פתית שלג (גורילה)
לידה |
1964 גינאה המשוונית, האימפריה הספרדית |
---|---|
מוות |
24 בנובמבר 2003 (בגיל 39 בערך) גן החיות של ברצלונה, ספרד |
מין | גורילת שפלה מערבית |
זוויג | זכר |
ידוע בשל | הגורילה הלבקנית היחידה הידועה |
תקופת הפעילות | ? – 24 בנובמבר 2003 |
פתית שלג (בקטלאנית: Floquet de Neu; בספרדית: Copito de Nieve; 1964 – 24 בנובמבר 2003) היה הגורילה הלבקן הידוע היחיד בעולם עד כה.[1] הוא הוחזק בגן החיות של ברצלונה בברצלונה, קטלוניה, ספרד משנת 1966 ועד מותו ב-2003.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתית שלג נלכד באזור "ריו מוני" בגינאה הספרדית (כיום גינאה המשוונית) ב-1 באוקטובר 1966 על ידי החוואי בניטו מאניה מהקבוצה האתנית פנג. מאניה הרג את שאר קבוצת הגורילות של פתית שלג (שלא היו לבקנים), והחזיק את פתית שלג בביתו במשך ארבעה ימים, עד שהעביר אותו לבאטה, שם הוא נרכש על ידי הפרימטולוג ג'ורדי סבאטר פי.
פתית שלג כונה על ידי החוואי Nfumu Ngui (בשפת הפנג: "גורילה לבנה"), מאוחר יותר כונה Floquet de Neu (בקטלאנית "פתית שלג קטן") על ידי שומרו, ג'ורדי סבאטר פי.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתית שלג היה גורילה מתת-המין גורילת שפלה מערבית שלקה בלבקנות כוללת. ראייתו הייתה לקויה, אם כי בדיקות שנעשו כדי לקבוע האם יש לו נקודה עיוורת מרכזית לא מצאו כזו. חקר הגנום של פתית שלג קבע שלהוריו היה 12% מה-DNA במשותף, מכך הסיקו החוקרים שהוריו היו דוד ואחיינית. אותו המחקר גילה שהלבקנות שלו נגרמה ממוטציה של הגן SLC45A2. פתית שלג קיבל את הגן הרצסיבי משני ההורים, מה שגרם ללבקנות שלו.[1]
החיים בברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הגעתו לברצלונה בנובמבר 1966, הוא זכה לקבלת פנים רשמית על ידי ראש עיריית ברצלונה. הוא התפרסם בשם שניתן לו על ידי סבאטר כאשר נשיונל ג'יאוגרפיק הציג אותו על השער במרץ 1967, עם השם באנגלית "Snowflake" ושם זה התפשט בקרב העיתונות. סבאטר עצמו קרא לגורילה "Copi" או "Floquet", ובשנים מאוחרות יותר "Nfumu". הוא נודע גם כ"חמאה קטנה" וכ"גורילת ווניל".
בתחילה, גן החיות של ברצלונה לא היה מודע לכך שפתית שלג הוא ייחודי והם ביקשו מסבאטר שישלח להם עוד גורילות לבנות.[1] מאוחר יותר קיווה גן החיות לייצר זן גנטי ומשפחה שלמה של גורילות לבנות באמצעות רבייה סלקטיבית. גן החיות תכנן לחתוך את אשכיו של פתית שלג עם מותו ולהקפיא אותן כדי לשמור את האפשרות להביא ממנו צאצאים נוספים בעתיד. בשנת 1986 הזמין גן החיות של ברצלונה את הווטרינר הבריטי של גן החיות דייוויד טיילור לנסות לאסוף זרע מפתית שלג לצורך הזרעה מלאכותית והניסיון לא צלח.
צאצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פתית שלג הוליד 22 צאצאים משלוש נקבות שונות, מהם שישה שרדו עד לבגרות. אף אחד מצאצאיו לא לבקן.[2]
נכון לספטמבר 2021, לפתית שלג יש בסך הכול 21 נכדים (11 שרדו) ושמונה נינים (כולם חיים). לאחד מנכדיו יש אצבעות ורודות, מה שמרמז אולי על לבקנות חלקית.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 אובחן פתית שלג כחולה בסוג חריג של סרטן העור, שקשור כמעט בוודאות ללבקנותו. מצבו הידרדר והוא החל לאבד עניין בפעילויותיו הרגילות. הוא התבודד מגורילות אחרות, והפגין סימני כאב, עד שב-2003 החליטו בגן החיות להרדים (אנ') אותו. ההחלטה פורסמה בספטמבר 2003. אלפי אנשים ביקרו את פתית שלג בגן החיות של ברצלונה לפני שהוא הורדם ב-24 בנובמבר 2003. בזמן מותו, הוערך גילו של פתית שלג בין 38 ל-40 שנים.[2]