צינור הגז איסטמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסטמד
מפת הצינור המיועד
מפת הצינור המיועד
סוג צינור גז טבעי
מדינות ישראלישראל  ישראל
קפריסיןקפריסין  קפריסין
יווןיוון  יוון
מצריםמצרים  מצרים
מוצא ישראלישראל  ישראל
עובר דרך הים התיכון
שותפים DEPA
אדיסון
אורך 1,872 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קיבולת מקסימלית 10 מיליארד מטר מעוקב (BMC) לשנה
כיוון זרימה ממזרח–למערב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שר החוץ של יוון ניקוס דנדיאס נפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו לקראת חתימת הסכם צינור הגז איסט-מד באתונה, ינואר 2020

צינור מזרח הים התיכון או EastMed הוא צינור גז טבעי מתוכנן המחבר ישירות את משאבי הגז הטבעי ממזרח אגן הים התיכון ליוון היבשתית דרך קפריסין וכרתים[1]. הפרויקט, שנמצא כעת בתכנון, יעביר גז טבעי ממאגרי הגז הטבעי ממזרח אגן הים התיכון ליוון, ובשיתוף צינורות פוסיידון ו-IGB לאיטליה וחלקים נוספים באירופה[2]. אורכו של הצינור יהיה כ-1,900 ק"מ, הארוך בעולם בעת הקמתו ויש לו קיבולת של 10 מיליארד מטר מעוקב בשנה. הקמת הצינור צפויה לארוך כשבע שנים בעלות משוערת של 7 מיליארד דולר. את הצינור מפתחת IGI Poseidon SA, במיזם משותף בין שירות הגז היווני DEPA לבין שירות הגז האיטלקי אדיסון.

ב-2 בינואר 2020 נחתם באתונה הסכם צינור איסט-מד על ידי שרי האנרגיה של ישראל, יוון וקפריסין[3], ביולי של אותה שנה אישרה ממשלת ישראל את ההסכם[4].

פרויקט צינור הגז איסטמד יוקם לצד פרויקט מגשר אירו-אסיה, שיהיה כבל חשמל תת-ימי שיוקם באותו מסלול של צינור הגז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הועלתה יוזמת הקמת צינור איסט-מד במסגרת תקנה 347/2013 של הנציבות האירופית כפרויקט בעל עניין רב ובתקופה בין 2015–2018 תרמה הנציבות למעלה מ-34.5 מיליון אירו להשלמת ההכנות הטכניות, הכלכליות והסביבתיות לפרויקט.

משולש האנרגיה של יוון, קפריסין וישראל חתמו על הסכם בין ממשלתי עבור צינור הגז איסט-מד בתל אביב ב-20 במרץ 2019 בנוכחות מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, צעד שמבטא תמיכה מצד וושינגטון בפרויקט[5]. העניין האמריקני בצינור מוסבר על ידי דרישת וושינגטון כי האירופאים ישמרו על מדיניות גיוון של יבוא האנרגיה שלהם[6]. הצינור יגוון את אספקת הגז האירופית ויפחית את התלות ברוסיה[7].

ב-2 בינואר 2020 נחתם באתונה ההסכם להקמת הצינור על ידי מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין[8][9]. בשיחה עם עיתונאים אמר ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס כי הצינור אינו "אמור לאיים על אף אחד". נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגדירו שניהם את ההסכם כ"היסטורי". ההסכם כולל את תנאי אבטחת הצינור ומשטר מס משותף.

ב-18 בינואר 2020 אמר שר החוץ האיטלקי לואיג'י די מאיו כי הצינור "לא יכול להוות פתרון לטווח הבינוני והארוך מבחינת העלות שלו ותהליך הבנייה"[10].

נתיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצינור יחבר את שדות הגז לווייתן (ישראל) ואפרודיטה (קפריסין) במזרח הים התיכון לאירופה. הצינור יתחיל באגן הים הלבנטיני, ימשיך בקפריסין, שם תוקם תחנת דחיסה[11]. מקפריסין הצינור ימשיך מערבה לאורך כ-700 ק"מ. תחנת מדחס בכרתים תאפשר אספקת גז טבעי לאי. הצינור יחצה את פלופונס בכיוון צפון-מערב, יחצה את מפרץ פטרס, וימשיך לאורך יוון מערב היבשת, ויסתיים באזור תספרוטיה. משם, צינור פוסיידון המתוכנן יחברו לאיטליה.

פורום הגז איסטמד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון

בינואר 2019 חתמו שבעה שרי אנרגיה באזור על הסכם להקמת פורום הגז במזרח הים התיכון. טורקיה אוזכרה כיוצאת מן הכלל בשלווה האזורית[12]. המדינות החברות כיום הן: מצרים, קפריסין, ישראל ויוון. נציגי הרשות הפלסטינית וירדן השתתפו בישיבות פורום הגז המזרחי של הים התיכון[13]. בינואר 2020 ביקשו צרפת וארצות הברית להצטרף לפורום, כחברה וכמשקיפה קבועה, בהתאמה[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Eastmed-A direct link to new sources for Europe". IGI-Poseidon.com. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2019. 
  2. ^ "Eastmed pipeline". Edison.it. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2019. 
  3. ^ ליאור גוטמן, שטייניץ חתם עם קפריסין ויוון על הקמת צינור ייצוא גז לאירופה, כלכליסט, ‏2 בינואר 2020
  4. ^ ליאור גוטמן, הממשלה אישרה את הסכם הקמת צנרת הגז לאירופה - איטליה עוד לא אישרה השתתפותה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2020
  5. ^ "US hot on deal bringing energy to EU, bracing Turkey". NewEurope.eu. בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2019. 
  6. ^ Juan Pachon. "Menendez Bill to Reshape U.S. Strategy In The Eastern Mediterranean Approved By Foreign Relations Committee". Senate Foreign Relations Committee. בדיקה אחרונה ב-26 ביוני 2019. 
  7. ^ Dr. Tzogopoulos, George (10 באפריל 2019). "A New EastMed Friendship, with US Support". Begin-Sadat Center for Strategic Studies. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2019. 
  8. ^ "Bloomberg". 
  9. ^ "Proto Thema". 
  10. ^ שר החוץ האיטלקי: "הנחת צינור הגז בין ישראל לאירופה - לא פתרון לטווח ארוך", ‏בינואר 2020 news/environment/Article-741824, באתר מעריב אונליין
  11. ^ "Proto Thema". 
  12. ^ "EastMed gas: Paving the way for a new geopolitical era?". Deutsche Welle. בדיקה אחרונה ב-2 ביולי 2019. 
  13. ^ Benny, John. (12 November 2019). "A new energy hub emerges among unlikely partners in the Mediterranean." Al Arabiya English website Retrieved 12 November 2019.
  14. ^ France and US request to join East Mediterranean Gas Forum, Middle East Monitor, ‏17 בינואר 2020