גורילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גורילות" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה בריטית, ראו גורילז.
קריאת טבלת מיוןגורילה
3972 image2 western gorilla MWatson.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: הומינידיים
שבט: גורילניים
סוג: גורילה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gorilla
סנט-הילייר, 1852
תחום תפוצה
ZL Gorilla (genus).png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זכר גורילה כסוף-גב בגן חיות בהולנד.

גורילה (שם מדעי: Gorilla) הוא סוג של קופי אדם הכולל את הגדולים בכל מיני הפרימטים כיום. הגורילות הם הרביבורים, וסביבת מגוריהם הטבעית היא יערות הגשם של אפריקה הטרופית. הגורילות נמצאים בסכנת הכחדה.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג זה 2 מינים, ובכל מין 2 תת-מינים:

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח "גורילה" טבע חנון הספן במסעו לאורך חופי אפריקה בסביבות 500 לפנה"ס. חנון וצוותו פגשו בבני אדם פראים ושעירים שהמתורגמנים של חנון קראו להם "גורילה". את הסיפור הזה כתב חנון בתיאור המסע הימי שלו ("פריפלוס"), והוא שרד. כאשר נתקלו חוקרים מערביים לראשונה בגורילות, הם העניקו להן את השם מתוך יומני חנון.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורילה מצויה באזורים הטרופיים של אפריקה. גורילות היער קצרי השיער חיים ביערות הקונגו (התגלו על ידי פול די שאיו בשנת 1860, וגורילת ההרים שהוא ארוך שיער ושנתגלה רק בשנת 1902 חי בגובה של מעל 3000 מטר באוגנדה[1], באזור הררי של פארק וירונגה.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע שערו של הגורילה שחור ולזכרים הבוגרים כתם כסוף על גבם. פני הגורילות חסרות שיער וכך גם כפות ידיהם ורגליהם. הגורילה כבד תנועה, מבנה גופו מגושם ותנועתו מסורבלת. הוא נע על ארבע גפיו. הרגליים קצרות ועבות. הנחיריים עבים ושטוחים והאוזניים קטנות. הזרועות ארוכות וחזקות והחזה חסון ושרירי. משקל גורילה ממוצעת מגיע עד 200 ק"ג, אך במקרים רבים נתפסו גורילות שמשקלם היה בסביבות ה-250 ק"ג. גובהו מעל 160 ס"מ. הנקבה קטנה יותר ומשקלה מגיע ל-80 ק"ג, כחצי ממשקל הזכרים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורילות חיים בלהקה המורכבת מזכר בוגר וחסון בן 10 שנים לפחות המנהיג את הקבוצה ועוד מספר נקבות המתקבצות אליו וכן חיים בלהקה צאצאיהם המשותפים עד הגיעם לבגרות מינית. אזור המחיה של כל להקה הוא כ-30 קמ"ר. התקשורת בין חברי הלהקה מתבססת על קולות שונים ועל הבעות פנים: הוצאת הלשון בעת היסוס או ריכוז, הכנסת השפה בעת מתח ופיהוק בעת מתח. נקבת הגורילה מגיעה לבגרות מינית בגיל שבע. תקופת ההריון היא כתשעה חדשים. הנקבה ממליטה גור יחיד בכל פעם, שנותר צמוד לאמו ויונק בארבע שנותיו הראשונות. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל תשע ואז עוזבים את הלהקה. תוחלת החיים היא עד 34 שנים.

עם רדת החשיכה בונים לעצמם הגורילות קני שינה על הקרקע מענפים ועלים. אין הם חוששים מאף חיית טרף שתפגע בהם. בשל גודלו וחזותו המאיימת, נוצר לגורילה דימוי של חיה אכזרית ומסוכנת, והגדיל לעשות הסרט "קינג קונג" שתיאר את הגורילה כיצור תוקפני מאוד, אך, לאמיתו של דבר, זהו יצור רגוע הניזון בעיקר מצמחים (עלים, שורשים ופירות), אך גם צד חרקים - חלק מהגורילות מפצחות קיני טרמיטים ואוכלות בתיאבון - וישנן ראיות לאכילת בשר קופים[2] ואנטילופות. היריבים היחידים של הגורילה הם הנמר האפריקני והאדם. הגורילה אינו תוקף ללא איום וכשישנו איום מגיב מנהיג הלהקה בשאגות ובתיפוף על החזה.

גורמי סיכון והפרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התרחבות שטחי החקלאות והפגיעה ביערות מחריבות ומצמצמות את בית גידולו של הגורילה.
  • ציד הגורילות לשם אכילת בשרם בשל הרעב שנוצר בעקבות המלחמות השונות שמתנהלות באפריקה, וכן למטרות סחר. (ציד זה אסור על פי חוק, מכיוון שהגורילה היא חיה הנמצאת בסכנת הכחדה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גורילות באוגנדה באתר WildTravel.co.il
  2. ^ נשיונל ג'אוגרפיק, DNA של קופים התגלה בגללי גורילות