לדלג לתוכן

צפירה עוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צפירה עוגן
ד"ר צפירה עוגן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 בספטמבר 1919
כ"א באלול ה'תרע"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באפריל 2011 (בגיל 91)
ט"ו בניסן ה'תשע"א עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה צפירה קטינסקי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור
בן זוג יצחק עוגן
יהושע בלום
ילדים נעמי קורדובה
מספר ילדים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צפירה קטינסקי-עוגן (לעיתים: צפירה ברוך; כ"א באלול ה'תרע"ט, 16 בספטמבר 1919ט"ו בניסן ה'תשע"א, 19 באפריל 2011) הייתה מוזיקולוגית, ד"ר לספרות עברית, סופרת ומחנכת ישראלית.

נולדה בתל אביב, בתם הצעירה של ברוך קטינסקי וגוטה לבית שרתוק. למדה בגימנסיה הרצליה ובבית המדרש למורים. בשנות ה-30 הייתה קשרית ב"הגנה" ופעילה בש"י. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הבריטי, ובמשך ארבע שנים הייתה סרג'נט מייג'ור (רס"רית) בחיל העזר לנשים במצרים.

השתלמה במוזיקה בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון. במשך שנים רבות הייתה מחנכת ומורה למוזיקה בתל אביב. רוב חייה התגוררה בבניין המשפחתי שבנה אביה ברחוב שינקין בתל אביב.

מאז שנות ה-50 פרסמה בשבועוני הילדים סיפורים קצרים ורשימות על מוזיקה. כמו כן פרסמה מספר ספרים בתחום תולדות המוזיקה וסיפורי ילדים.

הייתה נשואה ליהושע בלום, וכעבור זמן התגרשו. חלק מספריה יצאו תחת השם צפירה ברוך. מנישואיה הראשונים נולדה בתה נעמי קורדובה. ב-1965 נישאה למשורר יצחק עוגן, שהתאלמן ב-1964 מאשתו הראשונה, השופטת לאה עוגן.

בסוף שנות ה-50 התגייסה לצה"ל בדרגת רב-סרן, והקימה יחידה שהעניקה השכלת יסוד לחיילים שלא סיימו בית ספר יסודי. במלחמת יום הכיפורים, בהיותה כבת 54, שבה והתגייסה ושימשה כקצינת קשר עם משפחות הנעדרים.

בשנת 1996, בגיל 77, הגישה את הדוקטורט שלה בספרות באוניברסיטת בר-אילן על שירת החשק העברית בספרד.

בשנת 2003 יצרה אחייניתה, פרופ' יעל קציר, את הסרט התיעודי המשפחתי "שבעה על אמא", שבו הייתה צפירה עוגן אחת הדמויות המרכזיות. בשנת 2009 יצרה קציר את הסרט "צפירה מלכת שיינקין", על צפירה עוגן.

נפטרה בשנת 2011, בגיל 91. נקברה לצד בעלה, יצחק עוגן, בשדרת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.[1]

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה לייב
יהודה לייב
 
יהודית קוסובסקי
יהודית קוסובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גוטה קטינסקי
גוטה קטינסקי
 
 
 
 
 
פניה (לב) שרתוק
פניה (לב) שרתוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת קציר
 
 
 
 
 
 
עדה גולומב
עדה גולומב
 
 
רבקה הוז
רבקה הוז
 
גאולה אסף
גאולה אסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דקלה גולומב
דקלה גולומב
 
תמר גדרון
תמר גדרון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמיר גדרון
אמיר גדרון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  • הנדל: אזרח העולם, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ד 1954
  • הגדה של מוזיקה, ירושלים: שוקן, תשי"ח 1957
  • הסוד של רחל ואלי, ועוד סיפורים, תל אביב: רשפים, תשמ"א 1981
  • צלילי הקסם, ועוד סיפורים, תל אביב: רשפים, תשמ"ז 1987
  • רישומי ענק היונה: מאת אבן חזם - בשירת-החשק העברית בספרד, תל אביב, תשל"ז
  • תשתיות מן המקרא ומשירת החשק הערבית בשירת החשק העברית בספרד, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו 1996

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. צפירה עוגן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.