לדלג לתוכן

קהילת יהודי בזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת
תיאודור הרצל במרפסת מלון דריי קוניגה, צילום א.מ. ליליאן, כנראה 1901

קהילת יהודי בזל (Israelitische Gemeinde Basel, בקיצור IGB) היא קהילה יהודית בבזל, שווייץ, המונה כ-860 נפשות, נכון לשנת 2020.[1][2]

הקהילה של היום קיימת מאז 1805 והיא השלישית בתולדות העיר. הקהילה היהודית הראשונה נוסדה במאה ה-12 ונחרבה בפוגרום יהודי בזל ב-1349, והקהילה השנייה התפרקה ב-1397.[2]

גם ללא נוכחות יהודית משמעותית, פרחה בעיר מהמאה ה-15 הדפוס העברי והבלשנות העברית בהשפעת ההומניזם.

בשנות ה-60 של המאה ה-19, הקימה הקהילה את בית הכנסת הגדול בבזל על ידי האדריכל הרמן רודולף גאוס ברחוב אוילרשטראסה 2, הממוקם בסמוך למרכז הקהילתי הנוכחי בליימנשטראסה 24, שנבנה ב-1960 על ידי האדריכלים מרקוס דינר וז'ורז' אולשטיין. בשנת 1903 נחנך בית הקברות הישראלי בבזל בבעלות הקהילה; עד אז נקברו בני הקהילה בבית הקברות היהודי הגנהיים באלזס, צרפת.

בשנת 1897 התקיים בבזל הקונגרס הציוני הראשון והחשוב ביותר, לאחר שהממסד היהודי במינכן מנע בהצלחה את קיומו במינכן.

בשנת 1927 התפצלה הקהילה החרדית של בזל (Israelitische Religionsgesellschaft Basel), שקיימת עד היום ומפעילה בית כנסת באהורנשטראסה.[3]

לאחר משאל עם קנטוני ב-3 בדצמבר 1972, כאשר תוקנה החוקה הקנטונית של קנטון בזל-שטדט, הקהילה הייתה הקהילה היהודית הראשונה בשווייץ שהוכרה כתאגיד על פי המשפט הציבורי. הקהילה היהודית של בזל היא חברה בפדרציה השווייצרית של הקהילות היהודיות (SIG).[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אתר הקהילה (בגרמנית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]