קוואמה אקוטו-במפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוואמה אקוטו-במפו
לידה גאנה
זרם באמנות פסל עריכת הנתון בוויקינתונים
ancestorprojectgh.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוואמה אקוטו-במפו (נולד ב-1983) הוא אמן גנאי, איש חינוך ופעיל רב-תחומי, הידוע בפסליו ובאוסף היצירות העצום שלו המוקדש לזיכרון, לריפוי ולצדק מאחה לאנשים ממוצא אפריקאי. פסלי החוץ שלו מוקדשים לזכר קורבנות סחר העבדים האטלנטי, בהם המיצב Nkyinkim, המוצג באנדרטה הלאומית לשלום ולצדק שנפתחה ב-2018 במונטגומרי, אלבמה. פסלים אחרים שלו כוללים מיצב של 1,200 ראשים מבטון המייצגים את אבותיה המשועבדים של גאנה באקרה, בירת גאנה. הוא נקרא Faux-Reedom, והוא נחשף ב-2017.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוטו-במפו גדל באקרה ובאזור המזרחי של גאנה, שם גודל יחד עם אחותו על ידי אמו החד הורית וסבתו. מחיי הכפר עם סבתו ספג תרבות וערכים גאנים מסורתיים כמו גם פילוסופיה אפריקאית. הוא למד בבתי ספר באקרה ובבית הספר תיכון לבנים פרסביטריאניים (אנ') שם. לאחר סיום לימודיו, למד במכללה לאמנויות של אוניברסיטת קוואמה נקרומה למדע וטכנולוגיה (אנ'), שם סיים תואר ראשון בהצטיינות ולאחר מכן סיים גם תואר שני. הוא עבד כמרצה וממלא מקום ראש המחלקה לעיצוב גרפי במשך ארבע שנים, ועזב ב-2013 כדי להמשיך בקריירה כאמן במשרה מלאה ויזם חברתי.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה הגדולה הראשונה של אקוטו-במפו הייתה במהלך חגיגת יום העצמאות (אנ') ה-60 של גאנה, עת הציג במאוזוליאום קוואמה נקרומה את המיצב "Nkyinkyim" - למעלה מ-1,200 פסלי ראש עשויים בטון של אנשים ממוצא אפריקאי, בתערוכה שזכתה לכינוי 'Faux-Reedom'. אקוטו-במפו השתמש בדימויים החזקים של ראשים מפוסלים בגודל טבעי כדי להטיל ספק בעצמאותה של גאנה ולמשוך תשומת לב בינלאומית למורשת הנאו-קולוניאלית של גאנה.

עבודתו של אקוטו-במפו חוצה קו דק בין אמנות ציבורית לאקטיביזם. עבודותיו מתייחסות למורשת קולוניאלית, צדק גזעי, שוויון גזעי, ריפוי וצדק מאחה.

בשנת 2019 הציג אקוטו-במפו לראשונה תערוכה נודדת בשם (Blank Slate Monument). התערוכה סבבה בארצות הברית, שם הוצגה במקומות בעלי משמעות היסטורית ל"חוויה האפרו-אמריקאית" כמו סלמה, הארלם, וכיכר טיימס בניו יורק שם נחשפה האנדרטה במהלך גזר הדין של דרק שובין על רצח ג'ורג' פלויד. תחנות בולטות נוספות כללו את לואיוויל קנטקי, מוזיאון מוטאון בדטרויט, מוזיאון דוסבל (אנ') בשיקגו ומרכז קינג (אנ') באטלנטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]