צ'רדש

Czardas rhythm.^[1]

צ'רדש (בהונגרית: Csárdás) הוא ריקוד עם שמוצאו מהמוזיקה הצוענית בהונגריה במאה השמונה עשרה. השם מקורו מהמילה ההונגרית Csárda שמשמעותה בית מרזח.

ההונגרים היו עורכים עצרות גיוס לצבא בהן היו תזמורות צוענים שנגנו צ'רדש ומחולות אחרים. מהונגריה התפשט הצ'רדש לארצות הסמוכות: סלובקיה, סרביה, קרואטיה, אוקראינה, בולגריה ועוד.

הצ'רדש מאופיין בשני קצבים מתחלפים: קצב איטי (lassú) וקצב מהיר (Friska). הוא נחשב כריקוד עממי ורוקדים אותו גברים ונשים בתלבושות עממיות.

מלחינים רבים של מוזיקה קלאסית שילבו צ'רדש ביצירותיהם: אמריך קלמן (באופרטות שלו), יוהנס ברהמס (במחולות ההונגריים), ליאו דליב (בבלט קופליה), יוהאן שטראוס, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, פרנץ ליסט, ינה הובאי ועוד.

הצ'רדש המפורסם ביותר הוא של המלחין האיטלקי ויטוריו מונטי משנת 1904. הוא מבוצע עד היום בהרכבים שונים החל מלהקות צוענים עד תזמורות סימפוניות המנגנות בעצמן או מלוות סוליסטים בכלים שונים בעיקר בכינור.