פרשנות של תרבויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשנות של תרבויות (The Interpretation of Cultures) הוא ספרו הקלאסי של האנתרופולוג האמריקאי קליפורד גירץ, ונחשב לאחד מהטקסטים האנתרופולוגיים החשובים ביותר שנכתבו במאה העשרים. הספר יצא לאור בשפה האנגלית בשנת 1973, ונכלל על ידי The Times Literary Supplement כאחד מ-100 הפרסומים החשובים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה[1].

מבנה הספר ופרקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לחמישה חלקים, וכולל בתוכו עשרה פרקים. כל פרק הוא מסה המבוססת על מחקרים אמפיריים שערך.

  • חלק ראשון
    • פרק ראשון – תיאור גדוש: לקראת תאוריית תרבות
  • חלק שני
    • פרק שני – השלכותיו של מושג התרבות על מושג האדם
    • פרק שלישי – צמיחת התרבות והאבולוציה של הרוח
  • חלק שלישי
    • פרק רביעי – הדת כמערכת תרבותית
    • פרק חמישי – אתוס, השקפת עולם והניתוח של סמלים מקודשים
    • פרק שישי – טקס ושינוי חברתי: דוגמה יאוואית
    • פרק שביעי – "קונוורסיה פנימית" בבאלי של זמננו
  • חלק רביעי
    • פרק שמיני – אידאולוגיה כמערכת תרבותית
  • חלק חמישי
    • פרק תשיעי – הפרא המוחני: על עבודתו של קלוד לוי-שטראוס
    • פרק עשירי – אישיות, זמן והתנהגות בבאלי
    • פרק אחד-עשר – משחק עמוק: הערות על קרב התרנגולים הבאלינזי

תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקובץ מכנס חיבורים העוסקים בניתוח תוכני התרבות, ומתבססים בעיקרם על מחקרים אמפיריים ולא על מסות תאורטיות. גירץ מציג את מקבץ המאמרים כ"מעין תערוכה רטרוספקטיווית של מה שעשה במשך חמש עשרה השנים שעברו מאז שסיים את לימודיו[2].

על פי גירץ, מושאה המרכזי של האנתרופולוגיה הוא התרבות, אולם הגדרתה היא איננה מדע מדויק (ניסויי) אלא היא מדע פרשני. בספר מתאר גירץ את התרבות כ"תבניות של משמעות המגולמות בסמלים המועברים במהלך ההיסטוריה, מערכת של מושגים המקבלים ביטוי באמצעים שבהם אנשים מתקשרים, משמרים ומפתחים את הידע שלהם על החיים". גירץ האמין שתפקיד האנתרופולוגים הוא לנסות לפרש את הסמלים המכוננים את התרבות.

גירץ מדגיש כי מטרת המחקר התאורטי (פרשני) היא להרחיב את עולם השיח האנושי. כדי לפרש את מושג ההתנהגות, גירץ משתמש במושג מפתח: תיאור גדוש. בפרק הפתיחה של הספר הוא מפרש את המושג דרך אתנוגרפיה המבוססת על מחקר במרוקו. לדבריו, תיאור גדוש הוא משימת-על הניצבת בפני האתנוגרף. תפקידו של האתנוגרף הוא כותב: לצפות בהתנהגות "מיקרוסקופית" מתמשכת ולתעד אותה, לשאוף לפרש את משמעותם של המעשים המורכבים האלה הקשורים זה לזה, ואז להכליל מהררי הפרטים כדי להבין איך הם, האחרים, עומדים ב"דילמות הקיומיות של החיים"[3].

על פי גירץ ישנם מספר שלבים שאותם עוברת הפרשנות התרבותית. בתחילה, אדם נותן פרשנות להתנהגותו, שלב זה נקרא: ”מדרגה ראשונה“, לאחר מכן, החוקר מגיע ונותן את פרשנותו על השלב הראשון, שלב זה נקרא “פרשנות ממדרגה שנייה“. גירץ מציג גישה פרשנית פילוסופית, שבה ההתבוננות על החברה היא כעל טקסט הניתן לפרשנות. תהליך הפרשנות מדומה לפענוח כתב יד לא מובן. המחקר האתנוגרפי כולל בתחילה: תיאור גדוש–אבחון–פרשנות מצד הנחקרים– פרשנות החוקרים[4].

משחק עמוק - קרב התרנגולים הבאלינזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר זה המצוי בסוף הספר מבוסס על עבודה אתנוגרפית שערך גירץ באי האינדונזי באלי, ונחשב לאחד המאמרים הקלאסיים בספרות האנתרופולוגית. במאמר מבקש גירץ להתחקות אחר המשמעויות התרבותיות של קרבות התרנגולים ולהבין את הדפוסים החברתיים העמוקים שמשתקפים דרך המשחק.

הרעיון המרכזי של מאמרו של קליפורד גירץ "משחק עמוק: הערות על קרב התרנגולים הבאלינזי" הוא כי “התרבות של עם היא מכלול של טקסים שהם עצמם יוצרים, ואת הטקסים הללו האנתרופולוג מתאמץ לקרוא מעבר לכתפיהם של האנשים שהם שייכים להם באמת”. המאמר נועד להדגים לא רק את המשמעות של תופעה תרבותית מסוימת – קרב התרנגולים הבאלינזי – אלא גם את יסודות גישתו הפרשנית של קליפורד גירץ שרואה את התרבות כמערכת של טקסטים שאותם יכול האנתרופולוג לקרוא ולפענח. גירץ מראה כיצד קרב התרנגולים הבאלינזי מתפקד כטקסט תרבותי שמגלם, לפחות חלק, מהמשמעות האמיתית של להיות באלינזי.

למרות שהימורים הם חלק מרכזי בקרב התרנגולים הבאלינזי, גירץ טוען כי מה שמונח על כף המאזניים הוא הרבה יותר עמוק מאשר רק כסף, וכי מדובר בעיקר ביוקרה וסטטוס. גירץ טוען כי פניה של באלי מתגלים בזירת התרנגולים, משום שהנלחמים בה הם למראית עין תרנגולים, אך למען האמת הם גברים. ייחודו של קרב התרנגולים ביחס לתרבות הבאלינזית, הוא בכך שהוא פתוח רק עבור גברים, ומביא לידי ביטוי תכונות גבריות המיוצגת דרך התרנגולים[5].

גירץ מבחין בין "קרב עמוק" ו-"קרב שטחי", הבחנה שבאה לידי ביטוי בין היתר בגובה ההתערבויות וזהות המשתתפים מבחינת מעמדם החברתי. המשתתפים בקרב תרנגולים "עמוק" הם בדרך כלל חברים דומיננטיים בחברה. הקרב, על פי גירץ, אינו בין אינדיבידואלים אלא סימולציה של מבנים חברתיים של קרבה משפחתית וקבוצות חברתיות. אנשים לעולם אינם מהמרים כנגד תרנגול השייך לקבוצת ההזדהות שלהם (משפחה, חמולה, כפר וכו’) ולפיכך קרבות התרנגולים הם ביטוי מגולם של יריבויות חברתיות ודרך להתמודד עם מתחים אלו. ככל שהמעמד של המשתתפים גבוה יותר כך יש משחק עמוק יותר, וככל שיש משחק עמוק יותר, כך גדולה יותר ההזדהות של האדם עם התרנגול שלו וכך גם ההיבט הכספי של ההימורים הוא שולי יותר ביחס להיבט הסימבולי[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yarrow Andrew, Clifford Geertz, Cultural Anthropologist, Is Dead at 80, New York Times, ‏2006 Nov
  2. ^ פרשנות של תרבויות, עמ' 9, כתר הוצאה לאור, 1973/1990
  3. ^ אלכס וינגרוד, [www.katharsis.co.il/article.asp?ArticleID=191 האתנוגרף המושלם: קליפורד גירץ ורוח האנתרופולוגיה], קתרסיס - כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה
  4. ^ סיכום מאמר: “פרשנות של תרבויות”, טקסטולוגיה
  5. ^ גילי חסקין, קרב תרנגולים בבאלי
  6. ^ סיכום מאמר: “משחק עמוק: הערות על קרב התרנגולים הבאלינזי” – קליפורד גירץ, טקסטולוגיה