שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שירת ספרד)
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492. יש המתייחסים לשירה זו כסוגה על פי מאפייניה הצורניים והתוכניים, ולשיטתם היא כוללת גם שירים שנכתבו לאחר תקופה זו. שירת ספרד העברית לא הייתה מוגבלת לערי אנדלוסיה; היא התפשטה גם ברחבי העולם המוסלמי, באיטליה ובצרפת. לשירים שנכתבו בתקופה זו יש מאפיינים כלליים מבחינת המבנה והנושאים. מקובל שנושאי השירה נחלקים לשירת קודש ולשירת חול. שירת הקודש עוסקת באל ובדת, וכיום מהווה חלק ממחזור התפילה בבית הכנסת, ואילו שירת החול עוסקת במגוון רחב של נושאים מחיי השגרה וההגות.

שיריהם של משוררי ספרד זכו ללחנים רבים בכל תפוצות ישראל לאורך השנים וגם בתקופה המודרנית. שירה זו חוברה על ידי מי שעברית לא הייתה שפת אמם, אלא הייתה עבורם לשון קודש ותפילה, בעוד שבשגרה הם דיברו ופעלו בערבית. שורשיה הצורניים של שירה זו לקוחים מהשירה הערבית, ואילו נושאיה ומושאיה לקוחים מההווי של אותם משוררים כיהודים החיים בגולה. שירת ספרד העברית נטועה בהתפתחות כלכלית ותרבותית שראשיתה במיסוד ישיבות התלמוד באנדלוסיה, בהעלאה תקדימית על הכתב של מחקר השפה העברית, ובייסוד הדקדוק העברי. התפיסה האסתטית של משוררי ספרד העבריים הייתה ריאקציה לשירה העברית שקדמה להם, המכונה גם שירת הפיוט הארצישראלי. בעוד שהפיוט דגל בלשון חז"ל הגדושה בדרש ובאלגוריה על חשבון הדיוק הלשוני והצורני, השירה החדשה ביקשה לשוב ליסודות העברית המקראית. עם זאת, משוררי ספרד לא היו מנוכרים להשפעות זרות, וניתן אף למצוא דוגמאות לשזירת השפה הערבית בשירה העברית לכדי שירה מעורבת, אולי מתוך תפיסה שלשפות אלה קרבה לשונית או מקור משותף (ראו אברהם אבן עזרא).

נושאי השירים הנפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת קודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת הקודש היא יצירה ליטורגית שהשתלבה בתפילה בבית הכנסת. השירים עוסקים בנושאים הקשורים לאל ולדת היהודית, לחגיה ולמועדיה. שירי הקודש נאספו על פי המקור הליטורגי שלהם, במקום בו הם אמורים להשתלב בתפילה – בסידורים ובמחזורים.

שירת חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת החול עוסקת במגוון רחב של נושאים. היא מתחלקת למספר תת-סוגים, כגון:

  • שיר יין – שירים המתארים את המשתה החצרני (המג'ליס) ועוסקים בדרך כלל במוזג, במסובים, באווירה, ביין ובצבעו. לשירים מסוג זה היה מבנה קבוע שהושאל מן השירה הערבית הקלאסית.
  • שיר שבח – מטרתו להלל את הפטרון של המשורר המאופיין כחכם, ישר, נדיב, בעל ייחוס ונישא מעם. שירים אלו נחשבים קבועים במבניהם ובשפתם.
  • שיר תלונה – מפרט את התלונה, לרוב על בדידות, מחלה, או בגידה בחברים.
  • שיר טבע – מתאר את הטבע ובדרך כלל מתאר טבע מלאכותי, ולא טבע פראי.
  • שיר הגות
  • שיר חשק
  • שיר חתונה

שירי חול נאספו בספרי שירה (דיוואנים) על פי המשוררים.

המבנים הנפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התבנית הקלאסית: בתיה (= שורותיה) מסודרים בזה אחר זה, והיא בעלת חרוז מבריח אחיד לאורך כל השיר.
  • קצידה (לשירים בעלי מגמה): שירים בתבנית זו הם ארוכים ומתאפיינים במבנה מורכב. ראשית ישנו מבוא בעל אופי מגוון, שממנו המשורר נחלץ בבית מעבר לגוף השיר, שמוקדש לאדם מסוים כשיר שבח או ידידות. משקל אחיד וחרוז אחיד לאורך כל השיר.
  • שיר אזור: תבנית סטרופית (בנויה מחרוזות), שבה כל אחת מהסטרופות מחולקת ל'ענף' ו'אזור'. הענף הוא היחידה הפותחת את הסטרופה והוא בעל כמה בתים (= שורות). האזור הוא היחידה הסוגרת את הסטרופה והוא בעל בית אחד. החריזה בתוך כל ענף זהה, אך שונה מהענפים האחרים. החריזה של בתי האזור חוזרת על עצמה לאורך כל השיר, ונגזרת מהכרג'ה (= "יציאה", סיומת של שיר האזור בערבית הכתובה בעברית) שבסופו. לעיתים יש אזור "מדריך" לפני הסטרופה הראשונה.
  • שיר מעין אזורי: החריזה של האזורים אינה מושלמת, ולכן מגייסים את האזור הראשון וחוזרים על כולו או על חלקו לאחר כל אחד מהאזורים האחרים.
  • קטעה / קטועה / פסוקה: שיר קצר מאוד, עד 10 בתים (בית = שורה).

שיטות שקילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקבולות לסוגיהן (כגון תקבולת מוצלבת).
  • שיבוץ – שימוש בפסוק או במליצה מקראית כלשונם. שימושי לאִזכור תרבותי.
  • תפארת הפתיחה – צריכה למלא 5 תנאים:
    • סגנון ברור ומילים קלות להבנה.
    • הבית הראשון צריך להיות עצמאי מבחינה רעיונית ולא תלוי בבית הבא.
    • שני חלקי הבית הם יחידות נפרדות כשרעיון הדלת אינו נמשך לסוגר, אבל יש ביניהם קשר של תקבולת רעיונית או ביאור.
    • הבית הראשון צריך לרמוז לעניין כל השיר.
    • הדלת והסוגר צריכים להתאים זה לזה במשקל ובחרוז.
  • תפארת החתימה.
  • איזון – שכלול צורני שבו מספר מילים זהה בדלת ובסוגר.
  • רימוץ – מספר עיצורים (אותיות) שווה בדלת ובסוגר.
  • צימודים – דמיון בצליל ושוני במשמעות.
    • צימוד שלם – אותה מילה בשתי משמעויות שונות: מה תפחדי נפשי ומה תגורי (לפחד) / שכני וגורי באשר תגורי (לשכון).
    • צימוד שונה אות – אות אחת שונה בין 2 המילים: פרח-סרח, הורה-מורה, שלום-חלום, הנחה-אנחה.
    • צימוד שונה תנועה – אותן אותיות אך ניקוד שונה: בינות – בנות, ערבה – ערבה.
    • צימוד הפוך – ירדן-נרדי-נדרי.
    • צימוד גזרי – נגזרת מאותו שורש: "נעורים כנעורת ננערו". אותו שורש במשמעויות שונות לגמרי.
    • צימוד מורכב – מורכב משתי מילים: אהליבמה – אהלי במה.
    • צימוד נוסף – במילה השנייה נוספת אות: סיס-עסיס.
    • צימוד נפחת – במילה השנייה יורדת אות: נאסר-סר.
  • אקרוסטיכון – סידור מיוחד של אותיות או צירופי אותיות בראשי הבתים. סוגי אקרוסטיכונים:
    • א"ב.
    • א"ב הפוך.
    • שם היוצר.
  • חריזה – 3 סוגי חריזה מקובלים:
    • חרוז עובר – עיצור והתנועה שלפניו: אבד-מחמד.
    • חרוז ראוי – 2 עיצורים והתנועה שביניהם: לשמר-ייגמר.
    • משובח – 3 עיצורים והתנועות שביניהם: דברים-גברים.
    • חרוז מבריח – חרוז באחד משלושת הסוגים הללו, הנמצא בסוף כל בית ו"מבריח" (מלשון בריח - מנעול) את סופי השורות.
  • משקל – סדר קבוע של תנועות ויתדות.
  • ניגודים-סתירה, הבדל – דוגמה: חם-קר.
  • נרדפות – מילים שונות בעלות אותה משמעות, דוגמה: חמה-שמש.
  • חזרה – מילה או ביטוי החוזרת או חוזרים במהלך השיר, לדוגמה "שלום לך דודי...שלום לך מאת".
  • כינוי – שם חיבה לדבר, דוגמה: צור – הקב"ה.[דרושה הבהרה]
  • דימוי – אלגוריה ומטפורה, השוואה בין שני דברים שונים שיש להם מכנה משותף, לעיתים באופן מוסגר "אדמה ל" או על ידי שימוש בכ' הדמיון או במילה כמו, למשל: "כמו רימון".
  • שאלה רטורית – שאלה ששואלים בלי לצפות באמת לתשובה.

משוררים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הבולטים במשוררי תקופה זו נמנים (לפי שנת לידתם):

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]