צלו הארוך של משק החי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צלו הארוך של משק החי
Livestock's Long Shadow
מאת הנינג שטיינפלד, פייר גרבר, טום וסנר, וינסנט קסטל, מאוריציו רוזלס, קאס דה-האן
שפת המקור אנגלית
הוצאה
הוצאה בשפת המקור ארגון המזון והחקלאות
שנת הוצאה 2006
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-92-5-105571-7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צלו הארוך של משק החי: סוגיות סביבתיות ואפשרויות הוא דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, שפורסם ב-29 בנובמבר 2006, ומטרתו "לאמוד את ההשלכות המלאות של תעשיית משק החי על הסביבה, יחד עם גישות ומדיניות להתמודדות".

עיקרי הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדו"ח התבסס על הנתונים המלאים והעדכניים ביותר בזמן כתיבתו, והתחשב הן בהשלכות ישירות והן בהשלכות עקיפות כמו גידול התבואה הנדרשת להאכלת משק החי. לפי הדו"ח, תעשיית משק החי היא מבין שתיים או שלוש התעשיות המזהמות ביותר, בקנה מידה מקומי וגלובלי.

כותבי הדו"ח מדגישים את חשיבות הממצאים, וסבורים כי קביעת מדיניות בנושאים של זיהום קרקע, שינוי אקלים, זיהום אוויר, מחסור במים וזיהום מים, והדרדרות של מגוון ביולוגי, צריכה לכלול התייחסות למסקנותיו.

ד"ר הנינג שטיינפלד, מכותבי הדו"ח ובכיר בארגון המזון והחקלאות של האו"ם, טען שתעשיית הבשר היא "אחת המזהמות הגדולות ביותר" וכן שיש "לנקוט בפעולה מיידית על מנת לתקן את המצב".

בעזרת ניתוח מחזור חיים (Life Cycle Analysis) הדו"ח מעריך שמשק החי אחראי ל-18% מפליטת גזי החממה. גזי החממה נפלטים מייצור המזון לבעלי החיים (למשל ייצור דשן כימי, כריתת יערות לצורך גידול המזון ולשטחי מרעה uגידול ושינוע המזון) תוצרי לוואי של בעלי החיים עצמם (פליטת מתאן מתהליכי עיכול, חמצן דו-חנקני מזבל) וכן כתוצאה משינוע המוצרים מן החי. בעזרת ניתוח זה מעריכים כותבי הדו"ח כי תעשיית משק החי אחראית על כ-9% מפליטת הפחמן הדו-חמצני שמקורו באדם, ל-37% מפליטת המתאן ול-65% מפליטת החמצן הדו-חנקני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]