קארי ניישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארי ניישן
לידה 25 בנובמבר 1846
מחוז ג'ארארד, קנטקי, ארה"ב
פטירה 9 ביוני 1911 (בגיל 64)
ליבנוורת', קנזס, ארה"ב
שם לידה קרוליין אמליה מור
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Belton Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גאת'רי, Medicine Lodge, בלטון (מיזורי), ריצ'מונד, Brazoria County, וסט קולומביה, Eureka Springs עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מרכז מיזורי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית Christian Church (Disciples of Christ) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג

צ'ארלס גלויד

דייויד א. ניישן
מספר צאצאים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרוליין אמיליה ניישן (25 בנובמבר 1846 – 9 ביוני 1911) המכונה לעיתים קארי ניישן,[1] או סבתא גרזן (באנגלית: Hatchet Granny), הייתה פעילה רדיקלית בתנועת ההתנזרות (אנ') בארצות הברית, שהתנגדה לצריכת אלכוהול לפני תקופת היובש. ניישן ידועה בכך שתקפה עם גרזן מוסדות אשר הגישו אלכוהול, ובעיקר ברים.

ניישן גם פעלה נגד לבוש צמוד לנשים; היא סירבה ללבוש מחוך ודחקה בנשים לא ללבוש אותם בגלל השפעותיהם המזיקות על איברים חיוניים.[2] היא תיארה את עצמה כ"בולדוג שרץ לרגליו של ישו ונובח על מה שהוא לא אוהב",[3] וטענה שקיבלה הסמכה אלוהית לקידום התנזרות על ידי השמדת ברים.[4]

חיים מוקדמים ונישואים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוליין אמיליה מור נולדה במחוז ג'ארארד, קנטקי, לג'ורג' מור ומרי קמפבל.[5] אביה היה חקלאי מצליח ממוצא אירי, סוחר במניות ובעל עבדים.[6] במהלך רוב חייה המוקדמים, מצבה הבריאותי של מור היה ירוד ומשפחתה חוותה מכשולים כלכליים.[7] המשפחה עברה מספר פעמים בתוך קנטקי ולבסוף התיישבה בבלטון, מיזורי בשנת 1854.[6]

בנוסף לקשיים הכלכליים, רבים מבני משפחתה של מור סבלו ממחלות נפשיות, אמה סבלה לעיתים מהזיות.[7] יש השערות שהמשפחה לא נשארה במקום אחד זמן רב בגלל שמועות על מצבה הנפשי של מרי מור. כמה כותבים שיערו שמרי האמינה שהיא המלכה ויקטוריה. מרי התגוררה בבית משוגעים בנבאדה, מיזורי, מאוגוסט 1890 ועד מותה ב-28 בספטמבר 1893. מרי הוכנסה למוסד הסגור עקב צעדים משפטיים שננקטו על ידי בנה צ'ארלס, למרות שיש חשד שצ'ארלס יזם את התביעה בגלל שהוא היה חייב למרי כסף.[6]

משפחת מור עברה לטקסס כאשר מיזורי נהייתה חלק ממלחמת האזרחים ב-1862. לג'ורג' לא הייתה הצלחה כלכלית בטקסס, והוא החזיר את משפחתו למיזורי.[6] המשפחה חזרה לחוות היי גרוב במחוז קאס במיזורי. כאשר צבא האיחוד הורה למשפחה לפנות את החווה שלהם, הם עברו לקנזס סיטי. קארי טיפלה בחיילים פצועים לאחר פשיטה על אינדיפנדנס, מיזורי. המשפחה שבה שוב לחווה עם סיום מלחמת האזרחים.[6]

ב-1865 קארי פגשה את צ'ארלס גלויד, רופא צעיר שלחם למען האיחוד במלחמת האזרחי והיה אלכוהוליסט.[8] גלויד לימד בבית ספר ליד החווה של בני הזוג מור בזמן שהתלבט היכן לעסוק ברפואה. בסופו של דבר הוא התיישב בהולדן, מיזורי, וביקש מקארי להינשא לו. הוריה התנגדו ללא הצלחה לנישואים מכיוון שהם האמינו שהוא אלכוהוליסט.[6] הם נישאו ב-21 בנובמבר 1867, ונפרדו זמן קצר לפני לידת בתם, צ'רלין, ב-27 בספטמבר 1868. גלויד מת בשנת 1869 מהרעלת אלכוהול.[9]

בהשפעת מותו של בעלה, קארי גלויד פיתחה תשוקה לפעילות נגד צריכת אלכוהול. עם הכספים ממכירת הקרקע שקיבלה בירושה (כמו גם את האדמות של בעלה), היא בנתה בית קטן בהולדן. גלויד עברה לשם עם חמותה וצ'רלין, למדה במכון נורמל בוורנסבורג, מיזורי, וקיבלה את תעודת ההוראה שלה ביולי 1872. גלויד לימדה בבית ספר בהולדן במשך ארבע שנים.[9] היא השיגה תואר בהיסטוריה וחקרה את השפעת הפילוסופים היוונים על הפוליטיקה האמריקאית.[10]

נישואים שניים ו"קריאה מאלוהים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארי ניישן לאחר נישואיה לדייוויד ניישן ב-30 בדצמבר 1874 (בגיל 28)

ב-1874 נישאה גלויד לדייוויד א. ניישן, עורך דין, כומר, עיתונאי ואב, המבוגר ממנה ב-19 שנים.[11][12]

המשפחה רכשה מטע כותנה ששטחו 1,700 דונם על נהר סן ברנרד במחוז ברזוריה, טקסס. מכיוון שאף אחד מהם לא ידע הרבה על חקלאות, העסק בסופו של דבר כשל.[5] דייוויד ניישן עבר לברזוריה כדי לעסוק בעריכת דין. בשנת 1880 לערך, קארי ניישן עברה לעיירה קולומביה (כיום מזרח קולומביה) כדי להפעיל בית מלון.[13] שמה מופיע בכנסייה המתודיסטית של קולומביה במערב קולומביה. היא גרה במלון עם בתה, צ'רלין גלויד, "אמא גלויד" (חמותה הראשונה של קארי), ובתו של דייוויד, לולה. דייוויד הפעיל ליד מלון זה חנות אוכפים. עד מהרה עברה המשפחה לריצ'מונד, טקסס, כדי להפעיל מלון אחר.[14]

לוח הוכרה של מדינת טקסס באתר של המלון של קארי ניישן במזרח קולומביה, טקסס

קארי ניישן החלה את הפעילות שלה בעד התנזרות מאלכוהול במדיסין לודג' על ידי הקמת סניף מקומי של איגוד הנשים הנוצריות להתנזרות (Woman's Christian Temperance Union) ופתחה בקמפיין לאכיפת האיסור של קנזס על מכירת משקאות חריפים. השיטות שלה הסלימו מהפגנות סטנדרטיות לשירת סרנדות לבעלי ברים בליווי עוגב נייד (אנ'), לקריאות לברמנים כמו, "בוקר טוב, הורס נפשות גברים".[3]

ניישן לא הייתה מרוצה מתוצאות מאמציה והחלה להתפלל לאלוהים להנחיות. ב-5 ביוני 1900 היא הרגישה שקיבלה את תשובתה בצורה של חזון שמימי. כפי שניישן תיארה זאת:

למחרת בבוקר התעוררתי מקול שנראה לי מדבר בלבי, המילים האלה, "לכי לקיאווה", וידיי הורמו והושלכו למטה והמילים, "אני אעמוד לצידך". המילים "לכי לקיאווה", נאמרו בטון ממלמל, מוזיקלי, נמוך ורך, אבל "אני אעמוד לצידך", היו מאוד ברורות, חיוביות ומודגשות. נכנסה בי השראה גדולה, הפירוש היה מאוד פשוט: "קחי משהו בידיים שלך, וזרקי על המקומות האלה בקיווה ורסקי אותם".[4]

בתגובה לגילוי, ניישן אספה כמה סלעים אשר היא כינתה "מנפצים", והגיעה ל"בר של דובסון" ב-7 ביוני. שם ניישן הכריזה "גברים, באתי להציל אתכם מגורלו של השיכור" והחלה להרוס את מלאי הבר עם הסלעים שלה. לאחר שהשמידה באופן דומה שני ברים נוספים בקיאווה, סופת טורנדו פגעה במזרח קנזס, וניישן קיבלה זאת כאישור אלוהי למעשיה.[3]

"גירזונים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניישן המשיכה בדרכיה ההרסניות בקנזס, תהילתה התפשטה עקב מספר המעצרים הגדל שלה. לאחר שהובילה פשיטה בויצ'יטה, קנזס, בעלה של ניישן התבדח שהיא צריכה להשתמש בגרזן בפעם הבאה בשביל נזק מרבי. ניישן השיבה: "זה הדבר הכי הגיוני שאמרת מאז שהתחתנתי איתך."[3] בני הזוג התגרשו ב-1901 ולא היו להם ילדים.[15] בין 1902 ל-1906 היא התגוררה בגות'רי, אוקלהומה.[16]

לבד או בליווי נשים מזמרות, ניישן הייתה צועדת לברים, שרה ומתפללת תוך שהיא מנפצת ציוד ומלאי עם גרזן. בין 1900 ל-1910 היא נעצרה כ-30 פעמים על "גירזונים" (באנגלית: "Hatchetations"), מילה שהמציאה כדי לתאר את מעשיה. ניישן שילמה את הקנסות על פשעיה בעזרת סיבוב הרצאות וממכירה של סיכות מקל בצורת גרזן.[17] המזכרות סופקו על ידי רוקח בטופקה, קנזס. על ידית הגרזן שבסיכה היה חקוק "מוות לרום".[18]

באפריל 1901 ניישן נסעה לקנזס סיטי, מיזורי, עיר הידועה בהתנגדותה לתנועת ההתנזרות, וריסקה משקאות חריפים בברים שונים במרכז העיר.[19] היא נעצרה, הובאה לבית המשפט ונקנסה על סף $500 (שווה ערך ל-16,300$ ב-2021) אך השופט השעה את הקנס בתנאי שהיא לעולם לא תחזור לקנזס סיטי.[20][21] היא נעצרה יותר מ-32 פעמים - לפי אחד הדיווחין היא נשלחה לבית מגורים לעניים בוושינגטון די.סי. למשך שלושה ימים בגלל שסירבה לשלם קנס של 35 דולר.[22]

ניישן ערכה גם צעדות לזכויות נשים בטופקה, קנזס. היא הובילה מאות נשים לצעוד נגד ברים.[23]

חיים מאוחרים ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלויה מסביבות 1910

הפעילות של ניישן נגד אלכוהול זכתה לפרסום נרחב, כאשר הסיסמה "כל האומות מוזמנות למעט קארי" (באנגלית: "All Nations Welcome But Carrie") הפכה לנפוצה בברים ברחבי המדינה. משמעות המילה ניישן (Nation) באנגלית היא "אומה" ומכך נובע משחק המילים בסיסמה.[24] ניישן פרסמה את "דואר המרסקים" (באנגלית: "The Smasher's Mail") איגרת דו שבועית, ואת העיתון "הגרזן" (באנגלית: "The Hatchet").

ניישן שיבחה את ההתנקשות בנשיא ויליאם מקינלי ב-1901 בגלל חשד שהיה שתיין בסתר. לטענתה השתיינים "קיבלו את מה שמגיע להם".[25]

בהמשך חייה ניצלה ניישן את תדמיתה בהופעות וודוויל בארצות הברית[3] ובמיוזיק הול בבריטניה. ניישן, אישה גאה שהעדיפה לנאום מאשר לבדר, מצאה שבמות אלו לא מעוררות השראה. באחד ההופעות במיוזיק הול של קנטרברי בלונדון, בריטניה, צופה מהקהל זרק על ניישן ביצה ופגע. ניישן מיד קרעה את החוזה עם האולם וחזרה לארצות הברית.[26] בחיפוש אחר הכנסות נוספות, ניישן מכרה תמונות שלה, יצאה לסיבוב הרצאות ושיווקה גרזנים מיניאטוריים כמזכרות.[27] באוקטובר 1909 ערוצי עיתונות שונים דיווחו שניישן המציאה מטוס.[28]

לקראת סוף חייה עברה ניישן לאאוריקה ספרינגס, ארקנסו, שם הקימה את הבית הידוע בשם "האצ'ט הול". עקב מצב בריאותי לקוי, היא התמוטטה במהלך נאום בפארק של אאוריקה ספרינגס, לאחר שהכריזה: "עשיתי מה שיכולתי". ניישן נלקחה לבית חולים בליבנוורת', קנזס[11] ונפטרה בבית החולים ב-9 ביוני 1911. איגוד הנשים הנוצריות להתנזרות הקים בהמשך אבן זיכרון שעליה כתוב "נאמנה ליובש, היא עשתה מה שהיא יכלה" והשם "קארי א. ניישן".

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1918 הוקמה מזרקה לזכר ניישן על ידי איגוד הנשים הנוצריות להתנזרות. המזרקה ממוקמת בפארק ההנצחה של נפצגר בויצ'יטה, קנזס.[29] מיתוס אחד הוא שהמזרקה כמעט נהרסה בבת אחת על ידי משאית בירה שפגעה בה; ג'יימי טרייסי, אוצר במוזיאון ההיסטורי של מחוז ויצ'יטה-סדג'וויק, לא מצא ראיות לסיפור האירוני הזה.[30]

One-story frame house with wraparound front porch
בית קארי ניישן במדיסין לודג', קנזס

ב-1977 גארי דאל, ממציא אבן המחמד (אנ'), השתמש בהכנסותיו ממוצר זה כדי לשפץ ולפתוח בר בלוס גאטוס, קליפורניה, שאותו כינה בצחוק "הסלון של קארי ניישן".[31][32][33]

ביולי 2018 הוקם פסל ברונזה של "ניישן" מול מלון איטון (אשר בזמנו נקרא "מלון קארי"[34]), ונמצא במקום הפשיטה שלה בויצ'יטה, קנזס.

בית קארי א. ניישן בקנטקי נבנה בשנת 1846 והיה ביתה של קארי ניישן, והיה אז בית בן 10 חדרים. כעת הוא רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים במחוז ג'ארארד, קנטקי.

עבודה הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארי ניישן נודעה כ"אמא טבע" בזכות הצדקה והעבודה הדתית שעשתה.[9] מכיוון שניישן האמינה שהשכרות גורמת לבעיות רבות בחברה, היא ניסתה לעזור גם לאסירים.[9] בשנת 1890, ניישן הקימה חוג תפירה במדיסין לודג', קנזס כדי לייצר בגדים לעניים ולהכין עבורם ארוחות בחגים[35] בשנת 1901, ניישן הקימה מקלט לנשים וילדים של אלכוהוליסטים בקנזס סיטי, מיזורי. מקלט זה יתואר מאוחר יותר כ"מודל מוקדם למקלט לנשים מוכות של היום".[36]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Use and Need of the Life of Carry A. Nation (1905) מאת קארי א. ניישן
  • Carry Nation (1929) מאת הרברט אסברי
  • Cyclone Carry: The Story of Carry Nation (1962) מאת קרלטון בילס
  • Vessel of Wrath: The Life and Times of Carry Nation (1966) מאת רוברט לואיס טיילור
  • Carry A. Nation: Retelling The Life (2001) מאת פראן גרייס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארי ניישן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1850 United States Federal Census; this census lists the Moore family, and includes then 3-year-old Caroline. Carrie or Carry were nicknames.
  2. ^ "Carry A. Nation". Kansas Historical Society. נבדק ב-4 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 McQueen, Keven (2001). "Carrie Nation: Militant Prohibitionist". Offbeat Kentuckians: Legends to Lunatics. Ill. by Kyle McQueen. Kuttawa, Kentucky: McClanahan Publishing House. ISBN 0-913383-80-5.
  4. ^ 1 2 "Carry's Inspiration for Smashing". Kansas State Historical Society. אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2006. נבדק ב-13 בינואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Nation, Carry. The Use and Need of the Life of Carry A. Nation. אורכב מ-המקור (TXT) ב-26 ביוני 2009. נבדק ב-13 בינואר 2007. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Yvonne Johnson, Feminist Frontiers: Women Who Shaped the Midwest, Truman State University Press, 2010
  7. ^ 1 2 "Carry Amelia Moore Nation". The Wild West. אורכב מ-המקור ב-1 בנובמבר 2018. נבדק ב-6 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Grace, Fran (2001). Carry A. Nation: Retelling the Life. Indiana University Press. p. 39. ISBN 0253108330. נבדק ב-6 באפריל 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 4 Grace Fran, Carry A. Nation: Retelling the Life, Indiana University Press, 2001
  10. ^ Foner, Eric. Give Us Liberty. New York: Norton. p. 850.
  11. ^ 1 2 "Nation, Carry Moore (1846–1911)". Oklahoma Historical Society. אורכב מ-המקור ב-19 בנובמבר 2012. נבדק ב-6 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ McMillen, Margot Ford; Trout, Carlynn. "Carry A. Nation (1846–1911)". Famous Missourians. State Historical Society of Missouri. אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2016. נבדק ב-6 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Carry Nation's Hotel". Texas Settlement Region. אורכב מ-המקור ב-12 במאי 2008. נבדק ב-24 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Nation, Carry Amelia Moore (1846–1911)". Texas State Historical Association. נבדק ב-24 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Carrie Amelia Moore Nation (1846–1911), The Encyclopedia of Arkansas History & Culture; retrieved May 18, 2010.
  16. ^ Carrie Nation: Crusader Against Alcohol; retrieved December 3, 2014.
  17. ^ "Paying the Bills". Kansas State Historical Society. נבדק ב-13 בינואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Carrie A. Nation Pin, 1905". National Museum of American History (באנגלית). נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Mrs. Nation Fired in Police Court: Judge McAuley Assesses the Joint-Smasher $500 and Orders Her out of Town". The Kansas City World. 15 באפריל 1901. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Mrs. Nation Barred from Kansas City" (PDF). The New York Times. 16 באפריל 1901. נבדק ב-6 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Kansas City Bars Mrs. Nation". The Brooklyn Daily Eagle. Brooklyn, New York. 15 באפריל 1901. p. 6. נבדק ב-22 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "The champion", February 13, 1908 (Image 2), chroniclingamerica.loc.gov; accessed June 7, 2017.
  23. ^ Kazin, Michael (1995). The Populist Persuasion. New York: Cornell University Press. p. 87.
  24. ^ "Carry A. Nation: A National and International Figure". Kansas State Historical Society. נבדק ב-22 באוגוסט 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Maxey, Al (8 בפברואר 2008). "A Bulldog For Jesus: Reflecting on the Life and Work of Carrie A. Nation". נבדק ב-6 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Abel Green and Joe Laurie, Show Biz From Vaude to Video (New York: Henry Holt & Co., 1951), pp. 80–81.
  27. ^ "Mrs. Nation at Atlantic City.; She Only Sold Souvenirs and Took a Bath, and People Were Disappointed", The New York Times, August 19, 1901.
  28. ^ "Carrie Nation claims". Topeka State Journal. 2 באוקטובר 1909. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "City Parks Naftzger Memorial Park". www.wichita.gov (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-23 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Carry Nation Memorial Drinking Fountain (In Transition), Wichita, Kansas". RoadsideAmerica.com (באנגלית). נבדק ב-23 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Salt Lake Tribune, Feb 20 1977 TedBredt on Pet Rock". The Salt Lake Tribune. 20 בפברואר 1977. p. 173. נבדק ב-11 במרץ 2023 – via newspapers.com. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Hard Sell: A History of the Pet Rock". Mental Floss. 22 באוגוסט 2019. נבדק ב-11 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Pet rock millionaire offers a new method to getting stoned". The Miami News. Associated Press. 1977-02-07. pp. 2A. אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2020. נבדק ב-18 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "National and State Registers of Historic Places - Kansas Historical Society". www.kshs.org. נבדק ב-2022-11-09.
  35. ^ Hamilton, Neil (2017). "Nation, Carry". American Social Leaders and Activists, Second Edition.
  36. ^ Martinez, Donna (2016). "Nation, Carry". American Women Leaders and Activists, Second Edition.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קארי_ניישן&oldid=38099141"