מתקפת הפתע על ישראל (2023)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתקפת הפתע על ישראל
عملية طوفان الأقصى
מפה המציגה בכחול את האזור הנרחב בישראל שתקפו אלפי המחבלים ב־7 באוקטובר 2023
מפה המציגה בכחול את האזור הנרחב בישראל שתקפו אלפי המחבלים ב־7 באוקטובר 2023
תאריכי הסכסוך 7 באוקטובר 2023 – 8 באוקטובר 2023 (יומיים)
מקום רצועת עזה
ישראל
קואורדינטות 31°21′49″N 34°30′28″E / 31.363527777778°N 34.507694444444°E / 31.363527777778; 34.507694444444
עילה טרור פלסטיני, אמנת חמאס, ג'יהאדיזם
תוצאה פריצת מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

פלסטיניםפלסטינים חדר המבצעים הפלסטיני המשותף

מנהיגים
בנימין נתניהו (ראש הממשלה)
יואב גלנט (שר הביטחון) 

חמאסחמאס אסמאעיל הנייה (ראש הלשכה המדינית של חמאס)

חמאסחמאס סאלח אל־עארורי (סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס והאסטרטג הבכיר של הארגון)
חמאסחמאס יחיא סנוואר (ראש ממשל חמאס ברצועת עזה) 
מפקדים

מוחמד דף (ראש גדודי עז א־דין אל־קסאם)
מרוואן עיסא (סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס)

כוחות


בסה"כ כ־3,000 מחבלים.[2]

אבדות

הרוגים:

פצועים:

  • 3,300 פצועים, בהם כ־1,030 חיילים.

חטופים:

  • 253 חטופים ישראלים וזרים, בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. מהם שוחררו 112.

נעדרים:
נעדרת אחת.[9]

הרוגים:

  • 1,500 מחבלים בקירוב שנהרגו בשטח ישראל[10][11]

עצורים:

  • 200 מחבלים עצורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים
תצלום לאחר פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע.
חטוף מישראל מובא בבוקר המתקפה על ידי אנשי החמאס לבית החולים שיפא בעזה

מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם השבת השחורה, טבח 7 באוקטובר וטבח שמחת תורה; השם שנתן חמאס למתקפה הוא: عملية طوفان الأقصى – בתעתוק לעברית: עמליַת טופאן אלאקצא, בתרגום לעברית: מבצע מבול אל־אקצא) הייתה מתקפת פתע רחבת היקף שהוביל חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני פלסטיני, מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, תוך ביצוע של טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במתקפת הפתע השתתפו מספר ארגוני טרור נוספים מחדר המבצעים הפלסטיני המשותף, כולל הג'יהאד האסלאמי.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, החלה מתקפת הפתע במטח ירי רקטי מסיבי ומתמשך חריג בהיקפו של אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים נרחבים בישראל, בייחוד בדרום ובמרכז. בחסות המטחים התרחשה חדירה יבשתית, אווירית וימית של כ-3,000 מחבלים לשטח ישראל בחזית של כ־60 ק"מ, שפתחו במתקפות והשתלטות על בסיסי צה"ל ומוצביו וקרבות ירי עם כוחות הביטחון, בד בבד עם חדירה אל תוך יישובים אזרחיים, כיבושם, תקיפתם, חטיפת ורציחת תושביהם.

במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,145[12] ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ־1,941,[13][14] בהם כ־360 במצב קשה-אנוש. כמה עשרות אזרחים ממדינות זרות נרצחו גם הם. במתקפה התרחש גם הטבח במסיבת טבע "פסטיבל נובה" ליד קיבוץ רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל.

במהלך הרצח והטבח אזרחים רבים, ביניהם נשים, ילדים, וקשישים, עברו מעשי התעללות, שכללו רצח וחטיפה.[15][16][17][18][19]

253 אנשים, בהם אזרחים זרים, ישראלים וחיילים, ובכללם תינוקות, ילדים, נשים וזקנים, נחטפו לרצועת עזה. ביישובי עוטף עזה נגרם נזק רב,[20] ונזק מפגיעת רקטות נגרם גם ביישובים נוספים.[21]

במסגרת המתקפה הנרחבת נגד האוכלוסייה האזרחית ביצע חמאס פשעי מלחמה,[22] ופשעים נגד האנושות בהיקף נרחב אשר נטען שהם מגיעים לכלל רצח עם.[23]

זוהי המתקפה הקטלנית ביותר של ארגון טרור בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמו כן, המתקפה נחשבת לאסון הקטלני ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה.[24] בעקבות המתקפה יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל.[25]

רקע

רקע אידאולוגי

ערכים מורחבים – חמאס, אמנת חמאס

ארגון חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין כחלק מאמונתו הדתית-אסלאמית בג'יהאד נגד מדינת ישראל, ודוגל ברצח חפים מפשע כחלק ממאבק זה. מטרת העל שלו היא השמדת מדינת ישראל.[26][27] לאידאולוגיה של חמאס מאפיינים אנטישמיים מובהקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות של מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד".[28] את המילים האלה תמך חמאס במעשים ובפיגועים מאז הקמתו בשנת 1987. את מתקפת הפתע תכנן מנהיג החמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר, ששוחרר בעסקת שליט ב־2011.[29] אגף המודיעין מסר כי בחקירתם של מחבלי חמאס שנתפסו לאחר המתקפה, הם אמרו שסנוואר החל בתכנונה בעקבות מבצע שומר החומות, שבו פרצו שוטרים בעיר העתיקה למסגד אל־אקצא, ומכאן גם השם "מבצע מבול אל־אקצא" שנתן לה חמאס.[30]

ע"פ שלומי אלדר, החמאס השריש אמונה דתית עמוקה שלפיה הוא עתיד לממש את ההבטחה האחרונה לפי האסלאם, שהיא הבטחה אלוהית לאחרית הימים שבה כל בני האדם יהיו מוסלמים. ב"ועידת ההבטחה האחרונה" שקיים חמאס ב-2021,[31] דנו המשתתפים ביום אחרי שיכבשו את ישראל. הם האמינו שביכולתם לנצח את מדינת ישראל ואף התחילו בתוכניות לניהול מדינת פלסטין שתוקם תחתיה, כולל מינוי ראשי קנטונים וחלוקת המשאבים של ישראל.[32]

רקע מדיני־פוליטי

ערך מורחב – רצועת עזה

השתלטות החמאס על הרצועה

בחודש יוני 2007 השתלטו כוחות חמאס על הרצועה,[33] ומאז היא נמצאת בשליטתו. בעקבות השתלטות חמאס הטילו ישראל ומצרים סגר על הרצועה. חמאס הוציא פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות שהלך והתגבר, עם התעצמות הולכת וגוברת של סוגי הרקטות ומספרן. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים צבאיים ברצועה (מבצע גשמי קיץ, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים) שהכילו את משטר החמאס. להגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה.[34]

מעורבות איראן

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.[35] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".[36] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.[37]

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[38]

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים.[14] על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.[35][39] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקני ג'ו ביידן.[40]

עמדת הדרג הפוליטי בישראל

מאז תפס חמאס את השלטון, הנהיגה רוב המערכת הפוליטית והביטחונית הישראלית מדיניות הכלה כלפיו. כך למשל ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין הביע ב-2007 עמדה הרואה בחיוב את השתלטות חמאס על עזה, כדי שישראל תוכל להתייחס לרצועת עזה כאל מדינה עוינת, וכל עוד אין לעזה נמל אווירי או ימי המעורבות האיראנית לא תהיה משמעותית,[41] וכן אלוף פיקוד הדרום סמי תורג'מן שאמר ב־2013 כי לישראל אינטרס בשמירת יציבותו של שלטון חמאס, וקיימת חשיבות לחוזק המשטר שמנהיגה התנועה ברצועת עזה, ושאין אלטרנטיבה לחמאס.[42]

בשנים שלפני המתקפה, ממשלת ישראל, ובפרט ראש הממשלה נתניהו,[43][44] תמכה בסטטוס קוו לפיו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון. את המדיניות הזאת המשיך גם ראש הממשלה נפתלי בנט.[45][46] ראש הממשלה יאיר לפיד חרג ממדיניות זו בתוכניתו, "כלכלה תמורת ביטחון" שנועדה בין השאר לחזק את הרשות הפלסטינית ולהחליש את החמאס.[47][48] כחלק ממדיניות רבת־שנים זו, העניקו ממשלות ישראל לחמאס הטבות רבות: עבודה ל־16 אלף עזתים,[49] מיסוד העברת כסף קטרי, אספקה ועוד. במערכת הביטחונית סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[50]

לטענת בן כספית, במהלך השנים סירב בנימין נתניהו, לפחות 6 פעמים, לתוכניות של השב"כ לחסל את סנוואר. לפיו, היא הייתה מפורטת וכללה גם "פורמטים" שונים לעצימות שונה שיכולה הייתה להפוך לחיסולה של כל צמרת חמאס בעזה. אביגדור ליברמן טען גם הוא שנתניהו נתן חסינות לסנוואר ושאר מנהיגי החמאס. וראש השב"כ לשעבר יורם כהן גם אישר כי תוכנית כזו הוצעה לדרג המדיני על ידו ועל ידי ממשיכיו. נתניהו טען שפרסומו של כספית משולל יסוד.[51] לפי יוסי יהושוע, במבצע שומר החומות דרש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחסל את סנוואר, אך צה"ל והשב"כ לא הצליחו לחסלו.[52] לפי יואב לימור. לאחר המבצע, טען ראש השב"כ, נדב ארגמן, שסנוואר הופך לאתגר אסטרטגי עבור ישראל ודרש לחסלו. דרישתו זאת לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.[53] יוני בן מנחם טען שההימנעות מחיסול סנוואר נבעה מכך שישראל כבולה מבחינה מדינית ולא רצתה להיות מואשמת בפתיחת סבב לחימה נוסף ברצועת עזה.[54] לפי אבי עמית, באוגוסט 2021, לאחר ששוב נורתה רקטה מעזה לעבר ישראל, דרש ראש הממשלה נפתלי בנט לחסל את סנוואר, אך החיסול לא יצא לפועל בגלל התנגדות של הרמטכ"ל, אביב כוכבי, ושר הביטחון, בני גנץ.[55][52]

לאחר מתקפת הפתע, הצהירו גורמים בחמאס כי ההסדרה עם ישראל הייתה חלק מתוכנית הונאה, שנועדה "להרדים" את ישראל.[56]

גורמים בממשל הישראלי תפסו את הדומיננטיות של החמאס כאינטרס ישראלי ברמה המדינית, משום שהיא החלישה את הרשות הפלסטינית. בתחילת 2019 הצהיר נתניהו בישיבת הליכוד כי "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס. זה חלק מהאסטרטגיה שלנו – לבדל בין הפלסטינים בעזה לבין הפלסטינים ביהודה ושומרון."[57][58] בריאיון לעמית סגל ולירון דקל בגלי צה"ל חודש לאחר מכן טען נתניהו שהוא נמנע מלהפיל את שלטון חמאס משום שאינו מוצא אף ישות מדינית אחרת שתסכים לשלוט על הרצועה.[59]

לפי תחקיר של ה"ניו יורק טיימס", המוסד[60] איתר פרטים על קרן השקעות גדולה של נכסי חמאס והמידע הועבר לנתניהו. ישראל וארצות הברית לא מימשו זאת לטובת סנקציות עד 2022, כשהחמאס כבר פיזר את נכסיו והגדיל אותם.[61][62] בתגובה אמר ראש המוסד דאז יוסי כהן (שהוזכר בתחקיר[63]) שהארגון עבד באופן מאוד מאומץ כדי להביא ידע על מקורות המימון של חמאס, והגדיר את התחקיר כלא מדויק.[64] הקרן שימשה בין היתר להתעצמות הצבאית של חמאס.[65] הסנקציות הוטלו לבסוף במאי 2022.[66] חלק מהמידע שנכתב בתחקיר פורסם בשנת 2021.[67][68]

רקע צבאי

כוחות חמאס וחיזבללה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כוחות הביטחון של ישראל

רוב הגורמים המקצועיים והפוליטיים בישראל זלזלו ביכולת הצבאית של חמאס, ובמשך שנים לא נערכו למתקפה בסדר גודל כפי שבוצע. הדבר כלל מיקום מפקדת האוגדה קרוב מדי לגדר המערכת בשנת 2005, הישענות רבה מדי על יכולת התרעה של המודיעין, סדר כוחות קטן מדי מול עזה ומול גבול הצפון, הישענות רבה מדי על אמצעים טכנולוגיים, היעדר דפ"א של חדירה של מאות מחבלים, היעדר תרגול של חדירה כזו וחוסר אמון, בכל הרמות, בהיערכות למתקפה כזו, התעלמות מסימני אזהרה מוקדמים, קושי לשלוט על הכוחות מפיקוד הקריה, קושי בקבלת ידיעות אזרחיות מהשטח, והיסוס בהפעלת הכוח הצבאי בשעות הראשונות למתקפה.[69]

ההגנה לתושבי יישובי עוטף עזה התבססה במידה רבה על המכשול נגד המנהרות בגבול הרצועה.[70][71] רבש"צים העידו שצה"ל השתמש בנימוק של השלמת הגדר כדי לקחת חלק מהנשק הארוך מכיתות הכוננות ביישובים בעוטף עזה, וכדי לצמצם את אימוני כיתות הכוננות.[72] כמו כן באוגוסט 2023 פורסם שממשלת ישראל מתכוונת לשנות את הגדרת היישובים "צמודי הגדר" (בעזה ובגבול לבנון) משני קילומטר מהגדר לקילומטר אחד מהגדר. המשמעות היא צמצום ההטבות לעידוד ההתיישבות באזורים אלו והקטנת התקציב לשיפור המיגון בהם. אילו בוצעה תוכנית זו, היא הייתה מוציאה מקבוצת היישובים הזכאים להטבות את שדרות, מפלסים, ניר עם, כפר עזה, כיסופים וניר עוז.[73]

מודיעין וסימנים מקדימים טרם המתקפה

השנים שקדמו למתקפה

בסקירה שהעביר בנימין נתניהו לוועדה לביקורת המדינה באפריל 2017, הוא התייחס למודיעין שהושג בנוגע לתוכניות של חמאס למבצע צוק איתן. לפי הדברים, ישראל הייתה מודעת לתוכנית של חמאס שכללה ”מתקפה משולבת רבת זרועות... התקפת טילים עם אלפי טילים... התקפה דרך הים באמצעות כוחות של פשיטות קומנדו ימי. באוויר גם באמצעות מצנחי רחיפה, וביבשה מתחת ליבשה, חדירה... דרך עשרות מנהרות שהם חפרו... באמצעות כוחות מיוחדים שהם אימנו להם, עם מעבר של כוחות עד סדר גודל של גדוד, דרך המקומות הללו על מנת לחטוף, להרוג, גם ביישובים, גם במוצבים ולקחת גם חזרה לשטחיהם”. בהמשך התייחס לתוצאות המבצע: ”אנחנו שיבשנו את היכולות שלהם... תכנית המלחמה של חמאס קרסה. אף אחת מהמטרות של החמאס במלחמה הזאת לא הושגה, אפילו לא אחת. הסגר הביטחוני נותר בעינו והחמאס לא עומד ביעדי ההתעצמות שהוא הציב לעצמו, לא נבנה נמל ימי או שדה תעופה.”[74][75]

בדצמבר 2022 בכנס של מכון גזית, שהוא זרוע של חטיבת המחקר באמ"ן, אמר הרמטכ"ל אביב כוכבי כי "הטרילוגיה של חגורה שחורה - שומר חומות ועלות השחר – יצרה הרתעה חזקה מאוד ברצועת עזה וכי חמאס אף לא שוקל להגיב". לדבריו, הבסיס של האסטרטגיה מול הרצועה היה הפעלת הכוח הצבאית בשלושת המבצעים הללו והמעשה המדיני היה מצומצם.[76][77] ראש אמ"ן אהרון חליוה הוסיף וסיכם כי "ההרתעה של מדינת ישראל ושל מערכת הביטחון מול אויבינו היא גבוהה, ומדינת ישראל נתפסת כמעצמה אזורית" אך הדבר לא ימנע לחימה בעתיד.[78] במאי 2023, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי חמאס לא שיגר רקטות לשטחי ישראל ו"חמאס מורתע ומפחד מישראל".[79]

אירועים בשבועות שלפני המתקפה

ב־25 באוגוסט 2023 התראיין סאלח אל־עארורי לערוץ אל־מיאדין, ודבריו פורסמו לאחר מכן גם באתרים הקשורים בחמאס בעזה. בראיון תיאר מלחמה שעתידה להתרחש בקרוב, וקורא לה "חרב שאמילה" (מלחמה כוללת). הוא מנה בראיון מספר סיבות לביצוע מתקפה בזמן כזה. ביניהם העובדה שישראל לא מציבה כוחות רבים בגבול עם עזה, התקדמות הצעדים לנורמליזציה עם סעודיה שאותה יש לחמאס אינטרס למנוע, והפיצול הפוליטי החריף בישראל.[80][81][82]

ב־24 בספטמבר 2023 נפגשו בביירות מנהיגי חמאס, הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין ופרסמו הודעה משותפת על "הסלמת פעולות ההתנגדות, במיוחד ההתנגדות החמושה". בפגישה השתתפו סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס סאלח אל־עארורי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נח'אלה וסגן מזכ"ל החזית העממית ג'מיל מזהר. בהודעה הדגישו את "חיזוק כל צורות התיאום בין הארגונים, בכל הנושאים". באותו יום פרצו שרֵפות ליד בארי וכיסופים, ככל הנראה מבלוני תבערה. לאחר ההודעה סייר שר הביטחון יואב גלנט באזור עוטף עזה וקיבל סקירה ממפקדי השדה. הוא ציין כי "צה"ל ולוחמיו, יחד עם כלל מערכת הביטחון, ניצבים על משמרתם – באוויר, בים וביבשה".[83]

כשלושה שבועות לפני המלחמה נערך תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים ורצח תושביהם.[84] תרגיל שנתי דומה התקיים בשנים הקודמות בחודש דצמבר. באותה שנה התרגיל התקיים באופן חריג ב-12 בספטמבר, מועד יום השנה ליציאת צה"ל מרצועת עזה בתוכנית ההתנתקות.[85][86] באותם ימים דנו הצדדים באופי העברת המענק הקטארי וחמאס יזם התפרעויות.[87][88] ב־29 בספטמבר הן הופסקו והושגו הבנות.[89][90]

ליקויי מודיעין והתרעות בחודשים לפני המתקפה

אחדים מהמקורות לאיסוף מודיעין על רצועת עזה הם שלושה בלוני תצפית שהותקנו מסביבה. לפי מספר פרסומים, שלושת הבלונים לא היו תקינים בימים ובשבועות שלפני המתקפה, וצה"ל לא תיגבר אמצעי מודיעין חלופיים.[91][92]

ב־20 בספטמבר 2023, בעקבות תדריך ביטחוני בוועדת החוץ והביטחון וסקירה מודיעינית שקיבל מאחד מראשי הצוות המנהל של הוועדה, פרסם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודעה יוצאת דופן בחומרתה, שהממשלה אינה מטפלת באזהרות מפני התלקחות רב־זירתית בגדה המערבית, בעזה ואולי בלבנון:[93][94]

אנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים רב זירתי. לפי דיווחי מערכת הביטחון מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הוא חסר תקדים. גם האירועים האחרונים ליד הגדר בעזה הם בדיוק מהסוג שהוביל בעבר לסבבי לחימה. ממשלות ישראל, כולל ממשלות נתניהו, ידעו בעבר במצבים כאלה איך לפעול: עיבוי ושילוב כוחות, סגרים, סיכולים ממוקדים, מאמץ מודיעיני, עבודה מסודרת מול הרשות הפלסטינית, המצרים והירדנים. כך הממשלה שלנו עברה בהצלחה את גל הטרור שהיה פה בשנה שעברה. זה לא מה שקורה היום [...] כל גופי הביטחון, שב"כ, משטרה, גופי המודיעין, מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה [...] מי שישלם את המחיר את הם הילדים שלנו שיצטרכו להיכנס שוב לג'נין, שוב לעזה, ואולי שוב ללבנון.

בנובמבר 2023 פורסם כי בידי צה"ל הייתה תוכנית אופרטיבית סדורה של ההתקפה, עליה התאמן החמאס, אך הדרגים הבכירים המליצו לא להתמקד בה מפני שלהערכתם אין לחמאס יכולות כאלו.[95] דיווחים עיתונאיים שונים חשפו כי אנשי מודיעין מסוימים, ביניהם נגדת ביחידה 8200, כתבו ביולי 2023 כי חמאס פעל כדי לממש את תוכניתו לכבוש יישובים ובסיסים בדרום הארץ. לפי אחד הדיווחים, צה"ל קיבל ידיעות על כוונת חמאס לבצע מתקפה בליל הסדר 2023 והעלה את רמת הכוננות, אך חמאס הבחין בכך ודחה את ביצוע התוכנית, וצה"ל פירש את האירוע כהתרעת שווא. דיווח זה הוכחש על ידי דובר צה"ל.[96][97] בנוסף נחשף כי במאי 2023 הוצגה בפני ראש אמ"ן ואלוף פיקוד הדרום מצגת בשם "חומת יריחו" שפירטה את תוכניות חמאס למתקפה, וכי באוגוסט הוצגה גרסה מעודכנת שלה.[98][99] הערכת המודיעין של פיקוד הדרום הייתה שחמאס אינו יכול להוציא לפועל את ההתקפה, וגורמים באוגדת עזה האחראים על הגנת הגבול טענו שנה לפני המתקפה כי כוונות חמאס אינן ברורות, וכי "עדיין לא ניתן לקבוע אם התוכנית התקבלה במלואה וכיצד היא תבוא לידי ביטוי".[100]}}[101][102]

הערכות המודיעין בימים שלפני המתקפה

ב־2 באוקטובר המליצו בשב"כ וצה"ל להמשיך בפעולות כלכליות למען עזה, ביניהן העלאת מספר הפועלים שייכנסו מהרצועה לישראל והמהלך ייבחן בחיוב כאשר תהיה רגיעה יציבה בגבול.[103] פורסם כי בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל באוזני הדרג המדיני שחמאס מורתע, ואינו מעוניין בהסלמה.[104]

סדר הכוחות והוצאת כוחות מהזירה

בעת המתקפה היו פרוסים על גבול עזה ארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, וגדוד שריון 77 מחטיבה 7.[105][106][107] חלק מחיילי הגדודים יצאו לחופשת חג.

זמן קצר לאחר המתקפה הכחיש דובר צה"ל טענות על כך שהועברו כוחות מעוטף עזה לאיו"ש זמן קצר לפני המתקפה (תוך התייחסות רק ליחידות בתעסוקה מבצעית)[108][109][110][111] אך בתחילת דצמבר 2023 ציין שאכן הועברו שתי פלגות (כ-100 חיילים) של גדוד העתודה המטכ"לי מהעוטף לאיו"ש ואמר שנושא פריסת הכוחות בעוטף יתוחקר.[112][113][114][115]

טענות להתרעה קונקרטית על המתקפה

גורמים במודיעין המצרי אמרו לסוכנות הידיעות AP כי מצרים העבירה כמה התרעות לישראל.[116][117] לפי הכתבת סמדר פרי, גורם מצרי אמר ששר המודיעין המצרי עבאס כאמל התקשר לנתניהו ימים אחדים לפני המתקפה[116][118] והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.[119][120] לפי הידיעה כאמל נדהם מהאדישות שהפגין נתניהו.[116] בלשכת ראש ממשלת ישראל הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין ראש הממשלה לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.[121][122] מאוחר יותר חזרה בה הכתבת סמדר פרי מדבריה וטענה שהשיחה לא הייתה עם נתניהו אלא עם גורם מודיעין ישראלי או גורם בלשכת נתניהו.[123][118] ב־11 באוקטובר הודיע מקור מצרי רשמי לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול עשרה ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".[124] יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני, מייקל מקאול, אישר כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה שאירוע כזה עלול להתרחש, והוסיף כי לא ברור באיזה דרג ניתנה ההתרעה. הוא אמר שלא ברור כיצד המודיעין של ארצות הברית ושל ישראל פספסו את המתקפה, וכי זו תוכננה אולי במשך שנה לפחות.[125][126][127]

בליל המתקפה

ב־12 באוקטובר אמר דובר צה"ל על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".[128] בסוף פברואר 2024 פורסם שבין האינדיקציות שהתקבלו בשירותי המודיעין של ישראל, היו שבין עשרות למאות מחבלי חמאס החליפו את כרטיסי הסים שלהם בטלפונים הניידים באותה עת לחברות ישראליות.[129][130] בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[131] לפי אחד הפרסומים, ההערכה אז הייתה ביחס לאירוע מוגבל והתרעה לא ירדה לאוגדת עזה מחשש לחשיפת מקורות.[132] הסבר אחר היה שצעדים לא ננקטו לאור דיונים קודמים שהתקיימו על סמך מידע דומה שהסתיימו בלא כלום.[133] על פי כתבת חברת החדשות לענייני משפט, לי נעים, היו סימנים קונקרטים ליום קרב ולחטיפת אזרחים או חיילים ביישוב אחד, אך למרות זאת באוגדת עזה לא העלו את רמת הכוננות ונערכו לאפשרות של חדירה והחיילים המשיכו לישון.[134]

בעקבות הערכת המצב הקפיץ השב"כ לדרום לפנות בוקר צוות "טקילה",[134] כדי להתמודד עם אפשרות של חדירת מחבלים.[135] בהערכת המצב של ראש אגף המבצעים עודד בסיוק הוצע שמדובר בתרגיל ועד "פעולה אסטרטגית נגד ישראל בשעות הקרובות". הוא סיכם את הערכת המצב בכך ש"אין הסבר מניח את הדעת", ובכך שעל יחידה 8200 לנסות להביא עוד מידע. ראש אמ"ן, אהרון חליוה, לא היה שותף בהתייעצויות, אבל אמר למקורביו שגם אם היה שותף בדיונים היה אומר שמדובר בתרגיל.[136] מפקד פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, הפסיק את חופשתו וחזר למפקדה, אליה הגיע עם פרוץ הקרבות.[132] ראש השב"כ רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן ב-06:00, ממש לפני תחילת המתקפה. על פי לשכת ראש הממשלה נתניהו עודכן ב-6:29 עם פרוץ המתקפה, והגיע לקריה ב-7:30. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[137]


מפת עוטף עזה
מפה

מטרות וציוד

נשק שנתפס בקיבוץ בארי לאחר הטבח: תת־מקלע מדגם לנצ'סטר, מחסניות לרובה קלשניקוב ורימוני יד
שרידי טנדר טויוטה ששימש את המחבלים בפשיטה לבארי

בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאו ההנחיות להרוג כמה שיותר אזרחים, לתפוס בני ערובה ולחכות להוראות ההמשך.[138] על פתק שנמצא על גופתו של אחד ממחבלי חמאס היו ההנחיות הבאות:

עליכם להשחיז את להבי חרבותיכם ולהיות טהורים בכוונותיכם בפני אללה. דעו כי האויב הוא מחלה שאין לה תרופה, מלבד עריפת הראשים ועקירת הלבבות והכבדים. הסתערו עליהם!

על פי צה"ל,[139][140] לפי מסמכים ומפות ועל פי המזון שנתפסו אצל חלק מ־1,500 מחבלי חמאס, התוכנית הייתה כיבוש אזורים בדרום ישראל, פשיטה על ערים כמו קריית גת, ושליטה על נקודות שכבשו בישראל לתקופה ארוכה. על המחבלים נמצאו מפות מפורטות מאוד של יישובים ובסיסי צה"ל. אצל המחבלים ההרוגים והשבויים נמצא סם ממריץ מסוג קפטגון, המיוצא לחמאס על ידי משטר אסד וארגון חזבאללה.[141]

אמצעי הלחימה הרבים שנתפסו אצל מחבלי החמאס היו בסדר כוח של חטיבה צבאית, וכללו 1,500 רובי סער מדגם קלשניקוב, מאות רובי צלפים דרגונוב ומקלעים PK ועשרות טילי כתף סטרלה נגד מטוסים, עשרות אמצעים לראיית לילה, מאות מכשירי קשר, וטלפונים לוויניים, מטעני חבלה בגדלים שונים, בהם מטעני עלוקה המיועדים לפגיעה בטנקים ולהשמדת כלי רכב ממוגנים, מטעני חבלה לפריצה מהירה של גדרות ודלתות,[142] מטעני כלימגור, מטעני השלכה תרמובאריים לשימוש בחללים סגורים על מנת לשרוף בחיים את יושביהם, רחפנים להטלת מטעני נפץ, ואלפי רימוני יד, רקטות RPG מסוגים שונים בהן רקטות תרמובאריות, 2,000 נפצים תקניים, אמצעי מלכוד, מאות סכיני קומנדו, ואף מוקשי נ"ט מוסבים לאמצעי נפץ ידניים. נתפסו גם תת־מקלעים מימי מלחמת העולם השנייה דוגמת סטן ולנצ'סטר.[142] נוסף על כך נמצא מספר גדול של תיקי חובש בכיר, המכילים מנות דם וציוד רפואי שהנפיק UNICEF.[143]

לטענת חמאס, בפתיחת המתקפה הם שיגרו 35 כטב"מים מתאבדים מדגם "א־זווארי" לעבר מטרות ישראליות. בסרטונים שהארגון פרסם נראים כטב"מים מתאבדים תוקפים מגדלי שמירה, עמדות ירי ומגדלי תקשורת של צה"ל. הכטב"מים קרויים על שם מוחמד א־זווארי, ודומים לכטב"מ נפץ "לנסט (אנ')" מתוצרת רוסיה (ZALA Aero Group), שהשתמשה בו שימוש במלחמת אוקראינה–רוסיה.[144][145][146][147]

המתקפה

פגיעת רקטה בגדרה בבוקר המתקפה
מחבל נוח'בה מסתער לתוך אחד הקיבוצים בעוטף עזה בבוקר שמחת תורה

ההערכות למתקפה החלה כשנה לפני פריצתה. חקלאים ערכו תצפיות על שיטות ההגנה של הצד הישראלי, אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים, ומטעני חבלה הונחו צמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות המבצעיים לא ידעו שהפעם אין מדובר בתרגיל אלא במתקפה ממש.[148] מעט לפני המתקפה סיירו מחבלי חמאס, במסווה של חקלאים, סמוך לקו הגבול כדי לעקוב ולדווח על מיקום כוחות הסיור במקום.

לפי מסמכים שהשיג צה"ל, תכנן חמאס שחמישה ימים לפני המתקפה יעודכנו בפרטיה מפקדי החטיבות של חמאס. 48 שעות לפניה יעודכנו המג"דים. 12 שעות לפני הוצאת התוכנית לפועל יעודכנו מפקדי הפלוגות של ארגון הטרור, ורק באותו הלילה יעודכנו מחבלי הנוח'בה בעצמם.[149]

המתקפה נעשתה בארבעה גלים. בתחילה תקפו אנשי הנוח'בה, בגל השני תקפו מחבלי גדודי עז א-דין אל-קסאם, בגל השלישי תקפו מחבלי שאר הארגונים ובגל הרביעי נכנסו אזרחים.

מתקפת הפתע החלה בשעה 06:29[150] בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום השבת וחג שמחת תורה, שמיני עצרת, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד,[151] בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, שנורו לעבר דימונה, ירוחם ואף מדרשת בן-גוריון ואזור הר הנגב בדרום, עד לוואדי עארה ובאקה אל־גרבייה בצפון ועד ערד במזרח שחלקן גרמו למספר אבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית הלא ממוגנת.[152]

בחסות ירי הרקטות החלו פעולות של אנשי חמאס לחציית הגדר בכל היקפה בחזית של כ־60 ק"מ. על פי סרטונים שפרסם חמאס, נוטרלו מערכות תצפית ואש, ובכללן מערכת רואה־יורה, בעזרת רחפנים[147] חמושים ברקטות RPG שהוסבו לפצצות הטלה ועל ידי שיגור טילי נ"ט.[153] טרקטורים פוצצו והרסו את גדר המכשול בכמה נקודות, ואנשי נוח'בה חדרו דרך גדר נוספת בדרכם אל המעברים.

לאחר מעבר המכשולים, פשטו אנשי חמאס שהיו מצוידים בנשק רב על שמונה מוצבי צה"ל. שם השמידו אמצעי תקשורת ותצפית כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה של צה"ל בגזרה.[147]

שיבושים ומתקפות אלה אפשרו את חדירת כ־3,000[154][155] מחבלים פלסטינים ליישובי עוטף עזה, באמצעות פיצוץ גדר הגבול או פריצתו בעזרת ציוד מכני הנדסי ב־30–40 מקומות שונים. רובם היו רכובים על טנדרים ואופנועים ומקצתם חצו את הגדר ברגל. כמה עשרות מחבלים חצו את הגדר באמצעות מצנחי רחיפה ממונעים. מחבלים אלה נתנו קריאות הכוונה למחבלים על הקרקע, בין היתר להתקפה על פסטיבל המוזיקה ברעים. בנוסף לכך נעשה ניסיון חדירה רחב של הקומנדו הימי של חמאס כאשר מחבלים שטו בסירות גומי לעבר חופי העוטף ולעבר אשקלון שרובן סוכלו בידי חיל הים, מלבד בודדות אשר נחתו בחוף זיקים.[156][157][158] המחבלים תקפו חלק מהטנקים שהיו בגזרה באמצעות רחפני נפץ וטילי נ"ט ונטרלו אותם. מחבלים תקפו כ-30 יישובים[דרוש מקור] – קיבוצים ומושבים בעוטף עזה ואת הערים שדרות ואופקים – והחלו בהם במסע של טבח, הרס וביזה. מסע רצח התבצע בכבישי העוטף שבהם תקפו המחבלים מכוניות ישראליות רבות ואת החוסים במיגוניות בצידי הכבישים.

המחבלים גם השתלטו על חלק מהמוצבים[159] ותקפו את מפקדת אוגדת עזה ובסיסי צה"ל נוספים כמו מוצב נחל עוז, בסיס זיקים ובסיס אורים. חוליות מחבלים הציבו מארבים בצמתים ובכבישים שירו בנוסעים, במטרה לשבש את הגעת כוחות התגבור והחילוץ. החוליות היו חמושות ברובי קלשניקוב, מקלעים קלים ורקטות RPG תרמובריות שיועדו לפגיעה ברכבים ממוגנים. גם בכבישים וגם בחלק מהיישובים מחבלים התחזו לחיילי צה"ל, לבשו מדים וציוד ישראלי, דיברו בעברית ודפקו על הדלתות של בתי התושבים.[160]

גם מוצב הפיקוד העליון של צה"ל ("הבור") הופתע לחלוטין מהמתקפה, ובשעותיה הראשונות לא ידע את היקף החדירה ואת גודל המתקפה ומשום כך התקשה לנהל את בלימתה לאורך שעות.[161][162]

בשעות הצהריים הושמע במסגדים בעזה נאום של מוחמד דף, שהודיע לתושבי הרצועה שהצבא לא נמצא ביישובי העוטף, וקרא להם לצאת לכבוש אותם. בעקבות הנאום, אזרחים רבים מעזה עברו את הגדר והלכו לקיבוצים. אחד מחוקרי המשטרה העיד שנחקרים רבים אמרו לו לאחר המעשה: "הבאתי תיק עם בגדים, כי הייתי בטוח שאני הולך ליישב את המשפחה שלי בבארי".[163]

קרבות הבלימה

הזירה היבשתית

צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה.[164] בתחילת המתקפה על יישובים, עמדו מול המחבלים התוקפים בעיקר חברי כיתות הכוננות המקומיות וגם חלק משאר התושבים, שהגנו על ביתם, חלקם עם אקדחים בלבד. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים מהם נהרגו.[165] בחלק מהיישובים הצליחו כיתות הכוננות לבלום את המחבלים, אך ביישובים רבים גברו המחבלים, שהיו בכוח עדיף, על המגינים, והצליחו לחדור ליישובים ולפגוע בתושביהם וברכושם בצורה אנושה. המחבלים כבשו עשרות רבות של בתי תושבים, לאחר שדבר הכיבוש נפוץ ברחבי רצועת עזה הצטרפו אליהם אזרחים לא חמושים שעסקו בביזה. נוסף על כך חוליות מחבלים הציבו מחסומים בכבישים ובצמתים ברחבי עוטף עזה, ופגעו באזרחים שניסו להימלט ברכב וכך עיכבו למעשה את הלוחמים שהגיעו כתגבורת.

כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה. צילום: יואב קרן

לוחמי צה"ל המעטים שהיו בבסיסים הסמוכים ליישובים, בהם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני, ושוטרי משטרת ישראל הגיעו להגן על חלק מהיישובים, אך כוחם היה דל בהשוואה לכוח המחבלים, וגם הם נפגעו. מפקד מחוז דרום של משטרת ישראל ניצב אמיר כהן תושב שדרות, הכריז ב-06:41 על קוד "פרש פלשת"[166] שמשמעותו הקפצת כל כוחות המשטרה במחוז לנקודות מפתח, ובין היתר הקפיץ כוחות מג"ב שהשמידו בצומת יד מרדכי מחבלים על שמונה אופנועים שנעו צפונה, לכיוון אשקלון, אשדוד וקריית גת.[167] תוך 40 דקות הגיעו כוחות ימ"מ ראשונים לזירות הלחימה וכעבור זמן קצר גם שאר לוחמי היחידה.

שני מפקדי אוגדות פעילים: תא"ל דן גולדפוס מפקד אוגדה 98, ותא"ל ברק חירם מפקד אוגדה 99 הגיעו מיוזמתם לעוטף עזה, אספו אליהם כוחות שהיו בשטח וחילקו ביניהם את הפיקוד על השטח.[168]

בנוסף הגיעו לוחמי יחידות מיוחדות של שלדג, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, הלוט"ר, הימ"ס, היס"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול, היחידה המבצעית של השב"כ,[134] יחידת מצדה ועוד לקרבות בלימה,[169] ורק כעבור שעות אחדות מתחילת המתקפה הגיעו לוחמי צה"ל בהיקף משמעותי, והחלו לטהר את היישובים ממחבלים.[170]

שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב ביותר, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול רצועת עזה.[156] כשעה לאחר תחילת המתקפה דובר צה"ל הנחה את תושבי הדרום והמרכז להימצא בסמוך למרחבים מוגנים, ובעוטף עזה בתוך המרחבים המוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[171]

בבוקר היום השלישי להתקפה, 9 באוקטובר, עדיין לא טוהרו הקיבוצים בארי וכפר עזה ואף נמשך הקרב בשדרות.[172] לקראת הצהריים הודיע דובר צה"ל כי כל היישובים טוהרו, אך ייתכן שעדיין נמצאים מחבלים בשטח ישראל.[173] ב־10 באוקטובר נהרגו 22 מחבלים בשמונה מוקדים.[174]

הזירה האווירית

עם תחילת שיגורי הרקטות בשעה 06:28, הוזנקו לאוויר שני מטוסי קרב מבסיס חצרים שפיטרלו כשעה סביב אסדת הגז תמר, מחשש לפגיעה בה באמצעות כטב"מ.[175]

על פי חיל האוויר, מבין שתי טייסות מסוקי הקרב, טייסת 113 החזיקה כוננות בצפון וטייסת 190 הייתה בהדממה.

צמד מסוקי הקרב הראשון שהיה בכוננות מיידית לאוגדת עזה הגיע לעוטף סביב 7:30–8:00, מבסיס רמת דוד בצפון. מבסיס רמון מסוק הקרב הראשון הגיע לעוטף ב־8:32. במשך היום הופעלו 10 מסוקי קרב AH־64 אפאצ'י ב־28 גיחות וירו פגזי תותחים 30 מ"מ וטילי הלפייר.[176]

בתחילה הופעלו מסוקי הקרב כדי לעצור את שטף המחבלים והמון האזרחים שנהרו לשטח ישראל דרך הפרצות בגדר. בהמשך הופעלו המסוקים לטובת הבסיסים והיישובים. בארבע השעות הראשונות מתחילת הקרבות תקפו מסוקי קרב ומטוסי קרב כ־300 מטרות, רובן בשטח ישראל.[177]

נוסף על כך הופעלו כטמ"מי זיק חמושים של חיל התותחנים (שחלקם הגיע מבסיס פלמחים[178]).

חמאס פגע באמצעות טיל נ"ט במסוק יסעור שהטיס לוחמי צנחנים. הטייס הצליח לנחות ליד קיבוץ בארי והלוחמים התפנו ממנו ללא פגע, המסוק נותר בוער בשטח.[179]

הזירה הימית

חוליות קומנדו ימי של חמאס עלו השכם בבוקר 7 באוקטובר לחוף זיקים ורצחו דייגים ומתרחצים ישראלים.

על פי חיל הים,[180][181] בדקות הראשונות של המלחמה בבוקר שבת נכחו מול זיקים שתי דבורות וצרעה מפלגה 916 של חיל הים, מאוישות בלוחמים ולוחמות.

סירה מהירה ושש סירות גומי שהובילו מחבלים ניסו לפשוט לחוף זיקים ולאשקלון. על כל סירה היו בין שישה לשמונה מחבלים, שירו צרורות לעברם. הלוחמים הצליחו להטביע שלוש סירות חמאס ולפגוע בכל המחבלים שהיו במים. 4 סירות הצליחו להגיע לחוף, אך הכוחות הרגו את רוב המחבלים. כ־20 מחבלים נהרגו. כמו כן חיל הים פגע בכלי חקלאי שניסה לפרוץ את הגדר בקרבת החוף ובחוליות מחבלים נוספות ביבשה.[182] עם זאת, חלק מהמחבלים הצליחו להגיע לחוף[183] ולפגוע בישראלים.

בכך הם שיבשו את החדירה מהים ואת הפגיעה בשני אתרים אסטרטגיים הסמוכים לחוף העזתי – מתקן קו צינור הנפט ותחנת הכוח רוטנברג באשקלון.

חילוץ תושבים

חלק ממאמצי צה"ל וכוחות המשטרה היה לחלץ ישראלים וזרים שהותקפו. כמה מאות אנשים היו בפסטיבל המוזיקה וברחו לכל עבר. חלק מתוכם ברחו לפרדסים, שדות, מכולות ועוד וניסו להסתתר ולברוח. חלקם העמידו פני מתים וכך ניצלו. משפחות בקיבוצים ניסו להסתגר בממ"דים. הישראלים שלחו בקשות לעזרה באמצעות טלפונים ניידים לקרוביהם ולמשטרה. כוחות הביטחון וכן אזרחים פעלו לאיתור וחילוץ הנפגעים מאזור הקרבות. לוחמים ותיקים, ובהם אלוף במיל' יאיר גולן, אלוף דוד זיני, אלוף במיל' נועם תיבון, תא"ל רומן גופמן, תא"ל עופר וינטר ותא"ל יעקב הלר הגיעו לאזורי הקרבות וסייעו בלחימה ובחילוץ נפגעים.[184]

סרן (במיל') אלחנן קלמנזון מעותניאל, אחיו ואחיינו הגיעו לקיבוץ בארי בעת שמתנהלים קרבות בקיבוץ וחילצו ממנו כמאה אנשים. בפעולה זו אלחנן נהרג ואחיו מנחם נפצע.[185]

כעשרה בדואים עסקו בחילוץ ישראלים מהמסיבה ברעים. שלושה מהם נהרגו בפעילות.[186] עווד דראושה, פרמדיק מאכסאל, העניק סיוע רפואי ופינוי לנפגעים בפסטיבל המוזיקה ולבסוף נרצח גם הוא.[187][188] ביום השני ללחימה הגיעו לשטחי הלחימה ברכבי שטח כ־600 מתנדבים בדואים ישראלים, רובם משבט אל עזאזמה, והחלו לחפש נעדרים. בשלב מאוחר יותר התלוו אליהם שוטרים ומאבטחים. הם חילצו מאות אנשים בעשרות מוקדים שונים.[189]

מתקפות על יעדים צבאיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפקדת אוגדת עזה

ערך מורחב – קרב מחנה רעים

אחד הכוחות של חמאס תקף את מפקדת אוגדת עזה במחנה רעים, שבקרבת קיבוץ רעים. רבים מחיילי האוגדה היו בחופשה לרגל חג סוכות. לטענת החמאס רבים מהחיילים הופתעו בשנתם, ורבים מהם נפלו בשבי. בתמונות שפרסם הארגון נראו מבנים וכלי רכב משוריינים עולים באש. בערבו של אותו היום הצליח צה"ל להשיג שליטה מלאה על המפקדה, לאחר קרבות קשים.[190][191]

מוצב ארז

ערך מורחב – קרב ארז

מחבלים שפרצו את הגדר חדרו למתחם מעבר ארז, כבשו אותו[192] רצחו את החיילים ששהו בו ונכנסו דרכו לתוך ישראל.

בסיס מת"ק עזה

בסיס מנהלת תיאום וקישור נבנה צמוד לגדר המערכת, סמוך למחסום ארז. מחבלים פרצו לתוכו משני מוקדים – 12 דרך הגדר ועוד שישה–שבעה דרך הש"ג, לאחר שפוצצו בו מטען גדול. הם הרגו שלושה מחיילי המת"ק, ותיעדו בשידור חי איך הם שובים שלושה חיילים.[193]

מוצב פגה

ערך מורחב – קרב מוצב פגה

מוצב פגה המכונה גם "מגן בארי" הוא מוצב פלוגתי הממוקם בין הגבול רצועת עזה לקיבוצים בארי ועלומים. בקרב שהחל השכם בבוקר לחמו 25 לוחמי פלוגה מבצעית ג' של גדוד 13 ומחלקת מרגמות של גדוד המסייעת בחטיבת גולני נגד כ-150 מחבלים, שחדרו למוצב במספר גלים. בקרב שנמשך כ-11 שעות נהרגו שלושה עשר לוחמים מגדוד 13 ובעקבותיו. בצד חמאס, עשרות מחבלים נהרגו במוצב וסביבותיו.

מוצב סופה

ערך מורחב – קרב מוצב סופה

לוחמי מוצב סופה נפרסו מחוץ למוצב עוד לפני פרוץ האירועים, כחלק מנוהל רגיל. משום כך המחבלים שפרצו לבסיס נתקלו בבסיס כמעט ריק, כשמולם פועלת קבוצה של חמישה חיילים מסיירת נח"ל וקבוצת לוחמי מחלקת המרגמות של גדוד 50. לאחר חילופי אש בתחילת הקרב מן העמדות לעבר כוח המחבלים שמנה פי כמה מהחיילים במוצב, התכנסו החיילים – ביניהם פצועים – לשני מקומות, ובהם התבצרו עד להגעת התגבורת - חדר האוכל ועמדת הש"ג הקדמי. לאחר כמה שעות קרב הזעיק מפקד הכוח בבסיס מסוק קרב כדי לסייע בעצירת המחבלים.

כוח סיירת נח"ל שקפץ אל מחוץ למוצב, להגן על המרחב האזרחי, ספג אבדות ולבסוף התבצר באנדרטת דנגור. שישה מהלוחמים בכוח זה נהרגו, וחמישה נפצעו, עד חילוצם בצהריים.

לקראת השעה 14:00 הגיעו לוחמים משייטת 13 וטיהרו את המוצב ממחבלים שחדרו אליו. לאחר הקרב נמנו במקום 15 גופות של מחבלים שנהרגו בידי לוחמי הנח"ל וכ־40 מחבלים שנהרגו על ידי לוחמי השייטת.[194][195][196]

מוצב כיסופים

ערך מורחב – קרב מוצב כיסופים

במוצב כיסופים שהו לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני. במשך שעות ארוכות הם ערכו קרב נגד עשרות רבות של מחבלים, שהשתמשו ברובי סער, ברקטות נגד טנקים וברימונים. בקרב נהרגו שמונה לוחמים מהגדוד. בתום כ־50 שעות הצליחו לוחמי הגדוד, בצד כוח של סיירת אגוז שהצטרפה אליהם בהמשך, לבלום את המחבלים ולטהר את השטח מהם.

מוצב נחל עוז

ערך מורחב – קרב מוצב נחל עוז

מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס פשטו על מוצב נחל עוז, וניהלו קרב עם לוחמי גדוד 13 של חטיבת גולני. בקרב נהרגו רבים מלוחמי הגדוד, נוסף על האזרחים שנרצחו בטבח בנחל עוז הסמוך. בתום שעות רבות של לחימה הצליחו חיילי צה"ל לבלום את המחבלים, בעזרת תגבורת של חיילי סיירת צנחנים.

מוצב מארס

מוצב מארס, שבו החזיקו כ־20 חיילים מהפלוגה המסייעת של גדוד 51 של חטיבת גולני, היה המוצב היחיד שמחבלי חמאס לא הצליחו לחדור אליו. עם תחילת המתקפה עלו הלוחמים לעמדות של המוצב עם מקלעים מסוג מאג, וניהלו קרב במשך שעות והרגו כ־90 מחבלים שהתקיפו אותם.[197]

בסיס זיקים

ערך מורחב – קרב זיקים

מחבלי חמאס נכנסו לשטח ישראל מהים ודרך גדר המערכת, 1.5 ק"מ דרומית למחנה זיקים, שהוא בסיס הטירונים של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף. רוב החיילים בבסיס זה, 90 טירונים, שירתו בצה"ל רק חודשיים. בבסיס שהתה משפחת רב בת עשר נפשות שבאה כבר ביום שישי לעשות את השבת והחג עם החיילים בבסיס. אם המשפחה, מיכל אלון, אחות במקצועה. בנוסף הגיעו לבסיס בזמן האירוע בשבת כ-20 עד 30 אזרחים שברחו ממחבלים בחוף זיקים.

מייד עם ירי הרקטות מרצועת עזה החליפו חיילי סגל הבסיס את הטירונים שהיו בעמדות שמירה סביבו, והטירונים נשלחו לתפוס מחסה במיגוניות. שעה לאחר מכן, ב-7:31, החל ירי של כ-50 מחבלים על הבסיס. מול המחבלים ניצבו בעיקר חיילי סגל הבסיס. בטיפול בנפגעים השתתפה מיכל אלון, היא נורתה במכוון על ידי מחבל. בקרב, שהסתיים לפני השעה 10:00, נהרגו שבעה חיילים (ארבעה לוחמים ושלוש לוחמות). בנוסף לכך נפצעו שבעה נוספים, אך בסופה של הלחימה המחבלים הוכנעו והבסיס לא נכבש.

מערכת רואה־יורה

צה"ל התקין בקו הגבול מערכות רואה־יורה הכוללות מקלע כבד המופעל מרחוק. עם תחילת המתקפה שלח החמאס רחפנים מצוידים במטעני נפץ שהשמידו את המתקנים.[153]

כמו כן, צה"ל הציב לאורך קו הגבול שורה של מצלמות מעקב שחוברו למרכז בקרה ושליטה שבו פעלו התצפיתניות. עם תחילת המתקפה ירו מחבלי החמאס במצלמות בטילים נגד טנקים,[153] כבשו את בסיס התצפיתניות בנחל עוז והחזיקו בו במשך שבע שעות, עד לשחרורו בידי סיירת צנחנים.[198][199]

בסיס אורים – מודיעין

ערך מורחב – הקרב בבסיס אורים

כוח חמאס שמנה כעשרה מחבלים תכנן לפרוץ לבסיס "ירקון", הסמוך לקיבוץ אורים, אשר לפי פרסומים הוא בסיס של יחידה 8200.[91] בשל טעות בזיהוי פרצו המחבלים לבסיס סמוך במתחם, ששייך לפיקוד העורף. המחבלים הרגו ופצעו חיילים בתוך הבונקר וניסו לחפש מידע מסווג במערכות המחשב של הבסיס.[200]

כאמור עשרה מחבלים תקפו את מחנה אורים של מפקדת מחוז הדרום של פיקוד העורף, בזמן שבבסיס שהו 14 חיילים וחיילות. בהתקפה נהרגו שבעה מחיילי הבסיס. לעזרתם הגיעו לוחמים של יחידת שלדג,[201] חיילים ממרכז הטסה והכשרות מיוחדות, חיילים מגדוד 414 של חיל האיסוף הקרבי מהבסיס הסמוך ואנשי יחידת המשא ומתן המטכ"לית, והם הרגו את המחבלים שפרצו לבסיס. אחת החיילות שהגיעו מיחידה 414 נהרגה גם היא בחילופי האש על הגדר בין שני הבסיסים.[202][203]

מעשי טבח באזרחים בשטח פתוח

מחבלי החמאס, שהגיעו בכוחות ובאמצעי נשק עודפים, פשטו על יותר מ־30 יעדים אזרחיים בתחומי העוטף, בהם שלוש ערים, מעל 20 קיבוצים, כחמישה מושבים, מסיבת טבע וחוף ים. במקצתם נערכו קרבות הגנה של התושבים ובמקצתם התבצע טבח. המחבלים הצליחו להרוג למעלה מ-800 אזרחים ולחטוף יותר ממאתיים אזרחים וחיילים לרצועת עזה.

הטבח בפסטיבל נובה

ערך מורחב – הטבח במסיבת הטבע ליד רעים

עשרות מחבלים הגיעו למתחם מסיבת טבע ביער רעים, ירו לעבר המשתתפים והשליכו רימונים. מספר הנרצחים בפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל מוערך, לפי תחקיר של המשטרה, ב־364 לכל הפחות, 17 מתוכם שוטרים.[204] מאות נפצעו,[205] ומחבלי חמאס חטפו חלק מהמשתתפים לעזה.

מסיבת פסיידאק

ערך מורחב – הטבח במשתתפי מסיבת פסיידאק

מסיבת פסיידאק הייתה מסיבת טבע קטנה שהתקיימה בשטחים החקלאיים שבין ניר עוז לנירים. לפי עדויות של משתתפי המסיבה החמאס לא ידע עליה ולכן לא תקף אותה, אך חלק מהמשתתפים עזבו את מתחם המסיבה לאחר שהחלה מתקפת הטילים בבוקר 7 באוקטובר כדי להגיע למרחב מוגן, ו־16 מהם נרצחו בזמן מנוסתם בכבישים, במיגוניות או בקרבת היישובים הסמוכים.[206][207]

חוף זיקים

ערך מורחב – הטבח בחוף זיקים

בבוקר מתקפת הפתע על ישראל פלשו לחוף זיקים, שהוא החוף הדרומי ביותר בחופי הים התיכון של ישראל, חוליות קומנדו ימי של מחבלי גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס ורצחו כעשרים ישראלים ששהו בחוף. כוחות מיחידת מגלן הרגו את המחבלים. בין 20 ל־30 אזרחים ברחו מהמחבלים ומצאו מחסה במחנה זיקים.[208]

כביש 232

ערך מורחב – הטבח בכביש 232

כביש 232, שהוא הכביש הראשי והחשוב של אזור עוטף עזה, נכבש בבוקר המתקפה על ידי מאות מחבלים שארבו בכל צומת ובמספר רב של נקודות בכביש. בכביש זה נרצחו לפי הערכות שונות כמה עשרות ישראלים.

מתקפות ומעשי טבח בתוך הערים

קרב שדרות

שרידי בניין משטרת שדרות
ערך מורחב – קרב שדרות

הקרב בשדרות נמשך מ-7 באוקטובר 2023 עד ל-9 באוקטובר 2023. בתחילה חדרו מחבלים לעיר שדרות, השתתפו בחילופי אש עם יחידות משטרת ישראל ואזרחים, ורצחו ופצעו רבים.[209] בסופו של דבר כבשו המחבלים את תחנת המשטרה המקומית.[210] עם הגעת תגבורת של צה"ל[211] נערך קרב קשה שנמשך כ־20 שעות, שבסופו העדיפו כוחות הביטחון להרוס את הבניין על המחבלים שהתבצרו בו.[212] לפחות עשרים שוטרים נהרגו באירוע.[213]

הטבח באופקים

ערך מורחב – קרב אופקים

הטבח התרחש בין 7 באוקטובר 2023 ל־9 באוקטובר 2023 לפנות בוקר. מספר הנרצחים עומד על 34 מתושבי אופקים.[214] שוטרים, לוחמי ימ"מ, אזרחים חמושים בכלי נשק אישיים, וחיילים בחופשה נלחמו במחבלים במשך שעות. בקרבות נהרגו שמונה שוטרים וחמישה חיילים.

מעשי טבח, מתקפות טרור וקרבות ביישובי העוטף

תמונה קשה לצפייה
הגדלה
class=notpageimage|הצגה

קיבוץ בארי

קיבוץ בארי לאחר הטבח
מבנה מגורים שרוף בקיבוץ בארי לאחר התקפת הפתע. צילום: יואב קרן
ערך מורחב – הטבח בקיבוץ בארי

בתחילת מתקפת הפתע חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים חמושים היטב. הם התגברו על כיתת הכוננות וכוחות ראשונים שהוזעקו למקום, וערכו טבח בתושבי הקיבוץ, שבו רצחו כ-92 מיושבי הקיבוץ.[215] לפחות 26 תושבים נחטפו לשבי ברצועת עזה בידי החמאס. המחבלים גרמו הרס רב למבנים ורכוש בקיבוץ. במעשי הטבח, ההרס והביזה השתתפו אזרחים עזתים שהגיעו לקיבוץ במהלך הטבח. כוחות גדולים מיחידות צה"ל ומשטרת ישראל, בפיקודו של תא"ל ברק חירם, הגיעו לקיבוץ, ובלחימה קשה, שנמשכה עד יום שני בצהריים, הסתיים טיהור הקיבוץ ממחבלים, בהם כאלה שהתבצרו במתחמים שונים בקיבוץ, חלקם עם אזרחים לכודים.[170][16]

מושב נתיב העשרה

ערך מורחב – הטבח בנתיב העשרה

מחבלים חדרו למושב נתיב העשרה ורצחו לפחות 21 מתושביו.[216][217]

קיבוץ כפר עזה

ערך מורחב – הטבח בכפר עזה

בקיבוץ כפר עזה נרצחו כ־72 איש. לאחר שכוחות צה"ל הגיעו למקום התנהלו קרבות ממושכים, ביום הראשון והשני להתקפה, מול כעשרה מחבלים שחדרו לקיבוץ.[218] חלק מתושבי הקיבוץ היו נצורים בבתיהם עד למחרת.

קיבוץ חולית

ערך מורחב – הטבח בחולית

בחדירה לקיבוץ חולית נרצחו 11 מתושבי הקיבוץ ושני עובדים זרים.[219]

קיבוץ ניר עוז

ערך מורחב – הטבח בניר עוז
בית שנשרף בידי מחבלי חמאס בטבח בניר עוז

בקיבוץ ניר עוז הציתו המחבלים בתים וזרעו הרס, בעוד אנשי הקיבוץ מסתגרים בממ"דים ונועלים אותם מבפנים. נרצחו 38 בני אדם, ובכלל זה משפחה שלמה בת חמש נפשות.[220][221] מהקיבוץ נחטפו למעלה מ-70 תושבים בהם סבתא ומשפחה בת חמש נפשות, נילי מרגלית האחות מבית חולים סורוקה בת הקיבוץ וכן[222] אישה, שני ילדיה ושני הוריה.[223] כן נחטפו בני משפחת ביבס, בהם החטוף הצעיר ביותר, כפיר בן ה-9 חודשים. רק לקראת ערב הגיעו הכוחות לחלץ את הנצורים. 160 חברי הקיבוץ נותרו עוד לילה שלם בגני ילדים, עד שפונו לאילת.[224]

קיבוץ נחל עוז

ערכים מורחבים – הטבח בנחל עוז, קרב נחל עוז

בקיבוץ נחל עוז חדרו מחבלים במתקפת הפתע. הם טבחו בתושבים מהקיבוץ וחטפו אחרים. לאחר מעל 12 שעות של לחימה צה"ל השיג שליטה על הקיבוץ ופינה את תושביו.

קיבוץ סופה

ערך מורחב – קרב סופה

בבוקר ההתקפה הסתערו עשרות מחבלים על קיבוץ סופה. אליה לילינטל, הרבש"ץ של הקיבוץ, זיהה את המחבלים בשלב מוקדם, הרג כמה מהם ואסף את כיתת הכוננות, שמנתה שישה אנשים. כיתת הכוננות בלמה את רוב המחבלים בגדר הקיבוץ והגנה על חייהם של כ־200 מתושבי המקום. שלושה מחברי הקיבוץ נרצחו במתקפה. לאחר כשש שעות לחימה הצליחו כוחות הביטחון להגיע לקיבוץ. עשרה מחבלים נלכדו ו־20 מהם נהרגו בקרבות.[225][226][227]

קיבוץ עין השלושה

ערך מורחב – קרב עין השלושה

בעין השלושה נרצחו ארבעה תושבים בידי מחבלי חמאס, שאותם בלמו ארבעת חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ.

מושב יכיני

ערך מורחב – הטבח ביכיני

סמוך ל־7:40 פשטו עשרות מחבלים על המושב יכיני, וטבחו בו לפחות שבעה בני אדם. רבש"ץ המושב שהה בתאילנד באותה שעה וניהל את בלימתם משם.

קיבוץ זיקים

ערך מורחב – קרב זיקים

כיתת כוננות של קיבוץ זיקים שמנתה 12 חברים נלחמה בשמונה מחבלים שהגיעו ברכב סוואנה ותקפו את הקיבוץ. לאחר קרב שנמשך כשעה הם הצליחו להרוג את כל המחבלים, לאחר שאחד מחברי כיתת הכוננות הצליח לאגף את המחבלים. בקרב נפצעו שני חברי קיבוץ.[228] בהמשך פונו חברי הקיבוץ לקיבוץ מעלה החמישה.[229]

קיבוץ כרם שלום

ערך מורחב – קרב כרם שלום

כיתת כוננות בקיבוץ כרם שלום, שמנתה תשעה תושבי הקיבוץ ושישה חיילים סדירים, נלחמה במשך שש שעות במחבלים שתקפו את הקיבוץ ומנעה את נפילתו, עד שהגיעו הכוחות הסדירים. בלחימה נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות,[230] עמיחי ויצן וידידיה רזיאל.[231]

קיבוץ ניר עם

ערך מורחב – קרב ניר עם

בקיבוץ ניר עם הציבה הרבשצ"ית, ענבל ליברמן, את מחלקת הכוננות במארבים לאורך הגדר ברגע שהגיעה הידיעה הראשונה שמשהו מתרחש. את הקיבוץ תקפו 35 מחבלים, וחברי כיתת הכוננות ניהלו איתם קרב במשך כשלוש שעות. הם הרגו שני מחבלים.[232][233][234]

בהמשך הגיעו לקיבוץ לוחמי היחידה הטקטית ויחידת המסתערבים של משמר הגבול, ומאוחר יותר הצטרף אליהם גם גדוד 13 של חטיבת גולני. הלוחמים ניהלו קרב מול המחבלים והרגו אותם. שני לוחמים נהרגו בקרב. כל תושבי הקיבוץ ניצלו מטבח.[235]

קיבוץ עלומים

ערך מורחב – קרב עלומים

על קיבוץ עלומים פשטו שלושים מחבלים, שנהדפו על ידי כיתת הכוננות בת 12 תושבים שהרגו עשרה מהמחבלים. הם ניהלו את הקרב לבדם מ־6:30 בבוקר ועד שהגיעו כוחות מיחידת מצדה ויהל"ם בשעה 12. בקרב נרשמו הרוג ופצוע אחד בצד הישראלי. בהמשך פנו המחבלים לרפת, רצחו 16 עובדים זרים מנפאל ומתאילנד וחטפו שמונה מהם. הם גם שרפו את הסילו ואת מכון החליבה, חוררו ביריות את מכלי החלב וזרעו הרס רב. ב־12:30 הגיעו עשרות מחבלים לאזור בית האריזה של הקיבוץ, נתקלו בכוח צנחנים, ומסוק קרב הרג את מרביתם. ביום שני פונו חברי הקיבוץ לנתניה.[236]

קיבוץ סעד

ערך מורחב – קרב סעד

כמה מחבלים ניסו להיכנס לקיבוץ סעד. הם הגיעו לשער הקיבוץ שהיה סגור בגלל החג ירו RPG וזרקו רימונים על השער כדי לפוצץ אותו ולהיכנס פנימה. הניסיון לא צלח והשער נשאר נעול. באותו זמן ירתה לכיוונם כיתת הכוננות של היישוב, והגיע טנק בודד שפגע במחבלים רבים והמחבלים נסוגו.[237][238]

בין המסמכים שנתפסו על גופות המחבלים נמצאה גם תוכנית לכיבוש סעד בעזרת שני כוחות שיתקפו ממזרח ומערב, ובין השאר יכבשו את בית הספר דעת ואת מדרשת בני עקיבא.[138][239]

קיבוץ כיסופים

ערך מורחב – הטבח בכיסופים

במתקפת מחבלים על כיסופים נרצחו שמונה חברי קיבוץ ושישה עובדים זרים. חבר קיבוץ נוסף נהרג בקרב בכפר עזה. ארבעה מחברי הקיבוץ נחטפו. למבני הקיבוץ נגרם נזק כבד. הקיבוץ פונה מתושביו במוצאי שבת. ביום שלישי הגיע אליו מנהל הרפת, תושב אשקלון, ונרצח בידי מחבלים שארבו לו. שני טנקים הרגו את המחבלים, ובתוך כך הרסו את מכון החליבה.[240]

קיבוץ רעים

ערך מורחב – קרב רעים

בתחילת מתקפת הפתע תקפו עשרות מחבלים את קיבוץ רעים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו, שבה שישה חברים.[241] חמישה מתושבי הקיבוץ נהרגו וחמישה נחטפו.[242]

קיבוץ ארז

ערך מורחב – קרב ארז

עם תחילת המתקפה התקשר רבש"ץ קיבוץ ארז, שלא נכח באזור, לקודמו בתפקיד. זה הקפיץ את כיתת הכוננות לעמדות דקות לפני ניסיון החדירה של המחבלים לקיבוץ. שניים מחברי כיתת הכוננות, שהתמקמו בעמדת תצפית גבוהה, פתחו באש לעבר שני טנדרים בכביש הגישה לקיבוץ (לאחר שזוהו כמחבלים) ובמקום התפתח קרב יריות. לעזרתה של כיתת הכוננות הגיעה תגבורת מקיבוץ אור הנר, מה שאִפשר להמשיך בלחימה במשך שלוש שעות, עד שרוב המחבלים נפגעו מבלי שהצליחו לחדור לקיבוץ. בקרב נהרג סרן במילואים אמיר נעים, תושב הקיבוץ וחבר בכיתת הכוננות.[243][244]

קיבוץ ניר יצחק

ערך מורחב – מתקפת הטרור על ניר יצחק

בקיבוץ ניר יצחק פעלה כיתת הכוננות מול עשרות מחבלים והצליחה חלקית לעצור את המתקפה, אך ארבעה מחברי כיתת הכוננות נחטפו. כמו כן רצחו המחבלים שלושה מחברי הקיבוץ (ובהם הרבש"ץ) וחטפו לרצועת עזה מספר לא ידוע של חברים.[245]

קיבוץ מגן

ערך מורחב – קרב קיבוץ מגן

כיתת הכוננות של הקיבוץ הדפה את המתקפה. כוחות צה"ל הגיעו לאזור רק לאחר כשבע שעות. חבר הקיבוץ אבי פליישר נרצח במתקפה, ושני אחרים נפצעו. למחרת שוב היה ניסיון חדירה לקיבוץ, שצה"ל הדף. ב־9 באוקטובר הקיבוץ פונה.

מושב פרי גן

ערך מורחב – קרב פרי גן

במושב פרי גן ניצלו המחבלים את חסרונם של רוב החברים בחוליית הכוננות, שהיו מחוץ ליישוב, והצליחו לחדור ליישוב ולירות על תושבים. שלושה מחברי כיתת הכוננות של היישוב שלומית בהם הרבש"ץ הגיעו מיוזמתם לסייע בהגנת פרי גן, ולאחר שחלקם נפצעו הוזעקו עוד מחברי כיתת הכוננות של שלומית. בסך הכל השתתפו בקרב 11 מחברי כיתת הכוננות של המושב שלומית; ארבעה מתוכם נהרגו וארבעה נפצעו.[246][247]

קיבוץ יד מרדכי

ערך מורחב – קרב יד מרדכי (2023)

עם תחילת המתקפה נפרסה כיתת הכוננות של יד מרדכי לאורך הגדר הדרומית והשער. ההיתקלות הראשונה עם המחבלים הייתה בקרבת השער. למקום הגיעו שלושה לוחמי מג"ב, שקיבלו פקודה לחסום את צומת יד מרדכי, והחל קרב יריות ביניהם ואנשי כיתת הכוננות ובין כ־20 מחבלים שהגיעו על שמונה אופנועים לשער הקיבוץ. המחבלים ירו רקטת RPG על רכב אנשי מג"ב (שהחטיאה את המטרה) ואף הצליחו לפוצץ את הגדר של הקיבוץ. בזמן הקרב הצטרפו ללחימה כמה לוחמי ימ"מ, והם הצליחו להרוג את המחבלים. זמן קצר לאחר מכן הגיע לגדר הקיבוץ טנדר ועליו כשמונה מחבלים, והכוח המגן התפצל והצליח לאגף את המחבלים ולהרוג אותם. שום מחבל לא הצליח לחדור לקיבוץ בהתקפה.[248]

קיבוץ מפלסים

ערך מורחב – קרב מפלסים

בתחילתה של מתקפת הפתע תקפו כ־30 מחבלים את קיבוץ מפלסים, ובשעות הראשונות הגנה על הקיבוץ כיתת הכוננות שלו. בצומת הכניסה למפלסים רצחו מחבלי חמאס אזרחים, ולאחר מכן פוצצו את שער הולכי הרגל הראשי וחדרו לקיבוץ. ליד רפת הקיבוץ חטפו המחבלים קבוצת עובדים תאילנדים, ולאחר ירי מצד כיתת הכוננות שחררו אותם.[249] כוחות נוספים של מחבלים תקפו את הקיבוץ משלושה מוקדים, ונהדפו.

באזור השעה 15:00 בצהריים חברו אל כיתת הכוננות לוחמי גדוד ההכשרות של חטיבת כפיר, אשר סייעו לחברי כיתת הכוננות להדוף את המחבלים, והחלו בפינוי האזרחים והגנה על גבולות הקיבוץ, לאורך הלחימה בקיבוץ מספר טירונים נפצעו בהיתקלויות עם מחבלי החמאס.

באזור אנדרטת חץ שחור שליד מפלסים נערך קרב גדול בין מאות מחבלים לאנשי שב"כ, ימ"מ וחיל האוויר. הקרבות באזור הקיבוץ נמשכו כמה שעות, ונהרגו בהם כ־200 מחבלים. השאר נמלטו, ברובם לרצועת עזה.

מושב מבטחים

ערך מורחב – קרב מבטחים

תוך כדי המתקפה הגיעו המחבלים גם למושב מבטחים והצליחו להיכנס למושב, כשמולם כיתת כוננות שרק לשלושה מחבריה היו כלי נשק. בקרב נהרגו הרבש"ץ, דן אסולין, טל ממן, איתי נחמיאס, גיל אביטל וליאור בן יעקב. רק בצהריים הגיעו כוחות חילוץ.[250]

קיבוץ נירים

ערך מורחב – הטבח בנירים

את קיבוץ נירים תקפו כ־20 מחבלים. כיתת הכוננות וקצין משטרה ששהה בקיבוץ ניהלו במשך שעתיים קרב מול המחבלים כשהם מתבצרים על הסילו. בהמשך הגיע מסוק לסייע וירה על מחבלים ששהו מחוץ לגדר. רק לאחר שבע שעות הגיעה למקום תגבורת צה"לית. באירוע נהרגו חמישה מחברי הקיבוץ וחמישה אחרים נעדרים.[251][252]

מושב עין הבשור

ערך מורחב – קרב עין הבשור

במושב עין הבשור נתקלו המחבלים בכיתת כוננות גדולה יחסית, שכללה כ־78 מחברי המושב שצוידו בחמישה כלי נשק ארוכים מסוג M-16. כיתת הכוננות הצליחה למנוע את חדירת המחבלים. לאחר קרב, שבו נפצעו שניים מחברי המושב, נסוגו המחבלים.[253]

קיבוץ גבים

בקיבוץ גבים הגיעו המחבלים לגדר הקיבוץ וניהלו קרב עם הרבש"צ ואחד מחברי כיתת הכוננות. בעקבות הקרב נסוגו המחבלים, ושני חברי הקיבוץ נפצעו ופונו אחרי שעות ארוכות.[251]

מושב יתד

ערך מורחב – קרב יתד

15 מחבלים על טנדרים ואופנועים. חברי כיתת הכוננות של המושב וכן לוחמים מגדוד קרקל בפיקודה של אור ליבני-בן יהודה ניהלו קרב עם המחבלים והצליחו לבלום ולהרוג אותם.[254]

מנחת שדה תימן

שני מחבלים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני נלכדו בלילה של 11–12 באוקטובר ליד שדה תימן, כ־35 ק"מ מרצועת עזה.[255]

נפגעים

הרוגים ופצועים

במתקפה נהרגו ונטבחו כ־1,145[256] אזרחים ישראלים וזרים, מתוכם 779[257] אזרחים, 301 חיילים, 55[258] שוטרים ו-10[259] אנשי שב"כ (שבעה מהם לוחמים מצוות טקילה[260]), ו־253 נחטפו לרצועת עזה.

יותר מ־3,300 פצועים הובאו לבתי חולים, בהם בית החולים סורוקה,[261] המרכז הרפואי קפלן, המרכז הרפואי שמיר ומרכז רפואי ברזילי. אזרחים נקראו לתרום דם.

בין ההרוגים בחילופי אש עם המחבלים היו ראש המועצה האזורית שער הנגב, אופיר ליבשטיין;[262] אלוף־משנה אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, שנהרג בהגנה על נירים, וגופתו נחטפה לעזה,[263] אלוף־משנה יהונתן שטיינברג, מפקד חטיבת הנח"ל;[264] אלוף־משנה רועי לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, שנהרג בקרב בקיבוץ רעים; וסגן אלוף יהונתן צור, מג"ד סיירת נח"ל. 55[265] שוטרים, בהם מפקדי תחנות רהט ושגב שלום, לוחמי מג"ב ותשעה לוחמי ימ"מ, היו בין הנופלים.

21 ערבים־ישראלים, רובם בדואים, נרצחו במתקפה, מפגיעת רקטות ומירי של מחבלים.[266] בקרב הבדואים ארבעה היו מהיישוב אל־באט, שלושה מרהט, שלושה מערערה בנגב, שניים מאל־באט כחלה, שניים מאבו תלול, אחד מתל שבע ואחד נוסף מכסיפה.[267]

בין הנרצחים גם אזרחים זרים: 39 פועלים תאילנדים; עשרה סטודנטים נפאלים לאגרונומיה שנרצחו בעלומים; ארבעה אזרחים פיליפינים, בהם שלושה שעבדו בסיעוד קשישים בעוטף ואחת במסיבה ברעים; שני מטפלים סיעודיים מסרי לנקה שעבדו בבארי; שלושה פועלים סינים שנרצחו בשדרות.[268]

מעדויות חיילים, כוחות זק"א וכן עיתונאים זרים, רבות מגופות ההרוגים הושחתו באמצעות עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות ברימונים ושרֵפת גופות[269] ואנשים חיים.[270] כמו כן התגלו עדויות למעשי אונס והתעללות מינית בנשים טרם רציחתן.[271][272] בהקלטה של אחד המחבלים מטלפון של אחת הנשים שרצח הוא התגאה באוזני משפחתו: "הרגתי עשרה יהודים במו ידיי".[273] משרד הבריאות ופסיכיאטרים הזהירו מצפייה בסרט מ־7 באוקטובר שהפיק דובר צה"ל, בנימוק שהצפייה עלולה לגרום טראומה נפשית לצופה.[274]

מספר ההרוגים במספר זירות אזרחיות בולטות[268]
זירה מספר הרוגים
הטבח במסיבה ברעים 365
הטבח בבארי 98
הטבח בכפר עזה 60
הטבח באופקים 35
הטבח בניר עוז 38
קרב שדרות 41
הטבח בנתיב העשרה 21
הטבח בחוף זיקים 17
הטבח בכיסופים 18
הטבח בחולית 12
הטבח בנחל עוז 12
מתקפת הטרור על ניר יצחק 5

חטופים ובני ערובה

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

253 אנשים מישראל נחטפו בידי המחבלים לתוך רצועת עזה.[275] על פי הערכות, הם מוחזקים בעיקר בדרום רצועת עזה, שבשליטת חמאס. רוב החטופים הם אזרחים, כולל קשישים וילדים. 35 מהחטופים הם עובדים זרים (רובם מתאילנד) ותיירים. בנוסף, לחלק מהישראלים החטופים ישנה אזרחות כפולה ממספר מדינות, בהן: ארגנטינה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, רוסיה ואיטליה. עד אפריל 2024, שבו לישראל 112 חטופים חיים וחולצו 12 גופות. נקבע מותם של 34 מתוך 129 החטופים שנותרו ברצועה.

מעשי ביזה ביישובי העוטף

במקביל למעשי הרצח, האונס והחטיפות, בוצעו ביישובי העוטף מעשי ביזה בהיקף רחב בידי אזרחים תושבי עזה שהגיעו בעקבות מחבלי החמאס ושאר ארגוני הטרור. בקיבוץ בארי תועדו מעשי ביזה נרחבים שבוצעו, בהם השתתפו גם נשים וילדים עזתים.[276][277] לפי תחקיר הניו יורק טיימס, "התמקדו בהתקפה שלהם על החלקים המערביים של הקיבוץ, האזור שהיה הקרוב ביותר לעזה. הם בזזו את השכונות הללו בית אחר בית". גם מחבלי החמאס השתתפו בביזה. נבזזו גם בעלי חיים.[278] הם בזזו בין היתר ציוד רפואי של ארגון יד שרה, שנמצא בידי כוחות צה"ל בבית מחבל נוח'בה בעזה.[279] בין הציוד שנבזז לעזה היו 15 טרקטורים גדולים של חברת ג'ון דיר. החברה, שהבחינה בכך, נטרלה אותם מרחוק.[280] מעשי ביזה נרחבים היו גם בקיבוץ ניר עוז שנכבש בידי החמאס למשך שעות ארוכות ב-7 באוקטובר. משחקי ילדים וחפצים אחרים שנבזזו מהקיבוץ נמצאו בח'רבת אחזעה בידי כוחות צה"ל,[281] ובחניית בית החולים נאצר בח'אן יונס, נמצא רכב של הקיבוץ שנבזז.[282] בנתיב העשרה בזזו מחבלים בתי תושבים בזמן שאלו הסתגרו בממ"דים וגנבו כסף ורכוש רב.[283] בכפר עזה, בית הקפה "קפה בסיבוב" נבזז בידי המחבלים ואחר כך נשרף בידיהם.[284]

התמודדות המערך הרפואי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מתקפות חמאס נגד צוותים רפואיים ואמבולנסים

מחבלי החמאס תקפו במכוון צוותים רפואיים, אמבולנסים ומרפאות. תשעה רכבי הצלה נשרפו והושבתו ואנשי רפואה נרצחו ונפצעו.[285] בין היתר, הותקפו אמבולנסים, בניר עוז ובסופה. באופקים ירו המחבלים לעבר אמבולנס של מד"א ורצחו את נהגו, אהרון חיימוב.[285] מתנדב מד"א מקיבוץ אורים, דייוויד הולצר, העיד על ירי מכוון לעבר אמבולנס בסמוך לאורים, ירי שאף תועד.[286] במסיבה ברעים ירו המחבלים רקטת RPG לעבר אמבולנס שבו היו פצועים ואנשי צוות, הם נרצחו והאמבולנס נשרף כליל,[287] וכן נרצח במסיבה הפרמדיק עווד דראושה בעת שהעניק סיוע רפואי לנפגעים.[187][188] נוסף על כך הותקפה מרפאת בארי, שבה רוכזו פצועים שנפגעו במתקפה על הקיבוץ, ונרצחו בה בין השאר ד"ר דניאל לוי והפרמדיקית עמית מן, שטיפלו בה בפצועים.[288][289]

ויסות פצועים בין בתי החולים

בימים הראשונים למערכה נמתחה ביקורת על משרד הבריאות שלא ויסת את הפצועים בין בתי החולים. רוב הפצועים הועברו לסורוקה ולברזילי, ואילו בתי החולים במרכז הועמדו במצב חירום אבל לא קיבלו פצועים. גורמים במערך הרפואי אף ציינו שחוסר הוויסות עלה בחיי אדם.[290][291][292][293]

אלימות מינית

ערך מורחב – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023

במתקפת הפתע ביצעו מחבלי חמאס תקיפות מיניות והתעללות מינית בהיקף נרחב נגד גברים, נשים ונערות ישראלים. ההיקף והשיטתיות של פשעים אלה, לצד הרציחות והעינויים של תושבי ישראל, עונים על ההגדרה של פשעים נגד האנושות, ואף רצח עם.[294][295] הפשעים שתועדו כללו, אונס, אונס קבוצתי, הטלת מומים והשחתה מכוונת של איברי המין של הקורבנות.[296][294]

מחבלי חמאס שנעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים הודו כי קיבלו פקודות מפורשות לתקוף מינית נשים ישראליות.[297] על פי עדויות שהגיעו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, תקיפות אלה התרחשו בכל הזירות שבהן פעלו מחבלי חמאס, כולל בטבח בנובה, בבתים בעוטף עזה ובבסיסי צבא.[296] עוד אמרו שנצטוו לאנוס את הגופות.[298][299]

ב-21 בפברואר 2024, פרסם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית דו"ח על ההתעללויות המיניות במהלך הטבח. לפי הדו"ח, "מחבלי חמאס תקפו מינית בכל סוגי הזירות ב-7.10, בשיטתיות ובסדיסטיות בלתי נתפסת. לא רק נשים וילדות, גם ילדים וגברים נפגעו. רבים ממעשי האונס בוצעו בצורה קבוצתית, תוך שיתוף פעולה בין המחבלים המתעללים. לעיתים קרובות, בוצע האונס מול קהל – בני זוג, משפחה או חברים – באופן שנועד להגביר את הכאב וחוסר האונים של כל הנוכחים ולזרוע אימה נוספת".[300]

ב-4 במרץ 2024 התפרסם דו"ח של הצוות המיוחד של האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים. הדו"ח מתבסס על ראיונות עם ניצולים ועדים לטבח, חטופים ששוחררו וכן אנשי כוחות הצלה. בנוסף, מתבסס הדו"ח על צילומים של המתקפה ועל מפגשים עם נציגים של רשויות וכוחות הביטחון. הדו"ח קובע כי במתקפת החמאס על ישראל ב-7 באוקטובר בוצעו תקיפות מיניות, והפגיעה המינית ממשיכה כלפי חטופות וחטופים המוחזקים ברצועה. עם זאת קובע הדו"ח כי לא ניתן לקבוע את היקף התקיפות המיניות, וייתכן שהוא לא ייוודע לעולם.[301]

פעולות נגד

ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

כיתות הכוננות בקיבוצים ובמושבים שהגנו על ביתם היו הקו הראשון מול המחבלים. הם בלמו גלים של מחבלים, ורבים שילמו בחייהם.[165] בנוסף, אזרחים חמושים באקדחים לחמו במחבלים בתוך הבתים. כוחות ימ"מ רבים ויחידות מובחרות בצה"ל הוקפצו בנוהל חירום לאזור וליישובים שהותקפו. לוחמי הימ"מ הרגו כ־200 מחבלים, ותשעה לוחמים וקצינים של היחידה נהרגו בקרבות.[302]

שלושה גדודי חי"ר: גדוד 931 מחטיבת הנח"ל, גדוד 890 מחטיבת הצנחנים, וגדוד קרקל מחיל הגנת הגבולות הוקפצו בשעות הבוקר של 7 באוקטובר והשתתפו בבלימת המתקפה.[195] יחידות אגוז, מגלן ודובדבן מחטיבת הקומנדו הוקפצו בשעות הבוקר המוקדמות והשתתפו בקרבות בכפר עזה, כיסופים ונחל עוז.

בעקבות המתקפה פעלו צה"ל ומשטרת ישראל לטיהור עוטף עזה מהמחבלים שחדרו לשם. מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו ב־7 באוקטובר, וקרבות עם מחבלים בשטח ישראל נמשכו גם ב־8 באוקטובר, שבתחילתו נותרו שישה מוקדי לחימה בשטח ישראל. בינתיים החלה מלחמת חרבות ברזל, שבה הפציץ חיל האוויר הישראלי מאות מטרות של חמאס ברצועת עזה, ונערך גיוס מילואים. ב־9 באוקטובר הסתיימה הלחימה ביישובי העוטף, אך המשיכו לבצע סריקות לחיפוש מחבלים מסתתרים.

ב־7 באוקטובר בערב, בתגובה לפתיחת המתקפה, חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[303] יומיים לאחר מכן הנחה לנתק את אספקת המים לרצועה.[304]

ב־8 באוקטובר אישר הקבינט המדיני־ביטחוני הכרזת "מצב מלחמה".[305]

ב־21 באוקטובר 2023 פורסם שהשב"כ הקים גוף ששמו חפ"ק ניל"י, שמטרתו לזהות ולהרוג את כל פעילי הנוח'בה של חמאס שהשתתפו בפשיטה וחזרו לעזה. לפי הפרסום חלק ממשתתפי הפשיטה כבר נהרגו.[306]

ב־26 באוקטובר החלה הלחימה הקרקעית ברצועת עזה.

תגובות

ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

תגובות בישראל

כיכר דיזנגוף, 14 באוקטובר

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגיע למוצב הפיקוד העליון בערך בשעה 9:00. בשעה 11:30 בבוקר 7 באוקטובר, 5 שעות לאחר תחילת המתקפה, יצא נתניהו אל הציבור בהצהרה ראשונה והודיע כי "אנחנו במלחמה". עוד אמר כי הורה לראשי מערכת הביטחון "לטהר את היישובים, לבצע גיוס מילואים נרחב ולהשיב מלחמה שערה בעוצמה ובהיקף שהאויב לא הכיר."[307]

הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה נוספת לתקשורת, בה אמר כי "צה"ל יפעיל מייד את כל עוצמתו כדי להשמיד את יכולות חמאס".[308] שר הביטחון יואב גלנט אמר ש"נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה".[309] ב־11 באוקטובר הודיעו בני גנץ ובנימין נתניהו על הקמתה של ממשלת חירום משותפת.[310] נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[311]

מספר בודד של חברים בממשלה הודו בכישלונם. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ערך ב־15 באוקטובר מסיבת עיתונאים ובה אמר כי הוא "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה". "צריך להודות ביושר, כאב ובראש מורכן – נכשלנו. הנהגת המדינה ומערכת הביטחון נכשלה בשמירה על ביטחון תושביה", אמר סמוטריץ'.[312][313] גם כמה מחברי הליכוד, כמו השר יואב קיש וח"כ אליהו רביבו, קיבלו אחריות וביקשו סליחה מהציבור.[314][315] ראשי מערכת הביטחון אף הם הודו בכישלונם. הרמטכ"ל הרצי הלוי הצהיר ב־12 באוקטובר כי "צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה".[316] ראש השב"כ רונן בר כתב באיגרת לעובדי הארגון ולבני משפחותיהם: "לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת... האחריות על כך היא עליי".[317] ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה כתב באיגרת לאנשי אמ"ן כי "אמ"ן תחת פיקודי כשל במתן התרעה למתקפת הטרור שביצע חמאס... וכראש אמ"ן אני נושא באחריות המלאה לכישלון".[318] ראש המל"ל, צחי הנגבי, שהעריך לפני המתקפה כי חמאס מורתע, טען: "זאת טעות שלי, שמשקפת את הטעות של כל גורמי ההערכה לאורך שנים רבות".[319]

ימים אחדים לאחר המתקפה החלו הפגנות מול הקריה בתל אביב שקראו לשחרור השבויים.[320] בעקבות המתקפה השוו רבים בישראל את חמאס לנאצים[321][322] ולדאעש.[323][324]

ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד התראיינו לרשתות התקשורת הזרות, נטלו חלק במערך ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל, והצדיקו את התגובה הישראלית. ובנט אף השווה את חמאס לנאצים.[325]

אמנים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ברשתות החברתיות, וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם עידן עמדי (שהיה לוחם בחיל ההנדסה הקרבית), התגייסו למילואים.[326] בעת המלחמה כתב חנן בן ארי והלחין את השיר "מולדת", העוסק בתגובה למתקפת הטרור ובהתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.

רבנים רבים הצביעו על השוואה בין מתקפת הפתע ב-2023 לבין מלחמת יום הכיפורים והסבירו מבחינה השקפתית תורנית שמתקפת הפתע נבעה בין השאר מהרגשת "כוחי ועצום ידי" וביטחון מופרז בכוחות הביטחון.[327][328][329][330][331][332][333]

יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל

במליאת הכנסת הועלו חמש הצעות חוק לקביעת יום זיכרון לאומי להנצחת קורבנות מתקפת 7 באוקטובר 2023 וחללי מלחמת חרבות ברזל. ב-17 במרץ 2024 החליטה ממשלת ישראל פה אחד לקבוע את יום כ"ד בתשרי ליום זיכרון לאומי להנצחת הקורבנות. נוסף על יום הזיכרון, הוקמו מספר אנדרטאות לזכר הנספים.

פעילות החברה האזרחית

דגלי ישראל להבעת תמיכה בכוחות הביטחון, בכיכר השוטר ברעננה – אוקטובר 2023
קיר זיכרון במרכז אשדוד לזכר קורבנות המתקפה, ציור גרפיטי של דודי שובל (ONE LOVE)

לצד התגייסות ללחימה קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים. בכלל זה תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, תיעוד עדויות ועוד. בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה אירחו משפחות שעקרו מבתיהן; נתרמו מוצרי מזון, בגדים, צעצועים ועוד למשפחות; ניתנו תרומות בכסף או בעבודה; הוענק סיוע נפשי לנפגעי חרדה ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה; ניתנו תרומות דם; משלוחי מזון נשלחו לחיילים ולצוותים רפואיים, וכיוצא באלה.

חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות מרובות ומגוונות.[334] כך למשל פורום העסקים, ששותפות בו 200 החברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה בעוטף עזה, על סך 1,000 ש"ח לכל נפש.[335] הבנקים הגדולים בישראל העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת הנפגעים במתקפה, וכך גם קבוצת עזריאלי, שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.[336] גם חלק מארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית,[337] ובראשם אחים לנשק,[338] השתמשו בתשתית הארגונית שלהם, שנוצרה בתשעת חודשי המחאה, כדי לסייע לניצולים וללוחמים בדרכים שונות ומגוונות.

תגובות החברה הערבית

ברשות הפלסטינית

בסקר שנעשה בין 31 באוקטובר ל־7 בנובמבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון ובצפון רצועת עזה, הביעו 59% תמיכה חזקה במתקפה ועוד 16% הביעו תמיכה מסוימת. בקרב הנשאלים מיהודה ושומרון הביעו 68% תמיכה חזקה במתקפה, ואילו בקרב תושבי דרום רצועת עזה הביעו רק 47% תמיכה חזקה במתקפה.[339][340] בסקר שנערך בין 22 בנובמבר ל־2 בדצמבר,[341] בזמן ההפוגה במלחמת חרבות ברזל, ענו 72% מהנשאלים שחמאס פעל בצורה נכונה כשיזם את המתקפה; 82% בגדה המערבית ו־57% בעזה תמכו בכך. בעזה חשבו 37% מהנשאלים שזו הייתה טעות ובגדה המערבית 12%.[342] 89% ענו שחמאס לא ביצע פשעי מלחמה במלחמה. 85% ענו שהם לא צפו בסרטונים שפרסמו כלי תקשורת בין־לאומיים המציגים מעשים או זוועות שביצעו אנשי חמאס נגד אזרחים ישראלים ב־7 באוקטובר, כמו הרג של נשים וילדים בבתיהם והרוב גם טען שחמאס לא ביצע אותם.[343]

מחמוד עבאס כינס ב־7 באוקטובר ישיבת חירום של הרשות הפלסטינית שבה הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגן על עצמם.[344] לאחר כמה ימים הוא גינה פגיעה באזרחים על ידי שני הצדדים. לדבריו הרשות הפלסטינית התנגדה לאלימות ותמשיך לפעולה פוליטית להשגת מטרותיה.[345][346] בהמשך הוא פרסם ציוץ שבו גינה את מתקפת חמאס, אך מחק אותו.[347] במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, עבאס קרא לחמאס "להשלים במהירות" את עסקת החטופים, כדי "לחסוך מהעם הפלסטיני אסון נוסף עם השלכות לא פחות חמורות מהנכבה של 1948".[348]

מוחמד אשתייה, ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סירב לגנות את המתקפה וטען שהאשמה היא על ישראל, שכן הפלסטינים קוראים כבר 75 שנה לפתרון של בעיית הנכבה וגינוי צריך להיות על הרג כל אזרח.[349] עבאס זכי, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, הודה לחמאס על ביצוע המתקפה[350] ובתגובה בפת"ח נאמר כי הוא מייצג את עצמו ולא את עמדות פת"ח.[351] ג'מאל אל־חוואיל, חבר המועצה המהפכנית של פת"ח (ער'), אמר: "ברצון אללה, נראה בגדה המערבית מראות דומים כמו שעשינו בעוטף עזה. כוחות הביטחון של הרשות צריכים להצטרף ללחימה". לדבריו, בפת"ח צריכים לוותר על תמיכה בפתרון שתי המדינות.[352]

ב־19 בנובמבר 2023 הפיצה הרשות הפלסטינית בעולם מסמך שבו טענה כי צה"ל הוא שהרג את כל המבלים שנהרגו במסיבת נובה.[353] למחרת הסירה הרשות הפלסטינית את המסמך מהאתר שלה ומחשבונותיה ברשתות החברתיות,[354] ולפי דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, הבהירה שהמסמך אינו משקף את עמדתה הרשמית.[355][356]

בסוף נובמבר, ג'יבריל רג'וב אמר שמתקפת הפתע הייתה תגובה טבעית לכיבוש של ישראל וחלק ממלחמת ההגנה של הפלסטינים.[357]

בסוף דצמבר, אוסמה אל-עלי, השגריר הפלסטיני בעמאן וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית המייעצת לתנועת הפתח, אמר ביחס למתקפה שחמאס עשה טעות והביא "100 קטסטרופות על עזה".[358]

לאחר ביקורת של חמאס נגד ההחלטה של אבו מאזן למנות ראש ממשלה פלסטיני חדש, מוחמד מוסטפא, הפתח יצא במתקפה נגד חמאס – והאשים אותו כי יזם את המתקפה של 7 באוקטובר מבלי להתייעץ עם המערכת הפלסטינית ובכך כפה עליהם אסון "גדול יותר מהנכבה של 1948".[359]

בקרב ערביי ישראל

חבר הכנסת איימן עודה טען כי דבר אינו מצדיק פגיעה בחפים מפשע וגינה את התנהגות חמאס, שהרג יהודים וערבים בישראל. הוא גם גינה פגיעה בחפים מפשע בעזה, וטען כי שלום על בסיס שתי מדינות הוא הדרך למנוע פגיעות כאלה.[360][361] כן פנה עודה לאזרחים ערבים בישראל להימנע מאלימות.[362]

בזמן המתקפה היו כמה יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.[189][186] בדואים כתבו גם כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.[363] חבר הכנסת אחמד טיבי הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל בידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים. עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום שנפגעו, בדואים ויהודים, ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.[189]

במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית־יהודית בתל אביב–יפו", שמונה כ־500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו האגודה למען ערביי יפו, המועצה האסלאמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, שייח'ים ואימאמים וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.[189] יוזמה דומה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פוריידיס. קבוצה של כ־600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.[189]

באום אל־פחם התקיימה שיירת מכוניות של תנועת חיראק העממי לתמיכה בחמאס. מארגן ההפגנה נעצר.[364] אוניברסיטת חיפה השעתה ארבעה סטודנטים ערבים שהביעו תמיכה בחמאס ברשתות החברתיות.[365]

תגובות בעולם

עמוד ראשי
 ראו גם – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
הבית הלבן מואר בצבעי דגל ישראל לאות סולידריות

התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[366] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[367] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[368] הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[369][370][371][372]

בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[373] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[374] לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.[375]

בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[376] ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.

ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.

ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[367]

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[377]

מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.

קריאות להגדרה כרצח עם

ב־16 באוקטובר 2023, מכתב פתוח שנחתם על ידי כ־240 מומחים משפטיים, כולל משפטנים ואקדמאים, הכריז על התקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 כ"פשע של רצח עם". על פי המכתב, "מאחר שהמעשים הנוראיים הנרחבים הללו בוצעו מתוך כוונה להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית – ישראלים – ככל הנראה הם מהווים פשע בין־לאומי של רצח עם". המכתב אושר על ידי מומחים משפטיים ממוסדות בולטים, כולל בתי הספר למשפטים של הרווארד וקולומביה, קינגס קולג' בלונדון והאוניברסיטה העברית בירושלים. דן אלדד, לשעבר ממלא מקום פרקליט המדינה, מילא תפקיד מרכזי בניסוח המכתב. על המכתב חתם גם מרכז ראול ולנברג לזכויות אדם, בראשות שר המשפטים הקנדי לשעבר, ארווין קוטלר.[378][379][380]

הגדרה משפטית של רצח עם

על פי אמנת רצח העם משנת 1948, רצח עם דורש הן כוונה לרצח עם ("כוונה להרוס, באופן כולל או חלקי"), הן מעשים שבוצעו להשמדת "קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית" בכוונה זו; המעשים יכולים להיות כל אחד מהסעיפים הבאים:[378]

(א) הרג חברי הקבוצה;
(ב) גרימת חבלה חמורה בגוף או בנפש לחברי הקבוצה;
(ג) פגיעה במתכוון בקבוצה תנאי חיים שנועדו להביא להרס הפיזי כולו או מקצתו;
(ד) הטלת אמצעים שנועדו למנוע לידות בתוך הקבוצה;
(ה) העברת ילדי הקבוצה בכוח לקבוצה אחרת.

מעשים ענישים כוללים רצח עם וגם שותפות וניסיון, קשירת קשר או הסתה לביצוע רצח עם, ולצדדים לאמנה יש חובה למנוע ולדכא אותם.[381]

בחקיקה הישראלית בחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, נאמר בדברי הפתיחה לחוק: "בחוק זה "השמדת עם" פירושה – אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי (להלן: "קיבוץ"), באשר הוא קיבוץ כזה."[382]

ב־17 באוקטובר 2023 פרסם Genocide Watch "התרעת חירום לרצח עם", וקבע כי "חמאס תקף את הישראלים פשוט כיוון שהם ישראלים. זה היה הטבח הקטלני ביותר ביהודים מאז השואה. איראן, חמאס, חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הביעו את הכוונה הג'נוסיידית שלהם להשמיד את עם ישראל. מעשי הטבח של חמאס היוו מעשי רצח עם. ההתקפות היו גם פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה".[383][384] ב־24 באוקטובר 2023 פרסם המכון עצומה, שבה טענו חוקרים של לימודי שואה ורצח עם ומניעתו, ביניהם פרופ' גרגורי ה' סטנטון (אנ') ופרופ' ישראל צ'רני, כי פעולות חמאס נגד אזרחים ישראלים נחשבות כרצח עם ופשעים נגד האנושות. ההצהרה קוראת למועצת זכויות האדם של האו"ם, לעצרת הכללית של האו"ם, למשרד היועץ המיוחד של האו"ם למניעת רצח עם ולמועצת הביטחון של האו"ם לחקור, לגנות ולהפנות את המצב לבית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC). העצומה גם קוראת להכיר במעשים אלה כרצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. העצומה פונה למדינות החברות באו"ם להשתמש בבתי משפט לאומיים לצורך הליכים משפטיים נגד האחראים לרצח העם.[385]

ב-23 באוקטובר, פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מאמרו של פרופ' עמיחי כהן מאמר בו הוא קבע "ההתקפה של החמאס התבצעה כחלק מפשע של רצח עם."[386]

בנובמבר 2023, עורך דין המייצג את משפחותיהם של תשעה קורבנות ישראלים מהתקפות חמאס ב־7 באוקטובר הגיש תלונה לבית הדין הפלילי הבין־לאומי (ICC) המאשים את חמאס ברצח עם. עורך הדין אישר כי הוא והצוות המשפטי שלו אימתו את הלגיטימיות של ההאשמה ב"רצח עם" בהתאם לחוק.[387][388][389]

ד"ר הילי מודריק־אבן חן, מרצה בכירה למשפט בין־לאומי ציבורי ויו"ר המרכז האוניברסיטאי למחקר ולמידה של רצח עם, טענה כי הפשעים שביצע חמאס ב־7 באוקטובר מהווים פשע של רצח עם. היא מצביעה על ראיות כמו אמנת חמאס הקוראת לחיסול מדינת ישראל והסתה נרחבת נגד יהודים וישראלים המוטבעת במספר היבטים של התשתיות, התרבות והתקשורת בעזה, ואשר מעידה על כוונה ספציפית להשמיד את האוכלוסייה היהודית והישראלית.[390]

לפי האקונומיסט, לוחמי חמאס שניהלו את המתקפה ב־7 באוקטובר, ביצעו פעולות בהתאם לכוונותיהם לרצח העם המתוארים באמנת היסוד של חמאס. לעומת זאת, במאמר נטען כי המערכה הצבאית של ישראל בעזה אינה עומדת בקריטריונים לרצח עם.[391][דרוש מקור: המאמר המוזכר לא קיים בקישור שבהערה]

בדצמבר 2023 סיירו נציגי משפחות החטופים בכפר עזה ובאזור המסיבה ברעים עם קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ודרשו ממנו להביא לדין את מחבלי חמאס לדין על פשעים נגד האנושות ורצח עם.[392]

הפצת מידע מוטעה ומידע כוזב ברשתות חברתיות

ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

הפצת תאוריות קונספירציה בישראל

שעות ספורות אחרי תחילת המתקפה בבוקר 7 באוקטובר, פורסמה ברשת תיאוריה שהמתקפה היא מזימה של אהוד ברק, איסמעיל הניה וראש השב"כ רונן בר, שרקמו תוכנית להחליש בדרך זו את בנימין נתניהו. על פי התיאוריה ההסכם ביניהם היה שלא יהיו הרוגים, אך הביצוע השתבש.[393] התיאוריה הועלתה בחשבון טוויטר בשם "אמת" (emet), בצירוף סרטוני חמאס מהמתקפה שמוכיחים אותה כביכול. בעל החשבון כתב בפוסט שבמתקפה נראים אנשים לבושים חולצות טי שרט בצבע טורקיז ואלו ישראלים שמסייעים לחמאס. בין היתר הוא הצביע על תמונה של אדם לבוש חולצה כזאת, והוכיח, כביכול, שזהו שוטר ששמו אלון ברד, שנהרג במתקפה, והוא בוגד שסייע לחמאס.[394] לחשבון היו אלפי עוקבים שהדהדו את הקונספירציה, ביניהם חברי כנסת ואנשי תקשורת, והיא התפשטה במהירות. "בוגדים מבפנים" הפך מיד לטרנד בטוויטר, במדינות שונות פורסם שישראל עמדה מאחורי המתקפה עליה, והחמאס פרסם אותה.[395]

אשתו של השוטר שנהרג הגישה תלונה במשטרה נגד חשבון הטוויטר "אמת", החשבון נסגר, ובעל החשבון, אריה חלאטניק, נלקח לחקירה.[396] אשתו של השוטר קיבלה איומים עליה ועל ילדיה.[397]

ארגוני ביון איראניים ורוסים סייעו להפצת התאוריות באמצעות חשבונות אנונימיים ברשתות.[398] לטענת מומחים בתחום, המטרה של הפצת ידיעות כזב כאלה היא זיהוי שסע חברתי והעמקתו על ידי הפצת שקרים.[399]

הפצת מידע כוזב על ידי ישראלים

לפי דיווח של "הארץ", ארגון "זק"א" הפיץ דיווחים על זוועות שמעולם לא התרחשו, כחלק מהמאמץ להשיג חשיפה תקשורתית.[400][401] גם בעדויות נוספות של אנשי זק"א נמסרו תיאורים שנכונותם מוטלת בספק.

בריאיון לעכשיו 14 סיפר סגן מפקד חטיבת כפיר כי אחת הנרצחות בבארי היא ניצולת שואה בשם ג'ניה. בקיבוץ הכחישו את המידע.[402]

בנובמבר 2023 כתבה שרה נתניהו מכתב לג'יל ביידן בו קראה לה לפעול לשחרור החטופים. במכתב ציינה שאישה בהיריון נחטפה לרצועה וילדה תינוק בשבי חמאס,[403] אך מידע זה לא אומת. הידיעה הוגדרה כ"פייק ניוז" או שמועה לא-מבוססת.[404]

הפצת מידע כוזב על ידי חמאס

בד בבד החלו להישמע תלונות בעולם על כך שחמאס מפיץ מידע כוזב ברשתות החברתיות. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X משמשת להפצת מידע כוזב על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[405] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך ניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את הקשיים באכיפת מדיניות התוכן של X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה במטרה לעורר אימה.[406] לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמפעילים איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[407] בתגובה אמרה מנכ"לית X, לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[407]

בעקבות המתקפה

אל מחבלי החמאס ב־7 באוקטובר הצטרפו עיתונאים ערבים מעזה – עובדים של אמצעי תקשורת בין־לאומיים – שסיקרו את המתקפה ואת הטבח.[408] 14 תובעים כלליים במדינות שונות בארצות הברית הזהירו ב־7 בדצמבר את מערכות התקשורת של "ניו יורק טיימס", CNN, וסוכנויות הידיעות AP ורויטרס כי הם נמצאים כעת "תחת השגחה" בשל כך.[409] בתחקיר של Honest Reporting מינואר 2024, הובאו סרטונים המתעדים צלמי עיתונות בעזה שעובדים עם כלי תקשורת בעולם, כמו רויטרס ו-AP, מביעים שמחה לנוכח שידור צילומים מתוך לינץ' שביצעו מחבלי חמאס בחייל צה"ל. כמו כן תועדו עיתונאים הקוראים להצטרף למחבלים שחדרו לישראל. כמו כן, תמונות מהטבח, שצילם אותו צלם שתיעד את הלינץ' בחייל, נבחרו ל"תמונות השנה" לשנת 2023 בניו יורק טיימס ורויטרס.[410]

יחידת דובר צה"ל הפיקה את 'סרט הזוועות' – סרטון בן 47 דקות, עם תיעוד ממצלמות גו־פרו שצילמו המחבלים בעת המתקפה. הסרטון, שבו תיעוד של מקרים רבים ממעשי הזוועות שבוצעו באזרחי העוטף סמוך לרציחתם, הוקרן בישראל לאנשי התקשורת הזרה ולחברי הכנסת. ב־14 בנובמבר 2023 הוקרן הסרטון לכ־150 חברי הקונגרס האמריקני, ועורר תגובות קשות אצלם.[411]

בעקבות המתקפה החלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל לחקור את האירועים שקרו ביום הטבח, ופרסמה סרטון שבו עדויות על עשרות מעשי אונס והתעללויות מיניות. היחידה הפיקה כ־700 עדויות של ניצולים, ובידיה עשרות אלפי קובצי וידאו שבהם מתועדים מעשי הטבח והזוועה.[155][412] בתחילת דצמבר המשטרה פרסמה כי בידיה נמצאים 200 אלף סרטונים. הסרטונים נלקחו ממצלמות הגוף של מפקדי חמאס, ממצלמות רכב וממצלמות אבטחה. על בסיס התיעוד שבידה הוציאה סרטון שמתעד אירועים מהטבח, בדומה לסרטון שהוציא דובר צה"ל.[413]

מחבלי החמאס שנתפסו בזמן הטבח נחקרו, והשב"כ פרסם סרטונים חלקיים מחקירתם. מידע שהוצא מהם שימש לייצר תקיפות ברצועת עזה.

בעקבות הטבח הואצו התוכניות להקמת כיתות כוננות. עד 1 בנובמבר 2023 הוקמו יותר מ־700 כיתות כוננות משטרתיות ברחבי הארץ.[414] ב־7 בדצמבר הושקה תוכנית "משיב הרוח" להקמת וחימוש כיתות כוננות צה"ליות באזורי הגבול.[415]

ב־10 בדצמבר 2023 הכריז הבמאי והמפיק היהודי סטיבן ספילברג על מיזם לתיעוד הזוועות והפשעים נגד האנושות שביצעו הפלסטינים במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר. במסגרת הפרויקט יוקלטו עדויות של ניצולי הטבח.[416]

ב-4 בינואר 2024 פורסם שהרמטכ"ל הרצי הלוי הקים צוות בכירים לרבות רמטכ"ל לשעבר שיתחקרו את מלחמת חרבות ברזל, לרבות מחדל 7 באוקטובר, ההכנות לתמרון והלחימה בתוך הרצועה.[417] לאחר מספר שבועות ב-25 בינואר בעקבות ביקורת הרמטכ"ל החליט להקפיא את וועדות החקירה.[418]

מבקר המדינה החל לבחון את ההתנהלות שקדמה ל-7 באוקטובר. הוא ציין כי 'ככל שתוקם ועדת חקירה יקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שנבדקו'.[419][420]

כלקח מהמתקפה מרצועת עזה צה"ל החל בינואר 2024 להוסיף בגבול ברמת הגולן מכשולים כנגד תקיפה ממונעת על גדר המערכת.[421]

לקראת סוף ינואר 2024 הציגה ישראל האשמות חמורות נגד סוכנות אונר"א לפיהם 12 מעובדי הסוכנות היו מעורבים במתקפת הפתע על ישראל. בתגובה מדינות מערביות ובראשם ארצות הברית השהו את הסיוע לאונר"א. בפברואר היא עדכנה את מספרם ל-30, ואף הוסיפה שקרוב ל-1500 מעובדי אונר"א הם פעילי טרור.[422]

ב-17 במרץ 2024 אישרה ממשלת ישראל השלושים ושבע פה אחד כי מדי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון הטבח ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. כאשר כ"ד בתשרי נופל בשבת, יום הזיכרון יחול למחרת, יום ראשון כ"ה בתשרי. בנוסף קבעה הממשלה כי בשנה הנוכחית, 2024, יצוין באופן חד פעמי בטקסי זיכרון, גם התאריך הלועזי 7 באוקטובר.

כלקח מאירועי המתקפה משטרת ישראל החלה ברכש ובהצטיידות של רכבים ממוגני ירי[423] וכלי שיט ממוגן ירי.[424]

ב-22 באפריל 2024, הודיע ראש אגף המודיעין, אהרון חליוה כי יתפטר בתום השלמת שלב התחקירים ולאחר שימונה לו מחליף, עוד קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית.[425]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתקפת הפתע על ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Beyond Hamas: Militant and Terrorist Groups Involved in the October 7 Attack on Israel, Flashpoint Intel Team, ‏18 October 2023
  2. ^ הערכה בצה"ל: כ־3000 מחבלי חמאס פלשו לישראל במתקפת הפתע בשמחת תורה, באתר ערוץ 7, 1 בנובמבר 2023
  3. ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  4. ^ חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל
  5. ^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  6. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 52 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 15 באוקטובר 2023
  7. ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  8. ^ נדב ארגמן בריאיון לדני קושמרו, 20 באוקטובר 2023
  9. ^ לי נעים, ‏תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2024
  10. ^ כתבי כיכר השבת, ‏צה"ל בתקיפה נרחבת בעזה | המשטרה מזהירה מהודעות פייק על הרוגים | כל העדכונים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  11. ^ ישראל גראדווהל, ‏שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  12. ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  13. ^ כאן חדשות, ישראל במלחמה: 1,300 נרצחו; אזעקות באזור השרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  14. ^ 1 2 מלחמה בישראל: לפחות 1300 נרצחים ונופלים במתקפה הרצחנית, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
  15. ^ אילנה שטוטלנד, ‏"חשכו עינינו": על המראות הקשים בזירות הטבח, ההתמודדות הנפשית ותחושת השליחות, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  16. ^ 1 2 תמיר סטיינמן, אדוה דדון, ‏הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  17. ^ תמונות החורבן: כך נראו בארי וכפר עזה לאחר הטבח, באתר וואלה!‏, 18 באוקטובר 2023
  18. ^ "הם הביאו אותנו למצב שאנחנו מחפשים את הילדים שלנו בחולות", באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2023
  19. ^ מתן וסרמן, ‏הטרגדיה של האלוף במיל' דורון אלמוג: "שישה מבני משפחתי נרצחו בכפר עזה", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
  20. ^ גד ליאור, חבל ארץ שלם נהרס: הנזק לעוטף עזה - הגדול ביותר בהיסטוריה של המדינה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  21. ^ יהודה שרוני, ‏הערכות: הנזק לרכוש אזרחים מתחילת המלחמה - עולה על 10 מיליארד שקלים, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  22. ^ פרופ' עמיחי כהן, הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 באוקטובר 2023
  23. ^ פנינה שרביט ברוך, תמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  24. ^ אנה ברסקי, ‏הרצוג לקהילה הבינלאומית: "מאז השואה לא נרצחו כל כך הרבה יהודים ביום אחד", באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
  25. ^ ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
  26. ^ גיא אלסטר‏, גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל", באתר וואלה!‏, 2 בנובמבר 2023
  27. ^ נסיה שמר, כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  28. ^ אמנת חמאס
  29. ^ אליאור לוי, "האסים" ששוחררו בעסקת שליט, באתר ynet, 28 בספטמבר 2021
  30. ^ אלוף בן, נתניהו התעלם מההתרעות על הסכנה האורבת בגבולות ובשטחים, הוא האחראי העיקרי לאסון, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2023
  31. ^ ועידה בעזה בחסות חמאס דנה בחזון המדינה הפלסטינית, שתקום לאחר "היעלמות" ישראל, באתר מכון MEMRI, ‏5 באוקטובר 2021
  32. ^ שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ
  33. ^ Ian Black, Mark Tran, Hamas takes control of Gaza, באתר הגרדיאן, ‏15 ביוני 2007
  34. ^ נטע רוף, שנה להשלמת המכשול בעזה - תמונת מצב, באתר צה"ל, 25 בינואר 2023
  35. ^ 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  36. ^ דן ארקין, ‏נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense‏", 17 באפריל 2023
  37. ^ אמיר בוחבוט‏, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחיזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה!‏, 21 באוקטובר 2023
  38. ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, The Wall Street Journal, 25 October 2023 (באנגלית)
  39. ^ The Wall Street Journal, ‏איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  40. ^ הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
  41. ^ אטילה שומפלבי, ידלין ב-2007: אשמח אם חמאס ישלוט בעזה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2010
  42. ^ דנה ויס, ‏"אין אלטרנטיבה לשלטון חמאס בעזה", באתר ‏מאקו‏, 24 בספטמבר 2013
  43. ^ אתר למנויים בלבד אדם רז, אבו יאיר, יקיר חמאס, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  44. ^ אמנון לורד, נתניהו: "שיהיו עשרה רמטכ"לים, צריך גם תעוזה מדינית", באתר ישראל היום, 4 באפריל 2019
  45. ^ אלעד שמחיוף, ‏ישראל במלחמה: שיחה עם שמרית מאיר, באתר ‏מאקו‏, 15 באוקטובר 2023
  46. ^ העסקת עובדים פלסטינים מרצועה עזה בישראל, באתר משרד ראש הממשלה, ‏27.03.2022
  47. ^ "כלכלה תמורת ביטחון": לפיד הציג את תוכניתו להסדרה ברצועת עזה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בספטמבר 2021
  48. ^ אודי דקל ונועה שוסטרמן, הזירה הפלסטינית: האתגר המרכזי – עצירת הגלישה למציאות של מדינה אחת, INSS, 2022
  49. ^ ירון אברהם, ‏פרסום ראשון: השב"כ שלל חשד לאיסוף מודיעין בידי פועלים עזתים לפני 7 באוקטובר, באתר ‏מאקו‏, 6 במרץ 2024
  50. ^ נועם אמיר, ‏מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
  51. ^ בן כספית‏, החיסול שלא היה: 6 פעמים הוצע לנתניהו להרוג את סינוואר, באתר וואלה!‏, 28 בנובמבר 2023
  52. ^ 1 2 יוסי יהושוע, צה"ל לא ממליץ לדרג המדיני לחסל כעת את סינוואר, באתר ynet, 8 במאי 2022
  53. ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
  54. ^ מנהיג חמאס יחיא סינוואר סידר לעצמו חסינות מפני חיסול ישראלי, סרטון בערוץ "יוני בן מנחם", באתר יוטיוב (אורך: 02:33), 3 ביוני 2021
  55. ^ אתר למנויים בלבד אבי עמית, כך עצר אביב כוכבי בגופו את ההתנקשות בסינואר, באתר הארץ, 6 במרץ 2024
  56. ^ גיא אלסטר‏, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2023
  57. ^ אלכס סלסקי, מיטוט שלטון החמאס בעזה יסייע לסיום הסכסוך, באתר מידה, 16 במאי 2019
  58. ^ להב הרכוב, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, באתר הג'רוזלם פוסט, 12 במרץ 2019
  59. ^ איתמר ב"ז, נתניהו: "מי שרוצה לסכל הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס", באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
  60. ^ יונית לוי, ‏"עדכנו את נתניהו בפרטים, הוא פעל בניגוד גמור לעמדתנו": ד"ר אודי לוי, לשעבר בכיר במוסד, בריאיון, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2023
  61. ^ Becker, Jo; Scheck, Justin (2023-12-16). "Israel Found the Hamas Money Machine Years Ago. Nobody Turned It Off". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-16.
  62. ^ ציפי שמילוביץ, תחקיר: המוסד אסף מידע על נכסי ענק שחמאס הסתיר, נתניהו לא פעל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
  63. ^ אסף גלעד, ‏יוסי כהן: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות", באתר גלובס, 19 בדצמבר 2023
  64. ^ יוסי כהן מגיב לתחקיר על "השתיקה הישראלית" מול חמאס: "לא מדויק" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-12-17
  65. ^ קרן השקעות בשווי חצי מיליארד דולר: ישראל עלתה על מקור המימון של חמאס - ולא עשתה דבר, באתר ‏מאקו‏, 16 בדצמבר 2023
  66. ^ Treasury Targets Covert Hamas Investment Network and Finance Official, U.S. Department of the Treasury, ‏2023-12-14 (באנגלית)
  67. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, אתה חיסלת את "החלפן של סינוואר", ביבי. איך לא ידעת על הכסף של חמאס?, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2023
  68. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, 40% עמלה, בסיס בטורקיה ועסקת קריפטו שסוכלה: הצצה למסלול הכסף של חמאס, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2021
  69. ^ הראל, עמוס (2024-03-29). "חצי שנה אחרי, חלקי הפאזל של 7 באוקטובר מתחברים". הארץ. נבדק ב-2024-03-29.
  70. ^ אריה יואלי, ‏אחרי 3.5 שנים: הסתיימה בניית הגדר ברצועת עזה, באתר "סרוגים", 7 בדצמבר 2021
  71. ^ יואב זיתון, מתן צורי, מצלמות, סנסורים וקיר תת-קרקעי ענק: הושלם המכשול נגד מנהרות בגבול עזה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2021
  72. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
  73. ^ יאיר קראוס, הממשלה צפויה לשנות את הגדרת היישובים צמודי הגדר: "מפקירים אותנו", באתר ynet, 30 באוגוסט 2023
  74. ^ סרטון של נתניהו אומר את הדברים ברשת טוויטר
  75. ^ הפרוטוקול המלא של ישיבת הוועדה באתר הכנסת
  76. ^ כוכבי: "אם יישאר שקט בעזה עד מאי, אלו יהיו השנתיים השקטות ביותר", באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2022
  77. ^ אביב כוכבי, "הכח לעצב, כיצד מעצבים את המרחב סביבנו דרך הפעלת כח", מגזין 22, Gazit22, מודיעין, איסטרטגיה טכנולוגיה - ומה שביניהם. עמ' 9, באתר מכון גזית
  78. ^ אהרון חליווה, סיכום הכנס, מגזין 22, Gazit22, מודיעין, איסטרטגיה טכנולוגיה - ומה שביניהם. עמ' 58, באתר מכון גזית
  79. ^ "חמאס מורתע ומפחד מישראל": הקלטות נתניהו לפני המתקפה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באוקטובר 2023
  80. ^ פרק 78. ’הסוכן הזר שחדר לאמ”ן’ והזהיר מכוונות החמאס. שיחה עם מתי שטיינברג, סרטון בערוץ "פרות קדושות - מיתוסים ישראליים עם יזהר באר", באתר יוטיוב (אורך: 01:48:11)
  81. ^ יזהר באר, היועץ לעניינים פלסטיניים של השב"כ לשעבר: "הסגן של הנייה הבטיח 'מלחמה שתפתיע את ישראל'", באתר הארץ, 13 בדצמבר 2023
  82. ^ Senior Hamas Official Saleh Al-Arouri: We Want War With Israel, Will Shut Down Israel's Airspace, Seaports, Electricity, Water Supply, And Communications, Bringing Its Economy To A Standstill, באתר ממרי, ‏25 באוגוסט 2023 (באנגלית)
  83. ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, יואב זיתון, מתן צורי, בית נפגע מירי בשומרון, 8 סטודנטים "תכננו פיגוע מיידי" | ארגוני הטרור החליטו: "הסלמה", באתר ynet, 24 בספטמבר 2023
  84. ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
  85. ^ ספיר ליפקין, ‏תרגול חטיפת חיילים ומטח רקטות: מפגן הראווה של ארגוני הטרור ברצועת עזה | תיעוד, באתר ‏מאקו‏, 12 בספטמבר 2023
  86. ^ עינב חלבי, רקטות לים וסיור בגבול: התרגיל הגדול של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, באתר ynet, 12 בספטמבר 2023
  87. ^ אליאור לוי, חמאס קיבל את הכסף הקטרי בחג - והמשיך בהתפרעויות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בספטמבר 2023
  88. ^ ספיר ליפקין, ‏המחלוקת בין חמאס לקטאר - והלחץ על ישראל: מאחורי העימותים על הגדר בעזה, באתר ‏מאקו‏, 19 בספטמבר 2023
  89. ^ שחר קליימן ודנה בן שמעון, באישור הממשלה: המענק הקטארי לרצועה יגדל, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2023
  90. ^ עינב חלבי, המשא ומתן מאחורי הפסקת המהומות בגבול רצועת עזה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2023
  91. ^ 1 2 רונן ברגמן, איתי אילנאי, תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
  92. ^ "תהיה מלחמה": אזהרת מפעילי בלוני התצפית - וההתעלמות, נבדק ב-2024-01-23, מאיה איידן, ערוץ 13
  93. ^ ציוץ של בר שם-אור Bar Shem-Ur ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
  94. ^ ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם נאום חריג בו האשים את הממשלה שאינה מטפלת באיומים המודיעיניים ועלולה להתלקח מלחמה רב זירתית.
  95. ^ אבישי גרינצייג, האינדיקציה שהייתה בידי צה"ל לפני השבת השחורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2023
  96. ^ שקד אורבך, חיילת מודיעין הזהירה ממתקפת חמאס, מפקדה התעלם: "דמיוני", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בנובמבר 2023
  97. ^ ניר דבורי, ‏המתקפה שתוכננה ולא התממשה - והאזהרה שהגיעה עד לראש אמ"ן ולא טופלה, באתר ‏מאקו‏, 25 בנובמבר 2023
  98. ^ אילה חסון, "חומת יריחו": התוכנית של חמאס לכבוש יישובים ובסיסים שהוצגה במאי 2022, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בנובמבר 2023
  99. ^ חשיפה: המסמך שחזה שנה לפני, באתר חברת החדשות, ‏4 בינואר 2024
  100. ^ דיווח: מתקפת ה-7 באוקטובר הייתה ידועה לצבא שנה קודם, באתר ‏מאקו‏, 1 בדצמבר 2023
  101. ^ Bergman, Ronen; Goldman, Adam (2023-12-01). "Israel Knew Hamas's Attack Plan More Than a Year Ago". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-12-04.
  102. ^ רונן ברגמן, "7 ימים", גילויים חדשים על מחדל המודיעין: כך הפך התרחיש הדמיוני למציאות, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
  103. ^ גילי כהן, שב"כ וצה"ל: להמשיך בפעולות כלכליות עבור עזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 באוקטובר 2023
  104. ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  105. ^ אמיר בוחבוט‏, "גדוד טנקים אחד מאבטח את כל הרצועה": כך צומצם מספר החיילים באוגדת עזה במשך שנים, באתר וואלה!‏, 3 בדצמבר 2023
  106. ^ גיבורי גדוד 77: חיילי השיריון שלא הפסיקו להילחם גם כשאיבדו חברים רבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוקטובר 2023
  107. ^ יואב זיתון, בסימן 7: הגדוד שנלחם מהרגע הראשון - במשך 70 יום, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
  108. ^ דקה אחר דקה מתקפת הפתע שלב אחרי שלב, ישראל במלחמה, סרטון בערוץ "הצינור", באתר יוטיוב (אורך: 03:20)
  109. ^ ניר דבורי, ‏תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  110. ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
  111. ^ הועברו גדודים ליו"ש? צה"ל "מפוצץ" את העלילה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2023
  112. ^ חזקי ברוך, הועברו כוחות מאוגדת עזה לאבטחת הסוכה בחווארה? ח"כ סוכות תוקף את דן הראל, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2023
  113. ^ רועי שרון, יומיים לפני הטבח בשבת השחורה: 100 חיילי קומנדו הוסטו מעוטף עזה - לחווארה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בדצמבר 2023
  114. ^ ציוץ של רועי שרון Roy Sharon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 בדצמבר 2023
  115. ^ יואב בורוביץ' רועי שרון, ישראל במלחמה | דובר צה"ל: נתחקר את הסטת הכוחות מהעוטף ליו"ש לפני הטבח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בדצמבר 2023
  116. ^ 1 2 3 דן ארקין, ‏מלחמת גרסאות: שר המודיעין המצרי - התרענו בפני ישראל. בירושלים מכחישים, באתר "IsraelDefense‏", 9 באוקטובר 2023
  117. ^ עמיחי שטיין, גורם מודיעין מצרי: הזהרנו את ישראל, הם זלזלו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
  118. ^ 1 2 סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  119. ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  120. ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
  121. ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
  122. ^ יאיר אמר, ‏נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  123. ^ ציוץ של אבישי גרינצייג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
  124. ^ אסף גבור, ‏מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
  125. ^ סמדר פרי, ליאור בן ארי, בכיר בבית הנבחרים האמריקני: "מצרים הזהירה את ישראל 3 ימים לפני המלחמה", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  126. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  127. ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול – וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
  128. ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  129. ^ שעות לפני הטבח ב-7 באוקטובר: בישראל זיהו טלפונים עם סים ישראלי שהופעלו ברצועה | ישראל היום, באתר ישראל היום, ‏2024-02-26
  130. ^ נדב איל, התרעת כרטיסי הסים בעזה: חלק ממבצע של השב"כ שנועד להתריע מפני מתקפה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
  131. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
    אתר למנויים בלבד עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023;
    יוסי יהושוע, "הפלסטינים לא יהיו המניע למערכה רב-זירתית": ההערכות שקרסו, והבכירים שנשארו בחוץ | גילויים חדשים על המחדל, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
  132. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, התרעה חלקית הגיעה בלילה שלפני המתקפה. ראשי מערכת הביטחון נמנעו מפעולה כדי לא "לשרוף את המקורות", באתר וואלה!‏, 2 בנובמבר 2023
  133. ^ ציוץ של עמית סגל, 24 באוקטובר 2023
  134. ^ 1 2 3 יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  135. ^ לי נעים, ‏בהערכת המצב הבינו שתהיה לחימה, אבל הכוחות בשטח לא עודכנו | חשיפה, באתר ‏מאקו‏, 20 באוקטובר 2023
  136. ^ אילנה דיין, ‏הוועידה הדרמטית בשעות שלפני המתקפה, והאזהרה חודשים לפני: "לא יודעים איך סינוואר יפעל", באתר ‏מאקו‏, 4 בדצמבר 2023
  137. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  138. ^ 1 2 אליאור לוי, רועי קייס ובן יניב, פרסום ראשון: מסמך נוהל הקרב של חמאס - קיבלו הוראה לרצוח אזרחים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 באוקטובר 2023
  139. ^ יואב זיתון, עם מנות דם, שקי מזון וארסנל נשק חטיבתי: חמאס תכנן להגיע עד קריית גת, ולהילחם חודש בישראל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  140. ^ זה האמל"ח שהחרימו לוחמי יהל"ם מחמאס. צפו, באתר צה"ל, 15 באוקטובר 2023
  141. ^ ניר דבורי, ‏נמצא על גופות מחבלים ושבויים: הסם שבו השתמשו מחבלי חמאס במתקפת הפתע | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2023
  142. ^ 1 2 Large Hamas weapons cache seized by IDF showcases firepower, סרטון בערוץ "MSNBC", באתר יוטיוב (אורך: 03:32) (באנגלית)
  143. ^ ציוץ של Israel Defense Forces ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 באוקטובר 2023
  144. ^ How Hamas Leveraged Cheap Rockets And Small Drones To Ambush Israel, Forbes, ‏9 October 2023 (באנגלית)
  145. ^ Hamas drones helped catch Israel off guard, experts say, Defense News, ‏20 October 2023 (באנגלית)
  146. ^ Homemade rockets and modified AK-47s: An annotated look at Hamas' deadly arsenal, CNN, ‏20 October 2023 (באנגלית)
  147. ^ 1 2 3 עינב חלבי, השמידו את "העיניים של הלוחמים", פוצצו גדר - ופשטו: התיעוד ממתקפת הפתע, והסימנים המעידים שפוספסו, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  148. ^ ניר דבורי, ‏תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  149. ^ ניר דבורי, ‏המסמכים המסווגים חשפו: כך בחמאס תכננו את מתקפת הפתע, באתר ‏מאקו‏, 15 במרץ 2024
  150. ^ הדיווחים הראשונים על האזעקות בבוקר המתקפה, באתר רוטר.נט
  151. ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
  152. ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
  153. ^ 1 2 3 עמי רוחקס דומבה, ‏הטכנולוגיות שכשלו במתקפת הפתע של חמאס, באתר "IsraelDefense‏", 8 באוקטובר 2023
  154. ^ יואב זיתון, הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
  155. ^ 1 2 אלון חכמון, ‏אונס והתעללות אכזרית: העדויות המטלטלות של ניצולי השבת השחורה, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2023
  156. ^ 1 2 יואב זיתון, שר הביטחון אישר גיוס מילואים נרחב: היערכות למלחמה בדרום, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  157. ^ אמיר בוחבוט‏, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2023
  158. ^ לוחמות ירו במאג, לוחמים השליכו פצצות עומק: צפו בקרב בים, שמנע פלישה לחופי אשקלון, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  159. ^ יואב זיתון, ההסחה, ומכת הפתיחה של קומנדו חמאס: פשטו על 8 מוצבים ושרפו חמ"לים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  160. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
  161. ^ מה קרה בבור בקריה בשבעה באוקטובר? פרטים חדשים, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2023
  162. ^ Adam Goldman, Ronen Bergman, Mark Mazzetti, Natan Odenheimer, Alexander Cardia, Ainara Tiefenthäler, Sheera Frenkel, Where Was the Israeli Military When Hamas Attacked?, The New York Times, ‏December 30, 2023
  163. ^ שילה פריד, "נער עזתי שנכנס לבזוז זיהה שני ילדים בחדר – וקרא למחבלים": עדויות קשות מחדרי החקירות, באתר מקור ראשון, ‏ז׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד, 17/03/2024
  164. ^ אמיר בוחבוט‏, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2023;
    יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  165. ^ 1 2 מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  166. ^ עדות מיום הטבח: אראל סג"ל בריאיון עם קצין המודיעין של המחוז הדרומי סנ"צ שמעון פורטל, 17 בדצמבר 2023, נבדק ב-2023-12-19
  167. ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
  168. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, מפקד אוגדה 98: "ספגנו מכה קשה, עולות שאלות קשות מאוד על התפקוד שלנו", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023
  169. ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  170. ^ 1 2 אור הלר, קצין בכיר על הטבח בבארי: "כשלנו בהגנה, המחבלים התחפשו לחיילים", באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
  171. ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  172. ^ ציוץ של Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 9 באוקטובר 2023
  173. ^ מערכת כאן חדשות, דובר צה"ל: "אנחנו בשליטה ביישובים, עברנו להתקפה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
  174. ^ ציוץ של almog boker ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  175. ^ אמיר בוחבוט‏, הכשלים של חיל האוויר ב-7 באוקטובר נחשפים: "התעסק במלחמה באיראן בזמן שהיא הגיעה לפה", באתר וואלה!‏, 11 בינואר 2024
  176. ^ שי גל, ‏"תצילו אותנו": טייסי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות מדברים, באתר ‏מאקו‏, 21 באוקטובר 2023
  177. ^ יואב זיתון, הטעיה של חמאס למסוקי צה"ל והכוונת טייסים בוואטסאפ, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  178. ^ אמיר בוחבוט‏, "אני שואל 'מה הטלפון עושה פה'. הוא עונה לי 'ככה אני מנהל את הקרב'", באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2023
  179. ^ יואב זיתון, בתחילת הלחימה: מסוק יסעור נפגע מטיל והנחית עשרות לוחמים תחת אש בעוטף, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  180. ^ לילך שובל, "עומדים בצורה טובה במאמץ ההגנה": חיל הים חושף - כך חוסלו עשרות מחבלים שהתכוונו לחדור לישראל, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  181. ^ יואב זיתון, עם פצצות עומק ותחת מתקפת נחילי רחפני נפץ | חיל הים חיסל יותר מ-30 מחבלים בתחילת המערכה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  182. ^ דובר צה"ל, לוחמי זרוע הים חיסלו עשרות מחבלים במרחב הימי הדרומי ובקו החוף, ‏7.10.2023
  183. ^ ברהנו טגניה ניר דבורי, ‏תיעוד: סירת מחבלים בחוף זיקים ב-7 באוקטובר, באתר ‏מאקו‏, 2 בדצמבר 2023
  184. ^ יואב זיתון, איתן גליקמן, הקצינים הוותיקים הסתערו על מחבלים בזמן הטבח בדרום - וחיסלו אותם | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  185. ^ אריאלה שטרנבך, "הגיעו ללב התופת": הגיבורים שהצילו יותר ממאה תושבי בארי, באתר חדשות 13, 23 בנובמבר 2023
  186. ^ 1 2 ציוץ של לירי בורק שביט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
  187. ^ 1 2 ציוץ של יוסף חדאד - Yoseph Haddad ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
  188. ^ 1 2 ציוץ של Tamar Ish Shalom תמר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 באוקטובר 2023
  189. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  190. ^ יואב זיתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  191. ^ יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet, ‏27 באוקטובר 2023
  192. ^ קשה לצפייה: חמאס מפרסם תיעוד של כיבוש מוצב מעבר ארז, באתר JDN‏, 8 באוקטובר 2023
  193. ^ מתוך זמן אמת | שירתו יחד, נחטפו יחד - ותועדו בסרטון מטלטל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
  194. ^ יואב זיתון, הצל"שניקית מקרקל לחמה עם הצל"שניק מהסיירת: "המחבלים הסתובבו כזומבים", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  195. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, "הגדוד שלי הרג כמאה מחבלים. מקווה שלא יהיו יותר ספקות לגבי בנות לוחמות", באתר וואלה!‏, 18 באוקטובר 2023
  196. ^ איתי בלומנטל, "תישארו בבונקר, אנחנו באים!": תיעוד דרמטי של לוחמי שייטת 13 מסתערים על מוצב סופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  197. ^ ציוץ של 🇮🇱 Eran Ben David 🇮🇱 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בנובמבר 2023
  198. ^ לי נעים, ‏"אם לא תשלחו כוחות – נמות": עדויות התצפיתניות שנותרו לספר על רגעי האימה, באתר ‏מאקו‏, 10 באוקטובר 2023
  199. ^ עידן אבני, 20 תצפיתניות נעלמו מבסיס נחל עוז, ההורים לא מקבלים תשובות, באתר ישראל היום, 10 באוקטובר 2023
  200. ^ רונן ברגמן, "ממה שאנחנו מבינים, התוכנית הייתה גדולה עוד יותר, וכללה משלוח חוליות מחבלים למרכז", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  201. ^ יעל קוצ'רגין, ‏"חרבות ברזל": מפקד יחידת שלדג מספר על גבורת הלוחמים עם פרוץ המלחמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 באוקטובר 2023
  202. ^ מאיה בואנוס, ‏בדרך לכניסה הקרקעית? "תחושה מאוד גדולה של מוכנות" | מיוחד למעריב, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
  203. ^ מור שמעוני, המפקד שנפצע בקרב באורים מדבר לראשונה: "חיילים וחיילות שלא הוכשרו כלוחמים נלחמו כמו אריות", באתר ynet, ‏17 בנובמבר 2023
  204. ^ ברהנו טגניה, ‏תחקיר המשטרה חושף: 364 נטבחו במסיבת הטבע ברעים, באתר ‏מאקו‏, 17 בנובמבר 2023
  205. ^ חגית הורנשטיין, מימדי הטבח ברעים נחשפים: 260 נרצחים במסיבה, באתר כלבו – חיפה והצפון, 8 באוקטובר 2023
  206. ^ דור זומר ורויטל חובל, "דיברנו עם מוקד 105, עם המשטרה, עם זק"א. הם כל פעם מחדש בשוק שהייתה עוד מסיבה", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 באוקטובר 2023
  207. ^ אביבית מיסניקוב, ‏המסיבה הנוספת שעשרות לא חזרו ממנה: "הם נעדרים. לא מצאנו אותם שם", באתר ‏מאקו‏, 10 באוקטובר 2023
  208. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, קומץ מפקדים הצילו בגופם 90 טירונים. סיפורו של הקרב ההירואי בזיקים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
  209. ^ "Footage emerges of 'gunmen in Sderot'". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-10-07.
  210. ^ Awad, Ammar; Lubell, Maayan (2023-10-07). "Gunmen in homes, captives abducted leave Israelis in shock". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-10-07.
  211. ^ Emanuel Fabian, Israeli forces beginning to demolish Sderot police station where terrorists holed up, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  212. ^ איתן גליקמן, תחנת המשטרה נהרסה, עדיין יש חשש למחבלים: שדרות הפכה לשדה מלחמה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  213. ^ David Israel, 300 Dead, 1,450 Injured, 50 Kidnapped as Hamas Invades Southern Israel, ‏2023-10-07 (באנגלית אמריקאית)
  214. ^ אילנה קוריאל, קרבות באופקים: חוסלו חלק מהמחבלים שפשטו על העיר, אזרחים נרצחו, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  215. ^ זעזוע בדרום: מעל 100 גופות נמצאו בקיבוץ בארי, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  216. ^ הותר לפרסום: לפחות 15 נרצחו היום בטבח בנתיב העשרה, באתר ערוץ 7, 7 באוקטובר 2023
  217. ^ תמיר סטיינמן אדוה דדון, ‏הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  218. ^ מתן צורי, גלעד מורג, אלישע בן קימון, יואב זיתון, אילנה קוריאל, הקרב הקשה בכפר עזה נמשך: "הסיוט הכי גדול של תושבי העוטף התגשם", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  219. ^ פורסמו שמותיהם של נרצחי קיבוץ חולית, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  220. ^ מתן צורי, יותר מ-100 נרצחים, נעדרים וחטופים בניר עוז, יותר מ-70 בכפר עזה: המספרים הבלתי-נתפסים, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  221. ^ משפחה שלמה נמחקה: אם, אב ושלושת ילדיהם נטבחו בניר עוז, באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2023
  222. ^ ציוץ של Michael Uria • מיכאל אוריה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
  223. ^ ציוץ של יוסף חדאד - Yoseph Haddad ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 באוקטובר 2023
  224. ^ אתר למנויים בלבד סיון קלינגבייל, מעולם לא חשבתי שמה שאכתוב על הבית בו גדלתי יהיה קינה, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2023
  225. ^ יניר יגנה‏, שישה תושבים מול עשרות מחבלים: גיבורי הקרב בקיבוץ סופה משחזרים, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2023
  226. ^ הגיבור של קיבוץ סופה: קצין הביטחון שהציל יותר מ-200 תושבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
  227. ^ אלמוג בוקר, תיעוד: תושבי קיבוץ סופה מריעים לרבש"צ שהציל את חייהם, באתר חדשות 13, 10 באוקטובר 2023
  228. ^ גבורת הלוחמים: "קובי וחברי כיתת הכוננות הצילו את הקיבוץ", באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
  229. ^ שלומי הלר‏, תושב זיקים: מה שעברתי ב-4 הימים האחרונים - דורש שינוי פאזה מוחלט במדינה, באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2023
  230. ^ קרב הגבורה בכרם שלום, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
  231. ^ יהודית לזרוביץ', ‏קרב הגבורה של עמיחי ישראל ויצן וידידיה רזיאל ז"ל, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  232. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  233. ^ ארנולד נטייב, ‏בזמן מתקפת המחבלים: הסיפור הבלתי יאומן של הצעירה שהצילה קיבוץ שלם, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  234. ^ הקרב בניר עם, בדף הבית של זיו רובינשטיין בפייסבוק, 9 באוקטובר 2023
  235. ^ קובי אטינגר, ‏תיעוד דרמטי: לוחמים הסתערו וחיסלו 35 מחבלים בניר עם, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
  236. ^ מיכאל טוכפלד, ‏כיתת כוננות מול עשרות מחבלים: הקרב שהציל את קיבוץ עלומים, בעיתון מקור ראשון, 13 באוקטובר 2023;
    חדשות הבוקר, ‏"היינו 12 תושבים מול עשרות מחבלים. נלחמנו על הבית", באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  237. ^ מערכת חמ"ל, השבת שמרה עליהם: החמאס לא הצליחו להיכנס לסעד ומפלסים, באתר hamal
  238. ^ נס הטנק מקיבוץ סעד | על הניסים, נבדק ב-2023-12-10
  239. ^ אנה שכטר, 'Top secret' Hamas documents show that terrorists intentionally targeted elementary schools and a youth center, באתר NBC, ‏14 באוקטובר 2023
  240. ^ אלי אשכנזי‏, ראובן התעקש לחלוב את הפרות - ונהרג על ידי מחבל שהסתתר ברפת בכיסופים, באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2023
    אתר למנויים בלבד ניר חסון, ביציאה מהממ"ד, ניצולי הקרב בכיסופים גילו שהלכה להם המדינה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
  241. ^ אוריאל לוי, ‏"אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2023
  242. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  243. ^ איתן בן דוד, סיפור כיתת הכוננות וההגנה על קיבוץ ארז, באתר פייסבוק, 11 באוקטובר 2023
  244. ^ מתן צורי, כיתת הכוננות של קיבוץ ארז הצילה אותו מטבח: "נלחמנו כמו אריות, חבר מת בידיי", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  245. ^ מתן צורי, משפחה שלמה, 4 מחברי כיתת הכוננות: בניר יצחק מייחלים לאות חיים מהנעדרים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  246. ^ חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס, "נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  247. ^ חנן גרינווד, בת-חן אפשטיין אליאס, "נלחמנו במחבלים מול הלבן של העיניים": כיתות הכוננות, קו ההגנה הראשון, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  248. ^ אילנה קוריאל, "הוקפצנו בבגדי בית, ישר ירו עלינו RPG": הלוחמים שהצילו את קיבוץ יד מרדכי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
  249. ^ כיפורים בסוכות, בעמוד הפייסבוק של אלון שוסטר, 11 באוקטובר 2023
  250. ^ נתנאל אלדה, דן אסולין הרבש"צ הגיבור של מושב מבטחים נהרג בהתקלות עם מחבלים, באתר "מושבניק", 13 באוקטובר 2023
  251. ^ 1 2 יישוב אחרי יישוב: הנרצחים בטבח חמאס, העדויות המצמררות וסיפורי הגבורה, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  252. ^ מתן צורי, גלעד כהן, איריס ליפשיץ-קליגר, אנשי חמאס צנחו וטבחו; בנה של נאוה חיסל מחבל בבית - כשהבנות בממ"ד: "היינו שעות עם גופה במסדרון", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  253. ^ אילנה קוריאל, כיתת הכוננות של עין הבשור תיאמה את הקרב בוואטסאפ: "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  254. ^ טל לב רם, ‏מדממים בשדה הקרב: סיפורי הגבורה של הלוחמים בעוטף עזה נחשפים, באתר מעריב אונליין, 9 באוקטובר 2023
  255. ^ יואב זיתון, הכי רחוק בפלישה מעזה: מחבלים נתפסו בלילה ליד מפקדת גבעתי הסמוכה לבאר שבע, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  256. ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  257. ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  258. ^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  259. ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  260. ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  261. ^ רותם שרון, עשרות פצועים פונו לסורוקה הוכרז מצב חירום, באתר באר שבע נט, ‏7 באוקטובר 2023
  262. ^ ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין נהרג בחילופי אש עם מחבלים, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  263. ^ יואב זיתון, אל"מ אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, נהרג ב-7 באוקטובר - גופתו חטופה בעזה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
  264. ^ טל לב רם, ‏הותר לפרסום: מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יהונתן שטיינברג ז"ל נפל סמוך לכרם שלום, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  265. ^ ※ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  266. ^ ציוץ של ואחיד Wahid وحيد الهزيل אלהוזייל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
  267. ^ דלית הלוי, דיווח: 16 נרצחים ו-40 נעדרים בקרב הבדואים בנגב, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2023
  268. ^ 1 2 מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
  269. ^ רועי אבן, ‏העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  270. ^ איליה יגורוב, כל בית בבארי הוא סיפור לחימה: "המחבלים הגיעו לכאן כדי לטבוח, הם שרפו אנשים בחיים", באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
  271. ^ "עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
  272. ^ איתמר אייכנר, הפרמדיק שנכנס לבית ונחשף לנערות שנאנסו ונרצחו: "פועלים מול פראי אדם" | עדות קשה לצפייה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  273. ^ יאיר טוקר, ‏המחבל התגאה בפני משפחתו מטלפון הנרצחת: "הרגתי עשרה יהודים! במו ידיי!" | האזינו, באתר כיכר השבת, 24 באוקטובר 2023
  274. ^ ליהי שורש‏, "נזק נפשי רב": משרד הבריאות בצעד חריג מזהיר – אל תצפו בסרט הזוועות מהעוטף, באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2023
  275. ^ רשימת שמות החטופים לעזה, כאן 11
  276. ^ אלחנן טולדנו, רצחת וגם ירשת: מחבלי חמאס בזזו את יישובי העוטף בשבת השחורה • צפו, באתר JDN
  277. ^ דני בלר, התיעוד המזוויע מבארי: מחבלי חמאס-דאע"ש רוצחים, תושבי עזה בוזזים את בתי הנרצחים, באתר חדשות באר שבע והנגב
  278. ^ בוזזים מכל הבא ליד: התיעוד החדש מהמתקפה הרצחנית על קיבוץ בארי, נבדק ב-2024-01-30
  279. ^ חיילים השיבו ל'יד שרה' ציוד שבזזו המחבלים ואותר בעזה, באתר ערוץ 7
  280. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, טרקטורים של ג'ון דיר נבזזו לעזה – והחברה השביתה אותם מרחוק, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2023
  281. ^ אילנה קוריאל, עזה, דגל ניר עוז הונף ברצועת עזה, הלוחמים מצאו צעצועים שנבזזו מהקיבוץ ב-7.10, באתר ynet, 3 בינואר 2024
  282. ^ ניר דבורי ירון אברהם, ‏"חמאס ניסו לטשטש ראיות": תיעוד - התרופות לחטופים שנמצאו בח'אן יונס, באתר ‏מאקו‏, 18 בפברואר 2024
  283. ^ טל אריאל יקיר, ליל הבדולח של נתיב העשרה: הגבורה העילאית של אנשי המושב צמוד הגדר - שנתקלו ראשונים, באתר ישראל היום, ‏12.10.2023
  284. ^ "הכל נבזז ונהרס. מה שהמחבלים לא הצליחו לקחת, הם שרפו", באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2023
  285. ^ 1 2 מיכל קורן קריב, ‏"זאת הפעם הראשונה שפוגעים בכוונה באמבולנסים של מד"א", באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2023
  286. ^ שרון מאירוביץ, צפו בעדות של דויד גרי הולצר ממד"א אופקים על אירועי השבת השחורה, באתר חדשות אפס שמונה 08, ‏2023-12-20
  287. ^ רותי שילוני, ‏מחדל שני גבאי: נחשבה נעדרת 47 יום, עד שהתברר שנקברה בטעות בקבר אחר, באתר ‏מאקו‏, 24 בדצמבר 2023
  288. ^ מיכל הלפרין, ‏"הוא רץ להציל חיים, אבל לא היה מי שיציל אותו", באתר ‏מאקו‏, 8 בנובמבר 2023
  289. ^ איתן גליקמן, נטמנה עמית מן, הפרמדיקית שנרצחה במרפאה: "יכולת לברוח, אבל התעקשת להציל חיים", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  290. ^ אדיר ינקו, מחדל הפינוי לבתי החולים: "מי ניהל את האירוע בכלל?", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  291. ^ ליאת רון‏, "מחדל שעלה בחיי אדם": בגלל כאוס במשרד הבריאות - פצועים לא הועברו לבתי חולים במרכז, באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2023
  292. ^ מיטל יסעור בית-אור, "לא עשינו שבריר ממה שיכולנו": בתי חולים במרכז מטיחים האשמות על הטיפול שניתן לפצועים במתקפה, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2023
  293. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, עדי כהן, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2023
  294. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
  295. ^ בכותרת הראשית: הסאנדיי טיימס פרסם תחקיר מקיף על מעשי האונס של חמאס, באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
  296. ^ 1 2 Roni Ben Cnaan and Hadas Ziv, Sexual and Gender Based Violence as a Weapon of War during the October 7 Hamas Attack, רופאים לזכויות אדם, נובמבר 2023
  297. ^ אורית סלוציאנו, Denial of Sexual Assault during the October 7th massacre, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, ‏19 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  298. ^ קובץ וידאו מתוך חקירות בשב"כ ובמשטרה של מחבלי חמאס צילום תקשורת שב"כ, נבדק ב-2023-12-03
  299. ^ מחבלי חמאס מספרים בשב"כ על הזוועות, נבדק ב-2023-12-03
  300. ^ הדר גיל-עד, "אסטרטגיה שיטתית, התעללות סדיסטית": דוח מפורט ראשון על מעשי האונס בטבח 7/10 | העדויות הקשות, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
  301. ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, דו"ח האו"ם: אירעו תקיפות מיניות ב-7 באוקטובר, וחמאס ממשיך לפגוע בחטופים, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
  302. ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
  303. ^ אנה ברסקי, ‏שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
  304. ^ מערכת כאן חדשות, ישראל במלחמה: לפחות 900 נרצחו, הושגה שליטה מלאה בעוטף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 באוקטובר 2023
  305. ^ כתבי כיכר השבת, ‏הערכות עדכניות: לפחות 600 נרצחו במתקפת הפתע, 350 במצב אנוש; הקבינט הבטחוני אישר את מצב מלחמה, באתר כיכר השבת, 8 באוקטובר 2023
  306. ^ אבי יששכרוף, חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
  307. ^ איתמר אייכנר, נתניהו בהצהרה ראשונה: אנחנו במלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  308. ^ אברהם פריינד, נתניהו: "צה"ל ישמיד את יכולות חמאס, ננקום על היום השחור הזה", באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2023
  309. ^ אברהם פריינד, גלנט: "נשנה את פני המציאות ברצועת עזה 50 שנה קדימה", באתר בחדרי חרדים, 7 באוקטובר 2023
  310. ^ אנה ברסקי, ‏גנץ ואיזנקוט משתתפים בקבינט הביטחוני | חלוקת התפקידים בממשלת החירום, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  311. ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, ‏October 9, 2023
  312. ^ שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ 15 באוקטובר, סרטון בערוץ "הציונות הדתית", באתר יוטיוב (אורך: 12:24)
  313. ^ מורן אזולאי, סמוטריץ': "לוקח אחריות על מה שהיה ומה שיהיה, נכשלנו, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  314. ^ קיש לוקח אחריות: "אף אחד לא מנסה לחמוק", באתר כיפה, 15 באוקטובר 2023
  315. ^ חזקי ברוך, "הלב מתפוצץ": הסליחה של הח"כ מהליכוד, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
  316. ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל בגבול עזה: "סינוואר ובכירי חמאס - בני מוות, נפרק אותם", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  317. ^ יואב זיתון, ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  318. ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן בהתייחסות ראשונה למחדל: "נושא באחריות המלאה - כשלנו", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  319. ^ סיון חילאי, ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן: "טעות, שלי ושל כל הגורמים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  320. ^ משה כהן, ‏אביחי ברודץ, שמשפחתו נעדרת בהפגנה מול הקרייה: "מבקש מהחמאס להחזיר אותם", באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2023
  321. ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404‏, 26 באוקטובר 2023
  322. ^ בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
  323. ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023
  324. ^ משה גורלי, בין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023
  325. ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49),
    Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16),
    "Proportionality", סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46)
  326. ^ "זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 02:47)
  327. ^ הגר"ד כהן: "הייתה הרגשה מופרזת של כוחי ועוצם ידי", באתר בחדרי חרדים, ‏2016-07-20
  328. ^ מערכת המאורות, כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי: מרן הגר"י רצאבי בדברי חיזוק מאלפים לאור המצב הקשה בארצינו | מאמר נוקב, באתר המאורות, ‏2023-10-29
  329. ^ מידע שימושי - הרצאה מהרב יחיאל יעקובזון על המצב, באתר פרוג - הפורטל החרדי המקצועי הגדול ביותר, ‏2023-10-10
  330. ^ מכון גל עיני, באתר galeinai.org.il
  331. ^ הרב זמיר כהן בדברי חיזוק למלחמת חרבות ברזל, באתר www.hidabroot.org
  332. ^ מלחמת חרבות ברזל: שאלות ותשובות עם הרב יצחק זילברשטיין, באתר www.hidabroot.org
  333. ^ חזקי שטרן, המכה שחטפנו, ההתמודדות והשאלות ש.., באתר כיכר השבת, ‏2023-10-19
  334. ^ ליאת שניידר, ‏כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
  335. ^ שירה ספיר, ‏פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
  336. ^ רועי ויינברגר, ‏המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2023
  337. ^ ריכוז הפעילויות של ארגוני המחאה באתר Restart Israel
  338. ^ טל לב רם, ‏ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023. אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023. ציוץ של Itay galon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
  339. ^ Wartime Poll: Results of an Opinion Poll Among Palestinians in the West Bank and Gaza Strip, Awrad
  340. ^ סקר חושף: הנתון המבהיל של הפלסטינים שתומכים בטבח ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2023
  341. ^ Poll shows soaring Palestinian support for Hamas; 72% back October 7 atrocities. Times of Israel, 13 December 2023
  342. ^ אליאור לוי, ביו"ש תומכים בטבח בעוטף ב-7 באוקטובר, בעזה עדיין תומכים בסינוואר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בדצמבר 2023
  343. ^ نتائج استطلاع الرأي العام رقم (90): البيان الصحفي | PCPSR, pcpsr.org
  344. ^ Abbas stresses Palestinian right to self-defense, as int’l community condemns Hamas, The Times of Israel, 7 October 2023
  345. ^ Palestinian President Abbas condemns violence against civilians, Reuters, October 13, 2023
  346. ^ אבו מאזן על מתקפת חמאס: מגנה את "האלימות משני הצדדים", באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2023
  347. ^ עינב חלבי, רויטרס, אבו מאזן גינה את מתקפת חמאס - ומחק, באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  348. ^ אבו מאזן בקריאה חריגה לחמאס: "השלימו במהרה עסקת חטופים", באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2024
  349. ^ Palestinian prime minister tells CNN why he won't condemn deadly October 7 Hamas attack, CNN, October 20, 2023
  350. ^ GIANLUCA PACCHIANI, Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member, The Times of Israel, 15 October 2023
  351. ^ Gianluca Pacchiani, Fatah disavows pro-Hamas statement made by prominent member. Times of Israel, 15 October 2023
  352. ^ Jamal Al-Huwail Of The Fatah Revolutionary Council: Allah Willing, We Will See Similar Scenes In The West Bank, Like The Gaza Envelope; Palestinian Authority Security Forces Should Join The Fighting – Viewer Discretion Advised, MEMRI (באנגלית)
  353. ^ עינב חלבי, לירן לוי, איתמר אייכנר, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  354. ^ הרשות הפלסטינית הכחישה את הטבח ב"נובה", מחקה את ההודעה - ולא התנצלה, באתר ‏מאקו‏, 20 בנובמבר 2023
  355. ^ ארה"ב: "הרשות חזרה בה מהכחשת הטבח במסיבה ברעים, זו לא עמדתה", באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
  356. ^ איתמר אייכנר, הרשות הפלסטינית הסירה את הכחשת הטבח ברעים - בלי לפרסם הבהרה פומבית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
  357. ^ עינב חלבי, בכיר ברשות הפלסטינית מצדיק את טבח 7 באוקטובר: "חלק ממלחמת הגנה שלנו", באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
  358. ^ עינב חלבי, הדר עדי, בכיר פתח נגד חמאס: "הביא אסון לעזה. פחדנו מה-7.10, הוא ישלם על הטעות הזו", באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
  359. ^ ספיר ליפקין, ‏פתח במתקפה חריפה נגד חמאס: "ההנהגה התעוורה במלונות 7 כוכבים והפקירה את העם הפלסטיני", באתר ‏מאקו‏, 16 במרץ 2024
  360. ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2023
  361. ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  362. ^ ציוץ של איימן עודה أيمن عودة Ayman Odeh ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  363. ^ ארנולד נטייב, ‏"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2023
  364. ^ מישל מכול, שיירת תמיכה בחמאס באום אל פאחם נבלמה על ידי המשטרה; חשוד עוכב, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
  365. ^ בגלל תמיכה בחמאס: האוניברסיטה השעתה ארבעה סטודנטים, באתר כלבו – חיפה והצפון, 9 באוקטובר 2023
  366. ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  367. ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
  368. ^ Pentagon to send ships, aircraft closer to Israel in show of force
  369. ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
  370. ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  371. ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
  372. ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
  373. ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  374. ^ אסף אוני, ‏תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
  375. ^ ניר דבורי, ‏שר החוץ האיטלקי: "הפסקנו למכור נשק לישראל מ-7.10", באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2024
  376. ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
  377. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
  378. ^ 1 2 Origins of the legal prohibition of genocide, Cambridge University Press, 2009-02-19, עמ' 17–58
  379. ^ Guy Burton, Could the Israel-Hamas war benefit Russia and China?, 2023-11-12
  380. ^ Crimes of War, Palgrave Macmillan
  381. ^ Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide, 1948, Cambridge University Press, 2018-10-25, עמ' 14–17
  382. ^ חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, באתר נבו
  383. ^ Genocide Watch, Genocide Emergency Alert: Israel and Gaza, genocidewatch, ‏2023-10-19 (באנגלית)
  384. ^ Kurt Jonassohn, WHAT IS GENOCIDE?, Yale University Press, עמ' 17–26
  385. ^ Bastiaan Willems, The Wehrmacht’s Complicity in Late-War Genocide: The Palmnicken Massacre and the Military in East Prussia, 1944–1945, Holocaust and Genocide Studies, 2023-12-07 doi: 10.1093/hgs/dcad056
  386. ^ הפשעים הבינלאומיים הכרוכים בחטיפות הישראלים ב"חרבות ברזל", באתר www.idi.org.il, ‏2023
  387. ^ אריאל כהנא, נלחמים בחמאס: תלונה ראשונה לבית הדין הבינלאומי בהאג וקמפיין להפסקת המימון האירופי. בקשה לפתיחת חקירה דחופה נגד חמאס בבית הדין הפליל בהאג, בגין פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות, באתר ישראל היום
  388. ^ Hamas and Israel, Liverpool University Press, 2019-02-20, עמ' 19–33, ISBN 978-1-78284-627-7
  389. ^ Talia Einhorn, Parenthood in Israeli Law, MANZ'sche Verlags - und Universitätsbuchhandlung GmbH, 2023, עמ' 11–24, ISBN 978-3-214-25323-3
  390. ^ Hilly Moodrick-Even Khen, National Identities and the Right to Self-Determination of Peoples, Brill | Nijhoff, 2016-06-10, ISBN 978-90-04-29433-2
  391. ^ Antonio Martins, Financial Markets’ Response to Israel-Hamas War, dx.doi.org, ‏2023
  392. ^ הדר גיל-עד, יעל צ'כנובר, התובע מהאג אחרי שנפגש עם משפחות החטופים: "מעשי חמאס - מהפשעים הבינ"ל החמורים ביותר", באתר ynet, 3 בדצמבר 2023
  393. ^ ציוץ של "אמת" שהמתקפה היא מזימה של אהוד ברק, איסמעיל הניה, ורונן בר
  394. ^ הגיבור שהשחירו את שמו, תחקיר ערוץ 12 על השוטר אלון ברד
  395. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראניים מפיצים תיאוריות קונספירציה ופייק, באתר TheMarker‏, 8 באוקטובר 2023
  396. ^ איתמר ב"ז, הקונספירטור חוזר לחדר החקירות, באתר העין השביעית, 5 בנובמבר 2023
  397. ^ אשתו של השוטר אלון ברד מעידה בוועדת הכנסת
  398. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "בגידה מבפנים": פעילי ימין וגופים איראנים מפיצים תיאוריות קונספירציה, באתר TheMarker‏, 8 באוקטובר 2023
  399. ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  400. ^ אתר למנויים בלבד אהרן רבינוביץ, צה"ל הטיל על זק"א לפנות גופות מהעוטף, במקום על חייליו – והיה לזה מחיר, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
  401. ^ ZAKA exploited Hamas’s October 7 attack to campaign for donations, זמן ישראל, ‏6 בפברואר 2024 (באנגלית)
  402. ^ אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי ויהושע בריינר, סא"ל סיפר לערוץ 14 על רצח תינוקות וניצולת שואה בבארי – שמעולם לא קרו, באתר הארץ, 21 בינואר 2024
  403. ^ איתמר אייכנר, שרה נתניהו מאשרת, במכתב לרעייתו של ביידן: "אחת החטופות ילדה תינוק בשבי חמאס", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
  404. ^ רויטל חובל, האם באמת אישה ילדה בשבי? בצה"ל ובמערכת הביטחון לא מגיבים, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 בנובמבר 2023
  405. ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
  406. ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
  407. ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
  408. ^ דניאל אדלסון, הגיעו לגדר עם מחבלי חמאס, תיעדו את הטבח - וממשיכים לצלם לתקשורת הזרה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
  409. ^ דניאל אדלסון, "אתם תחת השגחה": אזהרת התובעים הכלליים לרשתות שצלמיהן תיעדו את הטבח, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
  410. ^ EXPOSED: Gaza Photojournalists Shared Call to Infiltrate Israel on Oct. 7 | HonestReporting, HonestReporting, ‏8 January 2024
  411. ^ דניאל אדלסון, איתמר אייכנר, דמעות, יציאה אחרי 5 דקות ו"הרגשה כמו באושוויץ": סרט הזוועות הוקרן בקונגרס, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
  412. ^ איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, תחקיר ב-CNN, עדויות קשות: ישראל במאבק בהכחשות מקרי האונס, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
  413. ^ מול פני האימה: החוקרים שצפו ב־200 אלף סרטונים מהטבח מדברים | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-12-07
  414. ^ כיתות כוננות הוקמו, באתר המשרד לביטחון לאומי
  415. ^ נעם אמיר, 12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, באתר מקור ראשון
  416. ^ ניסן צור, ספילברג יתעד את זוועות 7 באוקטובר, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2023.
  417. ^ יואב זיתון, רונן ברגמן, הרמטכ"ל החליט לחקור תוך כדי מלחמה: זה הצוות שיתחקר את מחדל 7/10, באתר ynet, 4 בינואר 2024
  418. ^ יוסי יהושוע, אחרי הביקורת בממשלה: הרמטכ"ל מקפיא את ועדות הבדיקה למחדל 7 באוקטובר, באתר ynet, 25 בינואר 2024
  419. ^ ביני אשכנזי‏, לשכת הרמטכ"ל עודכנה: מבקר המדינה יפתח בבדיקה של התנהלות צה"ל ב-7 באוקטובר, באתר וואלה!‏, 8 בינואר 2024
  420. ^ טובה צימוקי, בעיצומה של המלחמה: מבקר המדינה דורש מהרמטכ"ל גישה לחומרי מודיעין מסווגים | אלו הנושאים שייבדקו, באתר ynet, 11 בינואר 2024
  421. ^ "עוד שכבה בהגנה של המדינה": צה"ל מקים מכשול בגבול סוריה, באתר ישראל היום
  422. ^ גלנט: 1,468 עובדי אונר"א הם פעילי טרור, יותר מ-30 השתתפו בטבח וחטפו אזרחים, באתר ynet, 16 בפברואר 2024
  423. ^ לירן תמרי, המשטרה רכשה עשרות ניידות ממוגנות ירי: "מ-7 באוקטובר הפכנו ללוחמים", באתר ynet, 14 בינואר 2024
  424. ^ לירן תמרי, הרכש החדש של המשטרה: ספינה ממוגנת ירי, העלות: יותר מ-7.5 מיליון שקלים, באתר ynet, 15 באפריל 2024
  425. ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב", באתר ynet, 22 באפריל 2024
מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צה"ל • שב"כ • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל
זירות
הזירה העזתית מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'אב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי) • הסיוע ההומניטרי
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב
החזית המזרחית תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה באיראן (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית הריגת פול קסלר • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל • מחאת האוניברסיטאות בארצות הברית • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח האמריקאי בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הכחשת הטבח ומעשי האונס ב-7 באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון (העימות בנור שמס • המבצע בנור א-שמס (2024)) • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה)
מתקפת הפתע
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • ארז • זיקים • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים • רשימה חלקית
פיגועים פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע הירי ליד עינב • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
כוחות צה"ל חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99) • חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • חיל הגנת הגבולות • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
כוחות הביטחון כיתות כוננות • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • ימ"מ • יחידת מצדה
אמצעי לחימה ישראליים אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפה ימית • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M109
הרוגים
ישראלישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות מוזיקה • נשים • יום זיכרון • כלכלה • השפעות על ילדים ובני נוער
הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנות ה-20 של המאה ה-21
מבצעים צבאיים שומר החומות • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל • שובר גלים • עלות השחר • מגן וחץ • בית וגן • מלחמת חרבות ברזל
עימותים ומבצעים מוגבלים העימות בג'נין (ינואר) • המבצע בקסבה של שכם • העימות בג'נין (יוני) • מתקפת הפתע על ישראל • העימות במחנה הפליטים נור שמס • המבצע בנור א-שמס
פיגועים, מהומות ואירועים נוספים
2020 רצח אסתר הורגן • רצח שי אוחיון
2021 המהומות בישראל (ירושלים • לוד • עכו • בת ים • חיפה) • פיגוע הירי בצומת תפוח • פיגוע הירי בשער השלשלת • פיגוע הירי בחומש
2022 פיגוע הדקירה בשכונת ארמון הנציב • הפיגוע המשולב בבאר שבע • פיגוע הירי בחדרה • פיגוע הירי בבני ברק • פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף • מהומות הר הבית • פיגוע הירי באריאל • הפיגוע באלעד • פרשת מותה של שירין אבו עאקלה • נפילת נעם רז • רצח שולמית רחל עובדיה • הפיגוע במחסום שועפאט • פיגוע הירי ליד שבי שומרון • הפיגוע בפונדוק • פיגוע הירי ליד גבעת האבות • הפיגוע באזור התעשייה אריאל • חטיפת טירן פרו • הפיגוע הכפול בירושלים
2023 פיגוע הירי בנווה יעקב • פיגוע הדריסה בשכונת רמות • הפיגוע במחסום שועפאט • פיגוע הירי בחווארה (פברואר) • המהומות בחווארה • פיגוע הירי בצומת בית הערבה • פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף • הפיגוע בצומת מגידו • מהומות הר הבית • פיגוע הירי בצומת חמרה • פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור • הפיגוע בחרמש • פיגוע הירי בגבול ישראל–מצרים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • הפיגוע המשולב בשכונת נאות אפקה • פיגוע הירי ליד קדומים • העימות בבורקה • פיגוע הירי במרכז תל אביב • פיגוע הירי בחווארה (אוגוסט) • פיגוע הירי בצומת הכבשים • פיגוע הדריסה במחסום מכבים • קרב זיקים • קרב ארז • הטבח במסיבת הטבע ליד רעים • קרב שדרות • הטבח בקיבוץ בארי • הטבח ביכיני • הטבח באופקים • הטבח בנתיב העשרה • הטבח בכפר עזה • הטבח בחולית • הטבח בניר עוז • הטבח בנחל עוז • קרב עין השלושה • קרב קיבוץ מגן • קרב עלומים • קרב סופה • קרב ניר עם • קרב יתד • קרב מחנה רעים • קרב פרי גן • קרב קיבוץ מגן • קרב כרם שלום • מתקפת הפתע על ישראל (2023) • טבח הגמלאים בשדרות • החטיפה לעזה • פיגוע הירי ליד עינב • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים
2024 הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • הפיגוע בצומת קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מתקפת_הפתע_על_ישראל_(2023)&oldid=38535227"