פתיחות לחוויות
פתיחות לחוויות הוא אחת התכונות המרכזיות, במודל חמש התכונות הגדולות בפסיכולוגיה, לתכונה יש שני קטבים - התכונה והיפוכה, אדם בעל פתיחות לחוויות ברמה גבוהה הוא בעל מוכנות גבוהה לחוויות חדשות ולהתנסויות מגוונות, כמו כן יש לו יכולת רפלקטיבית (לחשוב על רגשותיו ומחשבותיו), דמיון מפותח, רגישות אסתטית וקירבה להיבט הרגשי והחוויתי של החיים, והעדפה כללית למורכבות ומערכת ערכית מורכבת, והקדשת זמן ללימוד ולחשיבה מופשטת, לעומתו אנשים שמקבלים ציונים נמוכים בפתיחות נוטים לרתיעה משינויים ומאופיינים והם אנשים שגרתיים ומעשיים קונפורמיים שמרנים ומתעניינים בתחום צר של נושאים, ובחוסר מוטיבציה ללמידה.
כמו כן לפתיחות קשר עם טווח רחב של תחומים, ולה השפעה רבה על מסלול חייו של האדם. עם זאת רוב האנשים בממוצע יקבלו ציון בינוני ברמת הפתיחות שלהם, ומספר קטן יותר יקבלו ציון גבוה או נמוך במיוחד[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
16 גורמי האישיות של קטל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו כל חמש תכונות האישיות הגדולות, את שורשי המושג המודרני פתיחות לחוויות ניתן לייחס למחקר שנערך ב-1936 על ידי גורדון אלפורט והנרי ס. אודברט[2]. שבע שנים לאחר מכן, ריימונד קאטל פרסם ניתוח אשכולות של אלפי מילים הקשורות לאישיות שזוהו על ידי אלפורט ואודברט[3]. האשכולות שזוהו במחקר זה שימשו בסיס לניסיונות נוספים של קטל לזהות גורמים יסודיים, אוניברסליים ואנושיים[4]. בסופו של דבר הוא התרכז ב-16 גורמי אישיות באמצעות ניתוח גורמים. ניתוחי גורמים נוספים חשפו חמישה גורמים מסדר גבוה יותר, או "גלובליים", שיכילו את 16 הגורמים. במסגרת שאלון ה-16PF של קאטל, קוטלגו כ"בלתי תלויים" מדדי ה-E, H, L ו-Q1. מדדים אלה הם במידה רבה מבשרי התכונה פתיחות לחוויות.
חמש התכונות הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידת הפתיחות לחויה במודל חמש התכונות הגדולות של האישיות נמדדת על פי רוב באמצעות דיווח עצמי[5], אם כי גם דוחות עמיתים ותצפית של צד שלישי בשימוש. אמצעי דיווח עצמי הם לקסיקליים או על סמך טענות. אילו מדדים מסוג זה נקבעים על ידי הערכה של תכונות פסיכומטריות ואילוצי הזמן והמרחב של המחקר המבוצע. בחירת האמצעי מושפעת מהערכת המאפיינים הפסיכומטריים, כמו גם מאילוצי זמן ומרחב במסגרת המחקר או הבדיקה. במסגרת אמצעי מדידה לקסיקליים משתמשים בתארים בשפה המשקפים פתיחות לחוויות או את היעדרהּ[6].
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשים בעלי פתיחות לחוויות אוהבים לחפש ריגושים וחוויות, לעומת זאת אנשים גבולניים צריכים רק את החוויות המסורתיות המוכרות להם, ולעיתים הוא אינו מגיב בקלות לגירויים רגשיים. בנוסף פתיחות לחוויות קשורה קשר הדוק עם הרבה תכונות אישיות.
יצירתיות
פתיחות לחוויות עומדת בקשר ישיר ליצירתיות, והיא נמדדה גם ביצירתיות מדעית ואומנותית כאחד, במחקרים נמצא שאמנים, מוזיקאים ומדענים מקבלים ציונים גבוהים יותר בפתיחות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[7]. ובחינה מוחית יש להם סגנון תודעתי זורם המאפשר להם ליצור אסוציאציות חדשות בין רעיונות שונים זה מזה.
אינטליגנציה וידע
אנשים בעלי פתיחות גבוהה הם אנשים בעלי צורך גבוה בקוגניציה והם נוטים לחפש ולעסוק בחשיבה מאומצת. ונהנים מפעילויות הדורשות חשיבה, למידה ופתרון בעיות. כמו כן הם בעלי סקרנות אינטלקטואלית ומתעניינים במגוון רחב של נושאים.
ליברליות
אנשים שפתוחים מאוד לחוויות נוטים להיות ליברליים וסובלניים לגיוון. ובעלי דעות נוטים לשמאל, ומקבלים ציון נמוך בסמכותנות של הימין ובדעה קדומה, בניגוד למי שאינו פתוח שנוטה למערכת אמונות ודעות קונבנציונלית, דוגמטית ונוקשה. ואינו נוטה לוותר בקלות או לשנות דפוסי התנהגות.
במחקרים שנערכו בציבור המצביעים האמריקאי נמצא שאנשים פתוחים נוטים להצביע למפלגה הדמוקרטית המתנגדת לסמכות המסורתית, ואילו אנשים שאינם פתוחים נוטים להצביע למפלגה הרפובליקנית התומכת בערכים מסורתיים, ממצאים דומים עלו גם במחקרים שנערכו באיטליה, בבלגיה, ובגרמניה, במחקר שנערך בסין נמצא שאנשים פתוחים נוטים לאמץ נורמות פוליטיות מערביות, לעומת אנשים שאינם פתוחים מעדיפים את המשטר הקומונסטי הסיני.
פעילות פוליטית
מחקרים הוכיחו שככל שהאדם פתוח יותר כך הוא מעורב יותר בפעילות פוליטית, ואף נוטים יותר להתייצבות בהפגנות, והפצת עלונים, וכדומה, כמו כן הוא צורך יותר מידע פוליטי באמצעות העיתונות והאינטרנט, ויש לו ידע פוליטי רב יותר מאדם שאינו פתוח.
מיניות
לפתיחות קשר עם היבטים רבים של מיניות. גברים ונשים בעלי פתיחות גבוהה, בעלי בעל ידע על מיניות רב יותר, ובעלי יצרים מיניים חזקים יותר ועמדות מיניות ליברליות יותר[8]. בהשוואה להטרוסקסואלים, אנשים שהם הומוסקסואלים, א-מיניים או דו-מיניים במיוחד דו-מיניים הם בממוצע גבוה יותר בפתיחות[9].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
א' כספי וס' רוקס (2016), אישיות תיאוריה ומחקר (כרך ג'): הבדלים בין אישיים - גישת התכונות, תאוריות כלליות ותאוריות ספציפיות, עמו' 101 - 104 הוצאת האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ McCrae, R. R.; John, O. P. (1992). "An introduction to the Five-Factor Model and its applications". Journal of Personality. 60 (2): 175–215. doi:10.1111/j.1467-6494.1992.tb00970.x. PMID 1635039. S2CID 10596836.
- ^ Allport, G. W.; Odbert, H. S. (1936). "Trait names: A psycholexical study". Psychological Monographs. 47 (1): i–171. doi:10.1037/h0093360.
- ^ Cattell, R. B. (באוקטובר 1943). "The description of personality: Basic traits resolved into clusters". Journal of Abnormal and Social Psychology. 38 (4): 476–506. doi:10.1037/h0054116.
- ^ Cattell, R. B. The Description and Measurement of Personality. New York: World Book.
- ^ Goldberg, L.R.; Johnson, J.A.; Eber, H.W.; et al. (2006). "The international personality item pool and the future of public-domain personality measures". Journal of Research in Personality. 40 (1): 84–96. doi:10.1016/j.jrp.2005.08.007. S2CID 13274640.
- ^ Thompson, E.R. (October 2008). "Development and Validation of an International English Big-Five Mini-Markers". Personality and Individual Differences. 45 (6): 542–548. doi:10.1016/j.paid.2008.06.013.
- ^ Feist, G. J. (1998). "A meta-analysis of the impact of personality on scientific and artistic creativity". Personality and Social Psychological Review. 2 (4): 290–309. doi:10.1207/s15327957pspr0204_5. PMID 15647135. S2CID 24067985. Kuckelkorn, Karen L.; De Manzano, Örjan; Ullén, Fredrik (2021-04-01). "Musical expertise and personality – differences related to occupational choice and instrument categories". Personality and Individual Differences. 173: 110573. doi:10.1016/j.paid.2020.110573. ISSN 0191-8869. S2CID 233521386.
- ^ . McCrae, Robert R. (1994). "Openness to Experience: Expanding the boundaries of Factor V". European Journal of Personality. 8 (4): 251–272. doi:10.1002/per.2410080404. S2CID 144576220. Archived from the original on 2021-01-27. Retrieved 2019-09-11.
- ^ Bogaert, Anthony F (2017). "Personality and Sexual Orientation: Extension to Asexuality and the HEXACO Model". The Journal of Sex Research. 55 (8): 951–961. doi:10.1080/00224499.2017.1287844. PMID 28276935. S2CID 40027879.