משרד הכוחות המזוינים (צרפת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד הכוחות המזוינים
Ministère des Armées
בניין משרד ההגנה הצרפתי
בניין משרד ההגנה הצרפתי
מידע כללי
תאריך הקמה 1947
ממשלה ממשלת צרפת
תאריך כניסה 21 ביוני 2017
מטה מרכזי Hôtel de Brienne עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 54.494 מיליארד אירו[1]
שמות קודמים משרד ההגנה
www.defense.gouv.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משרד הכוחות המזוינים ('משרד ההגנה' בשנים 1947–2017) (בצרפתית: Ministère des Armées, 'משרד הצבאות') הוא משרד בממשלה הצרפתית, האחראי על יישום מדיניות הביטחון של צרפת. בראשו עומד השר, חבר הממשלה. המפקד העליון של הכוחות המזוינים הוא נשיא הרפובליקה.

פלורנס פרלי היא שרת הכוחות המזוינים של צרפת מאז 21 ביוני 2017. היא אחראית על ניהולו השוטף של הצבא כמו גם על גיוסו בשעת הצורך. היא מדווחת ישירות לנשיא. ראש מטה הכוחות המזוינים מדווח ישירות לשר.

השר יושב במלון דה בריין, ברחוב סנט-דומיניק 14, ברובע השביעי של פריז, ואילו המטה הכללי נמצא בהקסגון בלארד, ברובע ה-15 של פריז.

סמכויות בתחום ההגנה והביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקת הרפובליקה החמישית מסדירה את ארגון הסמכויות בענייני הגנה בין נשיא הרפובליקה, ראש הממשלה ושר הכוחות המזוינים.

נשיא הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשיא הרפובליקה הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים (סעיף 15 לחוקה).
  • ערב לעצמאותה הלאומית, לשלמותה הטריטוריאלית ולכיבוד האמנות הבינלאומיות של צרפת.
  • מחליט על השימוש בכוחות ולצורך זה הוא נושא באחריות ובעל הסמכות לעסוק בכוחות הגרעין במידת הצורך.
  • יושב ראש הקבינט למדיניות הגרעין והקבינט לביטחון ולאומי האחראי לכל נושא הגנה וביטחון.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחראי לפעולת משרדי הממשלה בכל תחום ההגנה והביטחון הלאומי.
  • מנחה את יישום החלטות המועצה לביטחון ולאומי.
  • באמצעות מוסדות הממשלה והכוחות המזוינים, אחראי בפני הפרלמנט, יחד עם השרים הנוגעים בדבר, למדיניות התורמת לביטחון המדינה.
  • באמצעות המזכירות הכללית לביטחון וביטחון לאומי (SGDSN), מרכז את ההכנה המבטיחה יישום צעדים התורמים לאסטרטגיית הביטחון הלאומי.

הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרלמנט מעורב בהגדרת האסטרטגיה לביטחון לאומי.
  • מאשר התערבויות כוחות מזוינים זרים לתקופה העולה על ארבעה חודשים (סעיף 35 לחוקה).

שר הכוחות המזוינים והחיילים הוותיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיישם את מדיניות ההגנה עליה הוא, יחד עם ראש הממשלה, אחראים בפני הפרלמנט. בסמכותו להפעיל את הכוחות המזוינים, המחלקות והשירותים:

  • ארגון הכוחות המזוינים, כמו גם מחלקות ושירותי המשרד
  • קובע את הכנת הכוחות, הציוד והתשתיות, ועוקב אחר יישומם
  • מגדיר את מדיניות משאבי האנוש ומבטיח שמכבדים את זכויותיו וחובותיו של הצבא
  • מארגן את התמיכה בכוח אדם ובציוד וקובע את ההנחיות לניהול נכסי נדל"ן
  • מגדיר את התנאים לתרומת שירות הבריאות הצבאי למדיניות בריאות הציבור
  • מגדיר את המשימות הז'נדרמריה בתחומים הנמצאים בסמכותו
  • מפעיל את סמכותו על אנשי הצבא של הז'נדרמריה העוסקים במשימות צבאיות בשטח הלאומי ומחוצה לו
  • אחראי על אבטחת אמצעי ההגנה הצבאיים והכנת הכוחות.
  • מוביל משא ומתן בינלאומי הנוגע להגנה
  • מגדיר את האסטרטגיה ומדיניות התעשיות הביטחוניות, והמחקר והפיתוח
  • אחראי לטיפול בוותיקי הצבא ולקורבנות מלחמה, לקשר בין הצבא לאומה, למילואים ולענייני השבים [2]

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרטגיית ההגנה והביטחון הלאומית מוגדרת באמצעות חמש פונקציות אסטרטגיות עיקריות: לדעת ולצפות, למנוע, להניא, להגן, להתערב.

בהקשר זה, תפקידו של משרד הכוחות המזוינים הוא להבטיח את הגנת השטח, האוכלוסייה והאינטרסים הצרפתיים. הוא מגיב גם למשימות אחרות במסגרת הסכמים ואמנות בינלאומיות (נאט"ו) או אזוריות (ביטחון אירופה).

מעבר למשימות אלו, הוא מעורב גם במשימות שירות ציבורי. כוח אדם ואמצעים תומכים או משלימים את פעולותיהם של משרדים אחרים, על בסיס יומי או בשעת חירום, בשטח הלאומי ומחוץ לארץ[3].

תקציב הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב הביטחון של צרפת לשנת 2020 עומד על כ־37.5 מיליארד אירו[4] והוא החמישי בגודלו בעולם והגדול ביותר באיחוד האירופי[5]. עם זאת צרפת נמצאת במקום ה-53 בעולם בהוצאה על ביטחון ביחס לתמ"ג, כ-1.84% (2019)[6].

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפעלת סמכויותיו, נעזר שר הכוחות המזוינים ב: [7]

  • ראש מטה הכוחות המזוינים (CEMA) (בצרפתית: Chef d'État-Major des Armées) הוא קצין בדרגת גנרל 5 כוכבים והוא מפקד הכוחות המזוינים של צרפת. הוא אחראי על בניית הכוחות והפעלתם, פיקוח על הכוחות, תכנון הכוח ואיסוף וניתוח מודיעין. הוא גם אחראי על מערכות היחסים הצבאיות עם מדינות אחרות. הוא מדווח לשר הכוחות המזוינים. כפופים לו:
  • הנציג הכללי לחימוש (DGA) - אחראי על המחקר והפיתוח, הייצור הביטחוני והיחסים הבינלאומיים הנוגעים לסיוע ביטחוני. בשנת 2011 הוא ניהל יותר מ -80 פרויקטים עם תקציב של יותר מ -7.5 מיליארד אירו לתעשייה הלאומית.
  • המזכיר הכללי למינהל (SGA) - אחראי על המינהל הכללי של המשרד, במיוחד בענייני תקציב, ייעוץ משפטי, ניהול משאבי אנוש ונהול נכסים.

ארגונים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המנהל הכללי ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיה (DGRIS)
  • המנהל הכללי לביטחון חוץ (DGSE)
  • מנהל בטיחות טיסה הממלכתי (DSAÉ)
  • מנהל התחזוקה האווירית (DMAé)
  • שירות הבריאות הצבאי (SSA)
  • המשטרה הצבאית (SCA)
  • השירותים החיוניים של הצבא (SEA)
  • המשרד הלאומי לוותיקים ונפגעי מלחמה (ONACVG)
  • נציבות הכוחות המזוינים-נוער (CAJ)

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולות אזרחיות וצבאיות משולבות מחוץ לשטח הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצעים מיוחדים

פעולות אלה משקפות דוקטרינה ברמה הבינלאומית. המשימות משתנות בהתאם ליעדים האסטרטגים, והם יכולות לכלול פעילויות צבאיות חשאיות או גלויות לצד פעילויות אזרחיות. הן כוללות סיוע לכוחות ביטחון מקומיים, מלחמה בטרור ושמירה על היציבות והשלום.

אסטרטגיית ההגנה והביטחון הלאומית של צרפת שואפת להגדיר ולפתח עבור צרפת פעולה גלובלית יעילה וקוהרנטית של הרשויות הציבוריות[8].

פעולות המתבצעות בשטח לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההגנה על השטח הלאומי ועל האוכלוסייה היא בראש סדר העדיפויות.
  • כמו כל הגופים שבסמכות המדינה, הכוח הצבאי נקרא לפעול בתמיכה, בליווי או בנוסף לכוחות ואמצעים מיוחדים אזרחיים.
  • על הכוחות המזוינים להיות מסוגלים לספק סיוע למדינה ולכל הרשויות הציבוריות (אמצעים וידע ספציפיים) במקרה חירום או אם המשאבים האזרחיים לא מספיקים כמו במקרה של משבר חמור (אסון טבעי, בקנה מידה גדול תאונה טכנולוגית וכו').
  • על מנת לבצע משימות מסוג זה, המשאבים האנושיים והחומריים של הכוחות המזוינים נקראים אפוא להגן על האוכלוסייה, על המוסדות החיוניים של המדינה ועל ארגונים, מתקנים או משאבים אזרחיים רגישים. בהתאם לאופי השטח (עיר, כפר, ים, הר, שמים) ומידת הצרכים, כוחות צבא מיוחדים מעורבים במבצעים ספציפיות בשירות הציבורי[9].

משימות ביטחון הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השתתפות במערכות מידע ואתרעה - משימות מעקב אוויריות וימיות, הקצאת כוחות ל"אגני סיכון" (סיכונים תעשייתיים, סיכונים גאולוגיים וכו'), השתתפות בהבטחת הביטחון האישי ומעורבות ישירה במערכת ההתראה על חטיפת ילדים.
  • תוכנית Vigipirate היא אחד הכלים של מערכת הלוחמה בטרור הצרפתית.
  • הגנה אווירית
  • מאבק בסחר והגירה בלתי חוקיים ומלחמה בפירטים.
  • משימות סיוע - חיפוש והצלה ורפואה ציבורית
  • כבאים צבאיים - מכבי האש של פריז (BSPP) ושל מארסיי (BMPM) [10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי אתר ממשלת צרפת
  2. ^ השבים הם צרפתים מאלג'יריה שחזרו לצרפת לאחר עצמאותה של מדינה זו (1962).
  3. ^ Le rôle du ministère des Armées, Ministère des Armées
  4. ^ Les chiffres clés de la Défense 2020, Ministère des Armées, ‏21/09/2020 (בצרפתית)
  5. ^ Military expenditure, STOCKHOLM INTERNATIONAL PEACE RESEARCH INSTITUTE, ‏2020
  6. ^ לפי ה- CIA, ישראל נמצאת במקום השישי עם 5% הוצאה מהתמ"ג
  7. ^ Organigramme simplifié du ministère des Armées (בצרפתית)
  8. ^ Les opérations mixtes, civiles et militaires, hors du territoire national, Ministère des Armées (בצרפתית)
  9. ^ Les opérations conduites sur le territoire national, Ministère des Armées (בצרפתית)
  10. ^ Les missions de sécurité publique, Ministère des Armées