צדוק הבשי

צדוק הבשי
Hevesi Simon

לידה	22 במרץ 1868 אסוד, טרנסלייטניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1 בפברואר 1943 (בגיל 74) בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Handler Simon
ענף מדעי	רב, ביקורת המקרא, תאולוגיה, סופר, יהדות
מקום לימודים	בית המדרש לרבנים בבודפשט (העשור של 1890) אוניברסיטת אטווש לוראנד (1892)
צאצאים	פרנץ הבשי

הרב צדוק (שמעון) הֶבֶשִי (במקור הנדלר, בהונגרית: Hevesi Simon; אסוד, 22 במרץ 1868 – בודפשט, 1 בפברואר 1943) היה תאולוג ופילוסוף יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה. הוא אביו של הרב פרנץ הבשי.

ביוגרפיה

צדוק הבשי נולד באסוד, אחד מחמשת ילדיהם של הרב אברהם מרדכי (מרק) הנדלר, אב"ד העיר, ורעייתו יוליאנה רוזנברג. הבשי סיים את לימודיו בכיתות העליונות של התיכון כבר בבית מדרש לרבנים בבודפשט. הוא הוסמך כדוקטור בשנת 1892 וכרב בשנת 1894. נשא לאישה את יאנקה ברודי מאורדיאה ונולדו להם 4 בנים ובת. משנת 1894 עד 1897 היה רבה של קושיצה, בין 1897 ל־1905 של לוגוז'. בשנת 1905 נבחר לרבה של הקהילה היהודית של פֶּשט. הוא הפך למורה וחבר דירקטוריון במכון הארצי להכשרת רבנים, עם הזמן ליו"ר התאחדות הרבנים הלאומית, למייסד אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, לעורך משותף של המגזין סקירה יהודית-הונגרית, של הצופה, לעורך משותף של "יבנה" – המגזין ההומילטי, ולחבר מועצת האגודה הספרותית יהודית-הונגרית (IMIT). הבשי היה דמות מובילה בחיי החברה והתרבות היהודית-הונגרית. הוא הקים כאמור את אומיקה, מה שהפך תחת הנהגתו לאחד ממוסדות התרבות החשובים ביותר של יהדות הונגריה. הוא השתתף באופן פעיל גם בפעילותו של מִיקֵפֶה. בשנת 1927 הנהגת הקהילה רצתה למנות אותו כנציגה לבית העליון של הפרלמנט ההונגרי, אך האלקטורים בחרו בעמנואל לעף, רבה הראשי של העיר סגד. לימים זכה הבשי על עבודתו יוצאת הדופן בחיי הדת למינוי הרב הראשי של הקהילה היהודית של פשט.

כתביו

מאמריו המדעיים ואלה שנכתבו לקראת החגים ומחקרי הפילוסופיה הדתית שלו התפרסמו בחלקם בהונגרית ובחלקם בעברית. כתביו על בעיית ספר איוב, על קאנט ועל מדריך הרמב"ם הם בין יצירות הספרות הפילוסופית החשובות. עבודותיו העיקריות:

• שיר השירים (1892)
• בעיית ספר איוב (1905)
• אתיקה בתלמוד (עם יהודה אריה בלוי ומאיר צבי וייס 1920)
• עמנואל קאנט (1925)
• הערות על מורה נבוכים (1928)

לקריאה נוספת

• צדוק הבשי באנציקלופדיה יודאיקה.
• הודעה על מותו בניו יורק טיימס ב-4 במרץ 1943.
• לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929.
• לקסיקון הונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994.

קישורים חיצוניים

• צדוק העוועשי (1868-1943), דף שער בספרייה הלאומית