לווייתן (שדה גז)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שדה הגז לווייתן
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל
מיקום הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשתי/ימי ימי
קואורדינטות 33°10′04″N 33°37′02″E / 33.167777777778°N 33.617222222222°E / 33.167777777778; 33.617222222222
מפעיל נובל אנרג'י
שותפים נובל אנרג'י (39.66%)
דלק קידוחים (45.33%)
רציו (15%)
תאריך הגילוי 2010
תחילת הפיתוח 2017
תחילת ההפקה 2019
תשתית הולכת הגז צינור באורך 130 ק"מ
עתודות גז

622.4 מיליארד מטר מעוקב

(‎21.97 TCF)
עתודות גז מוכחות 540 מיליארד מטר מעוקב
(למפת מזרח הים התיכון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לווייתן הוא מאגר גז טבעי שאותר במרחק של כ-120 קילומטר מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון. לוויתן הוא, על-פי הגדרת משרד האנרגיה, מאגר הגז הטבעי האסטרטגי של מדינת ישראל, והוא צפוי להתחיל לספק גז טבעי למשק הישראלי ולייצוא עד לסוף שנת 2019.[1]

המאגר התגלה בדצמבר 2010. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב[2]. בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של BCM‏ 12 לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.

שותפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעלות על זכויות הפעילות בשדה מתחלקת בין הגופים הבאים: חברת נובל אנרג'י (39.66%), השותפות דלק קידוחים (45.33%), והשותפות רציו (15%).[3]

דלק קידוחים נמצאת בשליטת קבוצת דלק (במישרין ובעקיפין) שבשליטת יצחק תשובה.

גילוי ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השדה התגלה בדצמבר 2010[4] והוא אחד משדות הגז הגדולים ביותר במימי הים התיכון, ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. הקידוח הוא בעומק של 1,700 מטר.

ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד מטר מעוקב (‎16 TCF).[5] הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. העתודות הסבירות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי 2014 בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב (‎21.97 TCF). העתודות המוכחות (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב[6].

במהלך 2012-2013 התנהל משא ומתן עם חברת וודסייד האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר. העסקה בוטלה בשנת 2014, עקב מחלוקת על סדרי העדיפויות בפיתוח המאגר. וודסייד מתמחה בפיתוח מתקני הנזלה ובמכירת גז נוזלי ללקוחות בסין וביפן, ואולם תוכנית הפיתוח של השדה הייתה להקמת מתקני הנזלה רק בשלב השני, כשבשלב הראשון המאגר יפותח רק עבור השוק המקומי.[7][8]

ב-23 בדצמבר 2014 הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, על נסיגתו מההסכם שגיבש עם השותפות בקידוח לוויתן על פיו שקל להמליץ לבית הדין להגבלים עסקיים להעניק לשותפות פטור מהסדר כובל. בעקבות זאת גיבשה ממשלת ישראל את מתווה הגז, שנועד, בין השאר, להביא פיתוח מהיר של שדה לווייתן.[9]

בפברואר 2017 הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של 12 BCM לשנה, כך שעד סוף 2019 תחל הזרמת גז מהמאגר.[10]

השותפות מפתחת את המאגר החלה בהקמת אסדת הטיפול שתוצב כעשרה ק"מ מערבית לחופי ישראל, מול חוף נחשולים/דור. בראשית שנת 2019 הוצבו בים רגלי אסדת הטיפול וחלקה התפעולי של האסדה צפוי להגיע ברבעון השלישי של שנת 2019, לקראת הנחתו על רגלי האסדה וההכנות להפקת הגז ואספקתו. אסדת הטיפול מיועדת לבצע הפרדה של הגז מנוזלים שנשאבו יחד עם הגז מבטן האדמה (קונדנסט ומי תוצר) לצורך אספקתו לצרכנים.[11]

בדצמבר 2018 נדחתה על ידי המשרד להגנת הסביבה בקשת חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה באסדה שבה יהיו 8,852 רכיבי ציוד. החברה הגישה בקשה מחודשת לקבלת היתר פליטה והיא נבחנת על ידי המשרד להגנת הסביבה כדי שהזרמת הגז מהאסדה תתבצע במועד המתוכנן.[12][13]

צרכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש יוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפות המחזיקות בלווייתן לבין חברת בריטיש גז לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה בטרמינל ייצוא הגז "אידקו" הממוקם בצפון מצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לווייתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת החשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפות שמחזיקות בלווייתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להשיג מימון בנקאי שדרוש להן למימון פיתוח המאגר[14].

בחודש ספטמבר 2014 נחתם הסכם הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לווייתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). ההסכם נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברה בבעלות מלאה של נובל אנרג'י אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור אותו במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל[15].

הפחתת זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הגז הטבעי הוא דלק המאובנים הנקי ביותר, והשימוש בו לייצור אנרגיה מביא לרמת פליטות נמוכה בסדרי גודל מאשר בפחם או במזוט וסולר. ייצור חשמל בפחם מזהם עד פי 30 מאשר ייצורו בתחנות שמפיקות חשמל מגז טבעי.[16]

משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה הובילו החל משנת 2016 מהלך להפחתת השימוש בפחם בתחנות כוח, וזאת בעיקר בהתבסס על אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי ממאגר תמר שהחל לספק גז למשק בשנת 2013.[17]

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מאז שנת 2012 (אז סופק גז ממאגרי ים תטיס וממצרים) חלה ירידה של כ-42% בשימוש בפחם לייצור חשמל, וזאת בזכות המעבר לשימוש בגז טבעי. הדבר הביא להפחתה של מעל 60% בפליטות תחמוצות גפרית, כ-45% בפליטת תחמוצות חנקן ובמקביל בפליטת מזהמים נוספים.[1]

ממשלת ישראל קבעה כי חיבור מאגר לווייתן למשק הישראלי יאפשר לסגור עד לשנת 2022 מחצית מכוח הייצור של תחנת הכוח בחדרה ולהחליפה ביחידות שיונעו בגז טבעי. בהמשך להחלטה זאת הודיע משרד האנרגיה כי עד לשנת 2030 תופסק לחלוטין עבודתן של תחנות הכוח הפחמיות אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והן ימשיכו להוות גיבוי בלבד.[18] להערכת המשרד להגנת הסביבה ייצור חשמל מפחם גובה בכל שנה את חייהם של 234 ישראלים והנזק הכלכלי שנגרם למשק כתוצאה מהתחלואה והתמותה המוגברים נאמד ב-3.6 מיליארד שקל.[19]

איכות האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי השותפות במאגר, אסדת לווייתן נבנית בהתאם לסטנדרטים הגבוהים המקובלים בעולם המערבי, תוך שימוש בטכנולוגית מיטביות במטרה להביא לשמירה המקסימלית על הסביבה. על האסדה נבנית מערכת סגורה להפחתת פליטות שמטרתה להביא לכך שהפליטות לאוויר במהלך פעילותה יהיו במינימום האפשרי, ולא יגרמו להשפעה על איכות האוויר ביבשה. המערכת תוכננה כך שרדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד, וגם בו יעמדו הפליטות בתקנים.[13] אסדת לווייתן מתוכננת כמערכת סגורה– כלומר הפרדת הנוזלים מהגז על האסדה תעשה באמצעות מערכות שמטרתן לדחוס גזים בלחץ נמוך ותאפשר לנצלם לשימוש חוזר כמקור אנרגיה במחממים שעל האסדה. בהודעה שפרסם משרד האנרגיה: "במצבים בלתי שגרתיים (כגון תקלה או בדיקות תקופתיות) ינותבו הגזים לשריפה בלפיד, כפי שנהוג בעולם כולו, ולא יגיעו לחוף. אסדת לוויתן תהיה מחויבת לעבוד אך ורק על-פי חוק אוויר נקי ולקבל היתר פליטה התואם את החוק מהמשרד להגנת הסביבה."[13][20]

תהליכי בניית האסדה ותכנונה בוצעו על סמך הנחיות עקרוניות שהציג המשרד להגנת הסביבה לשותפות לווייתן, במטרה להביא לכך שעם הפעלתה היא תעמוד בתנאים שהגדיר המשרד. שורה של מודלים שבחנו את היקפי הפליטה הצפויים מאסדת לווייתן במהלך פעילות העלו שלא צפויה השפעה על איכות האוויר ביבשה.[21] מודלים אלה נעשו בין היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה.[22] למסקנה זהה הגיע גם פרופ' דוד ברודאי מהיחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות בטכניון.[13] מומחה לאפידימיולוגיה סביבתית, פרופ' מיכה ברחנא, מי שכיהן בתפקיד רשם הסרטן במשרד הבריאות, קבע בחוות דעת שהכין לבקשת המועצה האזורית חוף כרמל כי לא צפויה השפעה על בריאות התושבים באזור כתוצאה מהפעלת האסדה.[23]


המחלוקת סביב מיקום אסדת הגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המאבק להרחקת אסדת הגז מחוף דור

במאי 2017 החל מאבק תושבים נגד הקמת אסדת לווייתן כ-10 ק"מ מול חוף דור. התושבים ותומכיהם טוענים שהאסדה עלולה לסכן את בריאות התושבים ותגרום לזיהום אוויר מסרטן.[24] המפגינים דורשים כי התהליך המזהם יהיה רחוק ככל האפשר בלב ים.[25] מנגד טוענות בעלות הזכויות על השדה כי האסדה תפחית את זיהום האוויר בכלל ישראל ובמיוחד באזור חדרה כתוצאה ממעבר מיצור חשמל באמצעות פחם ומזוט לגז טבעי נקי וזול יותר. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכתם במיקום האסדה כ-10 ק"מ מהחוף.[26][27] מצה"ל, שאחראי לאבטח את האסדה, נמסר כי שיקולי ביטחון תומכים בקירוב האסדה לחוף.[28] ביולי 2018 התבטא מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, בנושא בניית אסדת הגז ואמר "עברנו את נקודת האל חזור"[29].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הפחתת זיהום אוויר מייצור חשמל, המשרד להגנת הסביבה
  2. ^ אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  3. ^ לוויתן, פרויקט לוויתן
  4. ^ "Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel". Offshore Energy Today. 30 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2016. 
  5. ^ סיון איזסקו וליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: במאגר לווייתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2010
  6. ^ אורן פרוינד, רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן, באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2014
  7. ^ עמירם ברקת, ‏בוטלה עסקת וודסייד-לוויתן בהיקף 2.71 מיליארד דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2014
  8. ^ ערן אזרן, אבי בר-אלי, בוטלה עסקת וודסייד-לווייתן; "מעדיפים לייצא גז בצנרת למדינות שכנות ולא למזרח", באתר TheMarker‏, 21 במאי 2014
  9. ^ תומר גנון וליאור גוטמן, רשמית: גילה החליט לפרק את שותפות לווייתן, באתר כלכליסט, ‏23 בדצמבר 2014
  10. ^ ערן אזרן, שבע שנים לאחר התגלית, פיתוח מאגר לווייתן יוצא לדרך: השותפות הודיעו על החלטת השקעה סופית, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2017
  11. ^ ערן אזרן, אסדת ההפקה של לווייתן בדרך לישראל, באתר TheMarker, ‏23 בדצמבר 2018
  12. ^ קוריאל, אילנה (12 במאי 2018). "נדחתה בקשת נובל אנרג'י להיתר הפליטה באסדת לוויתן". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2019. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 רעות רבי, אילן נסים, נובל אנרג'י, דוד ברודאי ויוני ספיר, אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה, אקולוגיה וסביבה, ‏דצמבר 2018
  14. ^ ערן אזרן, השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2014
  15. ^ הדי כהן ועמירם ברקת, ‏עסקת ענק: גז ביותר מ-15 מיליארד דולר מישראל לירדן, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2014
  16. ^ תחנות כוח פחמיות, המשרד להגנת הסביבה
  17. ^ שטייניץ ממשיך לקדם מדיניות 'אנטי-פחמית' להעדפת ייצור חשמל בגז טבעי, infospot, ‏14 בנובמבר 2017
  18. ^ אילנה קוריאל, הממשלה החליטה: התחנות הפחמיות ייסגרו עד 2022, Ynet, ‏29 ביוני 2018
  19. ^ עמירם ברקת, בכר: להפסיק ייצור החשמל בפחם; העידן הזה הסתיים, גלובס, ‏18 ליוני 2016 (בעברית)
  20. ^ שאלות ותשובות בנושא אסדות הגז הטבעי, משרד האנרגיה (בעברית)
  21. ^ מירב ארלוזורוב, המאבק חסר ההיגיון נגד אסדת הגז, TheMarker, ‏27 בספטמבר 2018
  22. ^ היתרי פליטה לאוויר, המשרד להגנת הסביבה
  23. ^ מיכה ברחנא, חוות דעת, מועצת חוף הכרמל
  24. ^ מדוע אסדת טיפול בגז בקרבת החוף מסוכנת לישראל ולישראלים?, באתר ארגון "שומרי הבית"
    פרופ' עינת אהרונוב, ‏עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן, באתר גלובס, 27 במרץ 2018
  25. ^ ענבל עומר, המאבק על האסדה: האם המפגינים יצליחו להרחיק את לווייתן מהחוף, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2018
  26. ^ אסדות גז בים ולא ביבשה, רשות הטבע והגנים, ‏11 ביוני 2018
  27. ^ אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  28. ^ מחאת חוף דור: צה"ל מתנגד להרחקת האסדה, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
  29. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המאבק על האסדה מחריף; דלק"ד: "עברנו את נקודת האל חזור", באתר גלובס, 10 ביולי 2018