פתרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתרוס הוא חבל ארץ במצרים העליונה המכיל בתוכו את העיר נוא אמון, אשר הייתה בירת מצרים העתיקה ברוב התקופות.[1]

חבל ארץ זה נזכר בכתביהם של הנביאים כדוגמת ישעיהו וירמיהו שחיו בשלהי תקופת בית ראשון בממלכת יהודה, כאחד משלושת המקומות שבהם חיו גולים משבטי ישראל בימיהם; ושל יחזקאל שחי בגלות בבל.

אזכורים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורה "פתרוסים" מופיעה ברשימת בני מצרים בן חם בן נח שבספר בראשית פרק י', פסוק י"ד: "וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים."; המינוח הזה מופיע שוב גם בספר דברי הימים א' פרק א' פסוק י"ב: "וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים."

פתרוס נזכרת בספר ישעיהו בפרק י"א, פסוק י"א: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ--אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם." לפי פסוק זה פתרוס, מצרים וממלכת כוש היו אחד משלושת גלי ההגליה שחוו עם ישראל (וייתכן שהכוונה היא ספציפית לגולי ממלכת ישראל) עוד בימי הבית הראשון תחת האימפריה האשורית. סדר הופעת הארצות הנ"ל הוא זהה לכתובת של אסרחדון מלך אשור המכנה את עצמו: "מלך מצרים, פתרוס (בתעתיק מאכדית: Paturisi) וכוש".[2]

השם "פא תא רסי" במצרית עתיקה שפירושו הוא 'הארץ הדרומית' מופיע בפפירוס שנכתב בכתב הדימוטי, והוא מכוון אל מצרים העליונה או לפחות אל דרומה של מצרים העליונה, ומשמש כינוי גאוגרפי ומינהלי.[2] שני כתובים כמקרא רומזים לראשית הגולה היהודית בפתרוס' שאליה יש לשייך את היישוב היהודי ביב עולה לפנינו מתוך מכתבי יב.[2]

בספר ירמיהו פרק מ"ד, פסוק א' מוזכרת פתרוס כמקום שבו יושבים יהודים: "הַדָּבָר, אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, אֶל כָּל-הַיְּהוּדִים, הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--הַיֹּשְׁבִים בְּמִגְדֹּל וּבְתַחְפַּנְחֵס וּבְנֹף, וּבְאֶרֶץ פַּתְרוֹס לֵאמֹר." בספר ירמיהו פרק מ"ד, פסוק ט"ו -ט"ז מסופר על יהודים עובדי אלילים (בעיקר הנשים שבהם) שעינו את ירמיהו שדיבר בשם אלוהים ואשר ניסה להניא הגירת מפלט של יהודים מממלכת יהודה העומדת בפני חורבן בית ראשון על ידי הממלכה הבבלית, ושכמותם היו גם היהודים שכבר ישבו בפתרוס: " וַיַּעֲנוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים הַיֹּדְעִים כִּי-מְקַטְּרוֹת נְשֵׁיהֶם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וְכָל-הַנָּשִׁים הָעֹמְדוֹת, קָהָל גָּדוֹל; וְכָל-הָעָם הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בְּפַתְרוֹס לֵאמֹר. הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ, בְּשֵׁם יְהוָה--אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים, אֵלֶיךָ."

בספר יחזקאל פרק כ"ט, פסוק י"ד מתואר כי אלוהים ישיב גם את המצרים שגלו מארצם והתפזרו בארצות שונות למכורתם, אשר לפי המחבר, היא פתרוס ויקמם כממלכה שפלה: "יוְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת מִצְרַיִם, וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס, עַל-אֶרֶץ מְכוּרָתָם; וְהָיוּ שָׁם, מַמְלָכָה שְׁפָלָה."

בספר יחזקאל פרק ל', פסוק י"ד מתואר כי אלוהים הכה בתושבי חבל הארץ, פתרוס, ובערים השונות בו: "וַהֲשִׁמֹּתִי, אֶת-פַּתְרוֹס, וְנָתַתִּי אֵשׁ, בְּצֹעַן; וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים, בְּנֹא."

אזכורים בתרגומי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום השבעים מופיעה המילה "naxpoacovisi" החוזרת ביסודה אל פתרוסים הנזכרים בספר בראשית ובדברי הימים א'; ואילו תרגום יונתן משתמש בביטוי 'א נסיוטאי' כנראה צריך להיות "גסיוטאי" - דהיינו: יושבי אזור "KaCTitoxiq" שליד הר קסיוס ("הר צפון,) שממזרח לפלוסיום.[2]

בספרות היהודית שלאחר חורבן בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלשון הפייטנים, משמשת "פתרוס" ככינוי קבוע למצרים בכלל. כך למשל בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" שחובר על ידי יניי, בקינה ציון הלא תשאלי של ריה"ל, ובדוגמאות רבות נוספות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פַּתְרוֹס - ישעיהו פרק י'א /דודו פלמה, מחלנים את התנך ל929 חלונות (בעברית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 פתרוס, פתרסים., kotar.cet.ac.il