לדלג לתוכן

קאי וגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאי וגנר
Kai Wegner
לידה 15 בספטמבר 1972 (בן 52)
שפנדאו, מערב ברלין
שם לידה Kai Peter Wegner עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
השכלה תיכון האנס קארוסה (לא סיים)
מפלגה המפלגה הנוצרית-דמוקרטית
בת זוג קתרינה גינתר ווינש
www.kai-wegner.de
ראש עיריית ברלין
27 באפריל 2023 – מכהן
(שנה)
סגנ/ית פרנציסקה גיפיי
שטפן אוורס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קאי פטר וֶגנרגרמנית: Kai Peter Wegner, נולד ב-15 בספטמבר 1972 במערב ברלין) הוא פוליטיקאי גרמני אשר מכהן מאז ה-27 באפריל 2023 כראש עיריית ברלין מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית.

היה חבר בבונדסטאג הגרמני משנת 2005 עד 2021. מנובמבר 2021 עד אפריל 2023 היה חבר בבית הנבחרים של ברלין, שם כיהן כיושב ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בברלין ומנהיג האופוזיציה. בנוסף, מתוקף תפקידו כמנהיג המפלגה בברלין הוא משמש כחבר מייעץ בדירקטוריון הפדרלי של מפלגתו.

וגנר בעת השבעתו לראשות העיר ברלין

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר נולד וגדל בשפנדאו שבברלין לאב פועל בניין ולאם מוכרת במכולת[1]. למד בתיכון האנס קארוסה בהאקנפלדה, אותו עזב ללא תעודת בגרות[2]. שירת בחיל האוויר הגרמני מ-1993 עד 1994 ולאחר מכן עבר התמחות כפקיד ביטוח, אותה השלים בשנת 1997. לאחר מכן עבד במכירות בחברת ביטוח עד שעבר לחברת בנייה בינונית ב-1999 כמנהל פרויקטים ביחסי ציבור, בין השנים 2001–2002 היה חבר בצוות הנהלת החברה. מ-2002 עד 2012 עבד כיועץ ניהולי בברלין. מ-2017 עד 2020 שימש כנשיא כבוד של ארגון ההצלה DLRG בברלין[3].

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מפלגתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר הצטרף לתנועת הצעירים של מפלגות האיחוד בשנת 1989. הוא היה יושב ראש אגודת הסטודנטים בברלין בשנים 1990 עד 1992, יושב ראש תנועת הצעירים של המפלגה בשכונת שפנדאו מ-1994 עד 1997, סגן היושב ראש של התנועה בברלין מ-1994 עד 1996, ויושב ראש התנועה בברלין מינואר 2000 עד מאי 2003[4].

בשנים 2000 עד 2002 כיהן גם כסגן יושב ראש המפלגה בברלין. בוועידת המפלגה בברלין ב-2003, התמודד וגנר כמועמד לתפקיד המזכיר הכללי אך לא נבחר[5]. באפריל 2005 נבחר ליושב ראש התאחדות המחוזית של ה-CDU בשפנדאו. מדצמבר 2011 עד דצמבר 2016 היה וגנר המזכיר הכללי של ה-CDU ברלין. הוא התפטר באופן מפתיע מתפקידו כי לא רצה לעמוד בדרכה של מוניקה גריטרס[6]. יורשו בתפקיד היה שטפן אוורס[7].

מדצמבר 2017, כיהן שוב כסגן יושב ראש המפלגה בברלין עד ל-18 במאי 2019, אז החליף את מוניקה גריטרס בתפקיד היושב ראש[8]. באוקטובר 2020, הודיע וגנר על כוונתו להתמודד על תפקיד ראש עיריית ברלין בבחירות לפרלמנט ב-2021[9]. בבחירות לבית הנבחרים הגיעה ה-CDU למקום השלישי עם 18.0 אחוזים, רק אחרי ה-SPD והירוקים, בעקבות כך כיהן וגנר כראש האופוזיציה.

בספטמבר 2023, נבחר וגנר מחדש ליושב ראש ה-CDU בברלין עם 94.7 אחוז מקולות הנציגים[10].

וגנר בביקור באתר הבנייה במגדלי אסטרל

חבר פרלמנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר היה חבר במועצת מחוז שפנדאו בין השנים 1995–1999 וחבר בפרלמנט של ברלין מ-1999 עד אוקטובר 2005. כיהן כסגן יושב ראש הפרלמנט משנת 2001 וכדובר המדיניות הכלכלית של ה-CDU משנת 2003. משנת 2005 עד 2021 כיהן כחבר בבונדסטאג ומשנת 2009 עד 2021 כיהן כראש המפלגה האזורית של ברלין במפלגת האיחוד.

בבחירות הפדרליות של 2009, נכנס וגנר לבונדסטאג כמועמד ישיר למחוז הבחירה ברלין-שפנדאו-שרלוטנבורג צפון עם 36.4% מהקולות[11]. בבחירות הפדרליות של 2013 זכה וגנר גם במנדט הישיר למחוז הבחירה שלו ונכנס לבונדסטאג עם 39.2 אחוזים מהקולות[12]. וגנר היה בקדנציה זאת חבר בוועדה לאיכות הסביבה, שימור טבע, בניין ובטיחות גרעינית ונציב ערים גדולות של מפלגת האיחוד בבונדסטאג.

בבחירות הפדרליות ב-24 בספטמבר 2017, הוא הפסיד במחוז הבחירה שלו עם 30.9 אחוזים מהקולות לעומת סוון שולץ שקיבל 32.1 אחוזים מהקולות. וגנר נכנס לבונדסטאג דרך רשימת המדינה. בקדנציה זו כיהן וגנר כיושב ראש קבוצת העבודה של מפלגתו בנושא בנייה, דיור ופיתוח עירוני. הוא גם היה חבר בוועדה לאיכות הסביבה, שימור הטבע ובטיחות גרעינית, וכן תת-חבר בוועדה לתחבורה ותשתיות דיגיטליות[13].

הבחירות לבית הנבחרים של ברלין ב-2021 ו-2023

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לבית הנבחרים של ברלין בספטמבר 2021, שהוכרזו לאחר מכן כבלתי חוקיות, התמודד וגנר כמועמד הראשי של CDU ברלין. בסופו של דבר, המפלגה קיבלה 18.0 אחוזים מהקולות והגיעה למקום השלישי אחרי ה-SPD והירוקים. עם זאת, וגנר זכה במנדט הישיר במחוז הבחירה שפנדאו 5 עם 36.5 אחוזים ונכנס לבית הנבחרים ב-4 בנובמבר 2021. לאחר שבורקרד דרגר הפסיד באופן מפתיע במחוז הבחירה שלו, ונגנר ירש אותו כראש המפלגה ב-30 בספטמבר 2021.

וגנר התמודד שוב כמועמד הראשי של מפלגתו לבחירות החוזרות לבית הנבחרים בברלין ב-2023 והוביל את ה-CDU לניצחון עם 28.2 אחוזים, מה שהפך אותה למפלגה החזקה בבית הנבחרים. הוא זכה במחוז הבחירה שלו עם 46.9 אחוזים, הרבה לפני מועמד ה-SPD אובה ציזק, ונבחר מחדש לפרלמנט של ברלין. שם הוא נבחר מחדש כראש ה-CDU ארבעה ימים לאחר הבחירות.

ראש עיריית ברלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי ממשלת וגנר

בבחירות ב-12 בפברואר 2023, הפכה ה-CDU בראשות וגנר למפלגה הגדולה עם 28.2 אחוזים, לראשונה מזה 24 שנים[14]. כתוצאה מכך, ערך וגנר שיחות גישוש עם ה-SPD ועם הירוקים במטרה להקים "קואליציה ברלינאית". ב-1 במרץ 2023, להפתעת שותפיה לממשלה דאז, הירוקים והשמאל, המליצה פרנציסקה גיפיי לדירקטוריון המנהלים של ה-SPD להתחיל במשא ומתן קואליציוני עם ה-CDU. הממשלה הוקמה לבסוף ב-27 באפריל 2023 וזו הייתה הממשלה השנייה ברציפות בה מכהנות יותר נשים מאשר גברים[15].

בפברואר 2024, לאחר מתקפת הפתע על ישראל, הגיע וגנר לביקור הזדהות במדינה[16][17]. בנוסף לזאת, דגל ישראל נתלה על בניין העירייה מאז המתקפה למשך למעלה מחצי שנה[18]. ב-7 באוקטובר 2024, הודיע כי הדגל שוב יתנוסס על בניין עיריית ברלין עד להשבת כל החטופים והחטופות[19].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וגנר הוא פרוטסטנטי, גרוש ואב לשלושה ילדים. יש לו ילד אחד מאשתו הראשונה[20]. בדצמבר 2023 הוא נפרד ממדענית המדינה קתלין קנטר, ממנה יש לו שני ילדים[21]. בינואר 2024, הוא הודיע שהוא נמצא במערכת יחסים עם קתרינה גינתר-ווינש, שרת החינוך בעיריית ברלין וחברת מפלגתו, מאז סתיו 2023[22].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאי וגנר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Damit der Laden wieder läuft" - Interview Berliner Woche, cdu-friedenau.de, ‏25.02.2021
  2. ^ Anne-Kattrin Palmer und Elmar Schütze, Wegner regiert Berlin: 11 Dinge, die Sie noch nicht über den neuen Bürgermeister wussten, Berliner Zeitung
  3. ^ Neiße Michael, Jahreshauptversammlung 2017 - Wahl eines neuen Präsidenten, berlin.dlrg.de, ‏13.5.2017
  4. ^ Abgeordnetehaus Berlin
  5. ^ Katja Füchsel, Berlin: The bogeyman, Der Tagesspiegel, ‏26.05.2003
  6. ^ Stefan Alberti, Der General tritt zurück, taz, ‏15.11.2016
  7. ^ Klaus Kurpjuweit, Schlappe für CDU-Generalsekretär in Berlin: Evers: "Habe nur kurz ans Aufgeben gedacht", Der Tagesspiegel, ‏04.12.2016
  8. ^ Robert Kiesel, CDU-Landesparteitag in Berlin: Kai Wegner sagt Rot-Rot-Grün den Kampf an, Der Tagesspiegel, ‏18.05.2019
  9. ^ Bernd Matthies, “I will make sure the store is running again”: Kai Wegner is CDU top candidate for Berlin, Der Tagesspiegel, ‏09.10.2020
  10. ^ Kai Wegner als Vorsitzender der Berliner CDU wiedergewählt, rbb24, ‏09.09.23
  11. ^ Direkt gewählte Abgeordnete in Berlin, wahlen-berlin.de
  12. ^ Marie Rövekamp, Die endgültigen Wahlergebnisse für Berlin stehen fest, Der Tagesspiegel, ‏02.10.2013
  13. ^ Deutscher Bundestag
  14. ^ CDU geht ergebnisoffen in Sondierungsgespräche, Tagesschau, ‏13.02.2023
  15. ^ Kai Wegner zum Regierenden Bürgermeister von Berlin gewählt – neuer Senat im Amt, berlin.de, ‏27.04.2023
  16. ^ ציוץ, באתר חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) של רון חולדאי, ‏5 בפברואר 2024
  17. ^ ציוץ, באתר חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) של אסף זמיר, ‏7 בפברואר 2024
  18. ^ הדגל הישראלי הורד מבנין עיריית צלנדורף בברלין - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, ‏2024-06-20
  19. ^ אסף אוני, גילויי תמיכה וסולידריות עם ישראל באירופה ביום השנה לציון ה-7 באוקטובר, באתר גלובס, ‏07.10.2024
  20. ^ Ausbildung, Familie, Freundin: Kai Wegner im Steckbrief, Berliner Morgenpost, ‏05.01.2024
  21. ^ Sharone Treskow, Kein Silvesterkuss für den Bürgermeister: Liebes-Aus bei Kai Wegner!, Berliner Kurier, ‏29.12.2023
  22. ^ Rebekka Wiese, Liebesbeziehung im Berliner Kabinett Der Bürgermeister und die Bildungssenatorin – dürfen die das?, Stuttgarter Zeitung, ‏10.1.2024