צ'ילאם בלאם
ספרי צ'ילאם בלאם (Chilam Balam) הם קובצי כתבים בכתב יד, בעיקר של בני המאיה, מהמאות ה-17 וה-18. הם נקראים על שם העיירות הקטנות של יוקטק שבהן נשמרו במקור. הם משמרים ידע מסורתי חשוב שבו שזורות המסורות הילידיות של המאיה והמסורת הספרדית המוקדמת. הם מכילים ידע על היסטוריה, נבואה, דת, פולחן, ספרות, לוח שנה, אסטרונומיה ורפואה.[1]כתבי היד, שנכתבו בשפת המאיה היוקטקית ובשימוש באלפבית הלטיני, מיוחסים לסופר אגדי בשם צ'ילאם בלאם. צ'ילאם הוא כינוי לכוהן מנבא. בלאם הינו שם משפחה נפוץ שמשמעותו "יגואר". חלק מהטקסטים מכילים למעשה נבואות על בוא הספרדים ליוקטן תוך אזכור צ'ילאם בלאם כמחברם הראשון.[2]
ידועים תשעה ספרים של צ'ילאם בלאם, אך היו כנראה יותר.[3] החשובים הם מאני, חומאיל וטיסמין.[4] חלק מהספרים מתוארכים לתקופת הכיבוש הספרדי של ממלכות יוקטק (1527–1546), על סמך השפה והתוכן. במקרים מסוימים, שבהם הפיסקה קצרה במיוחד, נראה שהספרים היו כתובים בכתב הירוגליפים, מן התקופה שלפני הכיבוש. בדומה לתעתיק/תרגום הפופול וו, ששרד את השמדת הכתבים המסיבית על ידי הספרדים.
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי צ'ילאם בלאם מספקים תיאור של החיים הרוחניים של יוקטק-מאיה מהמאה ה-18. בעוד שהטקסטים והכרוניקות הרפואיות הם ענייניים למדי, בחידות ובחיזיונות נעשה שימוש במטאפורות המאיה המסורתיות. הדבר נכון עוד יותר לגבי הטקסטים המיתולוגיים והפולחניים, אשר, גם אם כתובים בשפה סתמית, שייכים בעליל למסורת האזוטרית. הטקסטים ההיסטוריים שואבים חלק מחשיבותם מהעובדה שהם נוצקו במסגרת לוח השנה המקומי של המאיה, המותאמים בחלקם למערכת הקלנדרית האירופית. שחזור ההיסטוריה הפוסט-קלאסית של יוקטק מהנתונים הללו הוכח כמשימה מפרכת. להלן סקירה כללית של מיני טקסטים - חלקם ממוצא מסו-אמריקאי, וחלקם של עיבוד ספרדי - שנמצאו בספרי צ'ילאם בלאם.
1. היסטוריה
- פרקי היסטוריה מעוגנים בתבנית של לוח השנה של הילידים: אגדות הגירה; נרטיבים על שליטים מסוימים של ממלכות הילידים; וכרוניקות עד וכולל הכיבוש הספרדי.
- ניבוי אירועים במסגרת לוח השנה של המאיה.
- נבואה, מיוחסת לכוהנים מפורסמים של תחילת המאה ה-16.
2. נוסחאות עם מטפורות
- אוספי חידות, המשמשים למתן תוקף לסמכותם של שליטים מקומיים.
3. מיתוס ומיסטיקה
- מיתוס, במיוחד ההרס והבריאה מחדש של העולם בהתייחס ללוח השנה של המאיה.[5] מיסטיקה טקסית, במיוחד הנוגעת ליצירת מחזור עשרים הימים (uinal); הטקס של 'ארבעת המבעירים' (ahtoc); והולדת התירס, או 'החסד האלוהי' (מה שנקרא 'טקס המלאכים').[6]
4. לוחות שנה וסיווגים מעשיים
- סיווגים לפי עשרים הימים הנקובים (מתאם ציפורים בשורה, צמחים ועצים, אופי אדם ופעילויות מקצועיות).
- חיבורים על אסטרולוגיה, מטאורולוגיה ולוח השנה הליטורגי הקתולי (מה שנקרא reportorios de los tiempos). האסטרולוגיה היא תלמיית וכוללת את גלגל המזלות האירופי.
- אלמנכים חקלאיים.
5. מתכונים רפואיים
- רפואת צמחים: ספרי צ'ילאם בלאם מכילים מרשמים רפואיים הנובעים ממסורות יווניות וערביות, ולא מ"גישת הלחשים" של המאיה, כפי שמיוצג על ידי טקס הבקאבים.[7]
6. מסורות ספרדיות
- הוראה קתולית: ימי חג של הקדושים, מסכתות ותפילות.
- רומנטיקה ספרדית, כמו סיפורה של 'העלמה תיאודורה'.
מאחר שטקסטים רבים חוזרים על עצמם בספרים שונים של צ'ילאם בלאם, ביסוס קונקורדנציה ולימוד דפוסי תחלופה הם הבסיס ללימוד.[8] הניב היוקטקי הארכאי והאופי הנרמז והמטאפורי של טקסטים רבים מהווים אתגר אדיר למתרגמים. התוצאה של תהליך התרגום מושפעת לעיתים במידה רבה מהנחות חיצוניות לגבי מטרת הטקסטים. כתוצאה מגורמים אלו, איכות התרגומים הקיימים משתנה מאוד.
התרגום הסינופטי בשפה הספרדית של Barrera Vásquez and Rendón (1948) עדיין שימושי. עד כה (2012), תרגומים מלאים לאנגלית זמינים לספרים הבאים של צ'ילאם בלאם:
- Chumayel (מהדורה מוסמכת: Roys 1933 [1967]; השווה לאדמונסון 1986)
- מאני (מוטבע ב-Pérez Codex: Craine and Reindorp 1979, עיבוד לתרגום המקסיקני מ-1949 של Solís Alcalá)
- Tizimín (Edmonson 1982)
- Na (Gubler and Bolles 2000)
- קאואה (Bricker and Miram 2002)
סקירה מצוינת ודיון על הסינקרטיזם הכרוך בכך ניתן למצוא במבוא למהדורת בריקר ומירם של ספר צ'ילאם בלאם מקואה.[9] ניתוח ופרשנות מפורטת של הטקסטים המיתולוגיים והטקסיים העיקריים במבט על מקורותיהם הסינקרטיים ניתן על ידי Knowlton (2010).
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרים של צ'ילאם בלאם מוזכרים ב"האישה הנופלת" מאת פט מרפי כחומר מקור לתיאור הקורבנות בצ'יצ'ן איצה.
שיר מהצ'ילאם בלאם מופיע בסיפור קצר מאת הסופרת ילידת ארצות הברית לוצ'יה ברלין, שבילתה שנים רבות וחיה וטיילה באמריקה הלטינית, כולל צ'ילה ומקסיקו. השיר נותן לסיפור של ברלין את כותרתו. הנה השיר: "Toda Luna, todo año,/ Todo día, todo viento/ Camina y pasa también./ También toda sangre llega/ Al lugar de su quietud." הספרדית היא תרגום מתקופת המאיה מאת אנטוניו מדיז בוליו. גיבורת הסיפור מתרגמת את השיר כך: "כל ירח, כל שנה/ כל יום, כל משב רוח/ הולכת וחולפת./ וכך מגיע כל הדם/ למקום השקט שלו".[10]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Antje Gunsenheimer: Geschichtstradierung in den yukatekischen Chilam Balam-Büchern ('העברת ההיסטוריה בספרי היוקטקים של Chilam Balam') (בגרמנית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Paxton, Merideth. "Chilam Balam, Books of." In Davíd Carrasco (ed).The Oxford Encyclopedia of Mesoamerican Cultures. : Oxford University Press, 2001. ISBN 9780195188431
- ^ Roys 1967: 3, 186-187
- ^ Paxton 2001:193-194
- ^ Roys 1967:6
- ^ Knowlton 2010:53-85
- ^ Roys 1967:107-113
- ^ Paxton 2001: 191
- ^ Miram and Miram 1988
- ^ Bricker and Miram 2002:1-88
- ^ Lucia Berlin, A Manual for Cleaning Women: Selected Stories. Ed. Stephen Emerson. New York: Farrar, Straus Giroux, 2015. p. 110