צה"מ ואנגארד (S28)
 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה |
צוללת טילים בליסטיים  |
| צי |
הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | הצוללות מסדרת ואנגארד |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Vickers Shipbuilding and Engineering |
| הוזמנה | 30 במאי 1986 |
| תחילת הבנייה | 3 בספטמבר 1986 |
| הושקה | 4 במרץ 1992 |
| תקופת הפעילות | 14 באוגוסט 1993 – הווה (30 שנה) |
| נתונים כלליים | |
| תפוסה | 15,900 טון |
| אורך | 149.9 מטר |
| רוחב | 12.8 מטר |
| שוקע | 12 מטר |
| מהירות | 25 קשר |
| גודל הצוות | 135 |
| חימוש |
4 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) 16 צינורות טילים בליסטיים טריידנט (נושאים עד 48 ראשי נפץ גרעיניים) |
  | |
צה"מ ואנגארד היא הצוללת המובילה של סדרת הצוללות החמושות בטילים בליסטיים טריידנט. [1][2] הצוללת מבוססת בפסליין, HMNB קלייד, ארגייל, סקוטלנד.
ואנגארד נבנתה בבארו-אין-פרנס על ידי חברת ויקרס, לימים BAE סיסטמס, היא הושקה ב-4 במרץ 1992, ונכנסה לשירות ב-14 באוגוסט 1993 בנוכחות דיאנה, נסיכת ויילס.[3] [4]
היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כניסה לשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפקד הראשון של הצוללת היה קפטן דייוויד ראסל והקצין המהנדס הבכיר, במהלך הבנייה, היה קומנדר ג'יימס גרנט OBE.
שיפוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2002 החלה ואנגארד בשיפוץ שנמשך שנתיים בבסיס הצי המלכותי דבונפורט. השיפוץ הושלם ביוני 2004 ובאוקטובר 2005 השלימה ואנגארד את חזרתה לניסויי שירות (מבצעי הפגנה ו-Shakedown) עם ירי של טיל טריידנט לא חמוש. במהלך שיפוץ זה, עלו על ואנגארד זוג מפגינים נגד הגרעין שבילו חצי שעה על הסיפון לפני שהורדו. הם הואשמו בפגיעה בגדר שחתכו כדי לגשת לצוללת.[5]
התנגשות עם Le Triomphant[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בפברואר 2009, ואנגארד התנגשה בצוללת הצרפתית Le Triomphant באוקיינוס האטלנטי. [6][7] ב-6 בפברואר דיווח משרד הכוחות המזוינים הצרפתי כי טריומפאן "התנגשה באובייקט שקוע". משרד ההגנה של בריטניה לא הגיב בתחילה על התקרית, אך המקרה אושר ב-16 בפברואר על ידי לורד הים הראשון סר ג'ונתן בנד. ואנגארד חזרה ל-HMNB קלייד בסקוטלנד בכוחות עצמה יומיים לפני כן. [8] בנד מסר כי ההתנגשות התרחשה במהירות איטית, וכי לא היו נפגעים. עם זאת, שני הכלים ניזוקו. לוואנגארד נגרם נזק למעטפת החיצונית באזור תא הטילים, שדרש תיקון.
שיפוץ ותדלוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2012 זוהתה קרינה במי הקירור של כור הניסוי PWR2, שנגרמה מפריצה מיקרוסקופית בחיפוי הדלק. תגלית זו הובילה לכך שוואנגארד מתוכננת לתדלק ב"תקופת התחזוקה העמוקה" הבאה שלה, שתימשך 3.5 השנים מ-2015, ואמצעי מגירה יוחלו על צוללות אחרות מסדרת ואנגארד וסדרת אסטיוט, בעלות של 270 מיליון ליש"ט. זה לא נחשף לציבור עד 2014.
ואנגארד חזרה בסופו של דבר לשירות פעיל ביולי 2022 לאחר שבילתה כמעט 7 שנים בשיפוץ. ב-16 באוגוסט 2022 הצטרפה ואנגארד מחדש לצי המלכותי בטקס שנערך ב-HMNB דבונפורט, וב-9 במאי 2023 היא יצאה לים.
ברגים מודבקים במהלך שיפוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2023 החל הצי המלכותי לחקור טענות לפיהן ברגים שבורים בתא הכור של ואנגארד לא תוקנו מספיק באמצעות דבק, במהלך השיפוץ שלה במשך שבע שנים. [9] [10] לאחר שראשיהם של כמה ברגים נגזמו לאחר הידוק יתר, עובדים של חברת ההגנה Babcock הדביקו לכאורה את הראשים על הברגים, במקום להחליף לחלוטין את הברגים. [11] הברגים המודבקים החזיקו בידוד על צינורות נוזל הקירור של הכור הגרעיני, ונמצאו זמן קצר לפני הפעלת הכור. [12]
שר ההגנה בן וולאס דרש פגישה ו"הבטחות לגבי עבודה עתידית" לאחר שה"סאן" דיווח על הנושא. Babcock הוא אחד מקבלני ההגנה הגדולים בבריטניה, עם חוזים לתחזוקה של ציי הצוללות של הצי המלכותי של סדרת אסטיוט וואנגארד. שר ההגנה של מפלגת הלייבור, ג'ון הילי, הצהיר כי " שר ההגנה חייב לוודא שהקבלנים מספקים תחזוקה ליכולת קריטית זו בבטחה, בזמן ובתקציב". [13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Vanguard class submarine". Royal Navy. אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2016. נבדק ב-4 ביוני 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jane's Fighting Ships, 2004-2005. Jane's Information Group Limited. p. 794. ISBN 0-7106-2623-1.
- ^ "HMS VANGUARD NAMING CEREMONY WITH HRH DIANA THE PRINCESS OF WALES, BARROW-IN-FURNESS, 30 APRIL 1992 [Allocated Title]". Imperial War Museums. 30 באפריל 1992. ארכיון מ-20 במאי 2022. נבדק ב-20 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "HMS VANGUARD COMMISSIONING CEREMONY WITH HRH DIANA, PRINCESS OF WALES, BARROW-IN-FURNESS, 14 AUGUST 1993 [Allocated Title]". Imperial War Museums. 14 באוגוסט 1993. ארכיון מ-20 במאי 2022. נבדק ב-20 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trident pair deny criminal damage". BBC News. 13 במרץ 2003. ארכיון מ-22 בפברואר 2009. נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Williams, Rachel (16 בפברואר 2009). "Nuclear submarines collide in Atlantic". The Guardian. London. ארכיון מ-6 בספטמבר 2013. נבדק ב-16 בפברואר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Vanguard (S28)". rnsubs.co.uk. ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nuclear subs collide in Atlantic". BBC News. 16 בפברואר 2009. ארכיון מ-19 בנובמבר 2009. נבדק ב-4 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Royal Navy orders investigation into nuclear submarine 'repaired with glue'". the Guardian (באנגלית). 2023-02-01. ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Defect' found during nuclear submarine maintenance". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-01-31. ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-01.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Reports glue used to fix broken bolt heads on HMS Vanguard nuclear submarine". Forces Network (באנגלית). 31 בינואר 2023. ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Picksley, Dominic (2023-01-31). "Shoddy super glue repair to Trident submarine left officials fuming, say reports". mirror (באנגלית). ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sanders, Tom (2023-01-31). "Nuclear submarine 'repaired with super glue' sparking Trident alert". Metro (באנגלית). ארכיון מ-1 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-01.
{{cite web}}: (עזרה)