורה קפלת מדיצ'י עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג יוהאנה מאוסטריה, הדוכסית הגדולה של טוסקנה
ביאנקה קאפלו
שושלת בית מדיצ'י
אב קוזימו הראשון
אם לאונור דה טולדו
צאצאים ראו בהמשך
הדוכס הגדול של טוסקנה
21 באפריל 157419 באוקטובר 1589
(15 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקנו כילד (1551), מאת אניולו ברונזינו

פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'יאיטלקית: Francesco I de' Medici; ‏ 25 במרץ 1541 - 19 באוקטובר 1589) היה הדוכס הגדול של טוסקנה באופן רשמי ממות אביו קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ב-21 באפריל 1574 ועד מותו. בפועל כיהן כראש המדינה מאז ויתר אביו על התפקיד ב-1565. שלטונו היה המשך ישיר של ימי אביו, כאשר הדוכסות נשלטה בפועל על ידי הפקידות הבכירה שמינה אביו והייתה כנועה לרצון בית הבסבורג.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנצ'סקו, יליד פירנצה, היה בנם הבכור של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ואשתו לאונור דה טולדו (Eleonora di Toledo;‏ (15221562), בתו של דון פדרו אלברס, שליט נאפולי. בדצמבר 1562, כאשר היה פרנצ'סקו בן 21, נסעה לאונור אמו עם אחיו הצעירים ג'ובאני (שהיה בן 19 וכבר קרדינל) וגארציה (שהיה בן 15) לפיזה, שהייתה שרויה במגפת מלריה. השלושה נספו במגפה, דבר שהותיר את אביו, קוזימו, שבור והאיץ את החלטתו לפרוש מן השלטון ולהעביר את סמכויותיו לבנו הבכור. בפועל, עם זאת, נוהלה הדוכסות על ידי המנגנון היעיל שהקים האב. לאחר מותו של קוזימו גברה התערבותם של בתי המלוכה של ספרד ובית הבסבורג בנעשה בטוסקנה והם הפעילו אותה לטובת האינטרסים שלהם.

פרנצ'סקו לא גילה רצון לעשייה שלטונית או דיפלומטית, אך גילה תשוקה למדע ולאמנות והיה פטרון של תיאטרון ושל האקדמיה ללימודי בלשנות La Crusca, שפיתחה את השפה האיטלקית. כחובב כימיה ואלכימיה, בילה שעות בחדר ייעודי בפאלאצו וקיו (ה-Studiolo di Francesco I) שעוטר ביצירותיהם של תלמידי ג'ורג'ו וזארי ושימש כמעבדה וכבית אוסף לצמחים ומינרלים.[1] הוא היה פטרונם של אמנים רבים, כמו טוביאס ורהאכט הפלמי.

ב-1565 נישא ליוהאנה מאוסטריה, הדוכסית הגדולה של טוסקנה, בתו של פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואחותו של מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. הנישואים לא היו מאושרים. לשניים נולדו בן ושש בנות, מהן רק שתיים הגיעו לבגרות ואחת, אנה, שנפטרה בגיל 15. הבן, פיליפו, שסבל מפגיעה מוחית מולדת (הידרוצפלוס) מת בגיל חמש. יוהאנה מתה ב-1578, בת שלושים. לאחר מותה נישא פרנצ'סקו לפילגשו ביאנקה קאפלו. שניהם מתו ממלריה בהפרש של יום בוילה ליד פראטו, כך שפרנצ'סקו מת ללא יורש ראוי ועם מותו הועבר כתר הדוכס הגדול של טוסקנה לאחיו הצעיר, פרדיננדו, שנקרא לשוב מרומא. במסגרת מאמציו לכרות בריתות חדשות, השיא פרדיננדו את בת אחיו, מארי דה מדיצ'י לאנרי הרביעי, מלך צרפת.

בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנו של פרנצ'סקו כילד בן 10 הונצח בציור ידוע מאת אניולו ברונזינו, המוצג בגלריה אופיצי בפירנצה.

מזרקת נפטון ליד הפלאצו וקיו בכיכר הסיניוריה מאת ברתולומאו אמנטי (Bartolomeo Ammannati) יחד עם ג'אמבולוניה ואחרים הוקמה לכבוד חתונתו של פרנצ'סקו עם יוהאנה מאוסטריה.

עלילת המחזה Women Beware Women מאת תומאס מידלטון (1658) נסובה סביב אירועי נישואיו של פרנצ'סקו לביאנקה קאפלו ומותם של השניים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרנצ'סקו ויוהאנה נולדו שבעה ילדים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על ה-studiolo (באיטלקית)