קוני ואן בנטום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורנליה "קוני" ואן בנטום
Cornelia "Conny" van Bentum
Conny van Bentum 1983.jpg
לידה 12 באוגוסט 1965 (בת 55)
ברנוולד, הולנד
מידע כללי
לאום הולנדהולנד  הולנד
גובה 1.81 מטר
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף סגנון חופשי
סגנון פרפר
מאזן מדליות
שחייה
מתחרה עבור הולנדהולנד  הולנד
המשחקים האולימפיים
כסף לוס אנג'לס 1984 4x100 מטר חופשי
כסף סיאול 1988 4x100 מטר חופשי
ארד מוסקבה 1980 4x100 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה
ארד גואיאקיל 1982 4X100 מטר חופשי
ארד מדריד 1986 100 מטר חופשי
ארד מדריד 1986 4X100 מטר חופשי
ארד מדריד 1986 4X200 מטר חופשי
ארד מדריד 1986 4X100 מטר מעורב
אליפות אירופה בשחייה
כסף רומא 1983 4x100 מטר חופשי
כסף רומא 1983 4x100 מטר מעורב
כסף סופיה 1985 4x200 מטר חופשי
ארד ספליט 1981 100 מטר חופשי
ארד ספליט 1981 200 מטר חופשי
ארד ספליט 1981 4X100 מטר חופשי
ארד רומא 1983 100 מטר חופשי
ארד רומא 1983 200 מטר חופשי
ארד רומא 1983 200 מטר פרפר
ארד רומא 1983 4X200 מטר חופשי
ארד סופיה 1985 100 מטר חופשי
ארד סופיה 1985 4X100 מטר חופשי
אוניברסיאדה
זהב קובה 1985 100 מטר חופשי
זהב קובה 1985 200 מטר חופשי
זהב זאגרב 1987 4x100 מטר חופשי
כסף זאגרב 1987 100 מטר חופשי
כסף זאגרב 1987 100 מטר פרפר
כסף זאגרב 1987 4x200 מטר חופשי
ארד קובה 1985 100 מטר פרפר
ארד קובה 1985 4x100 מטר חופשי
ארד קובה 1985 4x200 מטר חופשי
ארד זאגרב 1987 50 מטר חופשי
ארד זאגרב 1987 4x100 מטר מעורב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורנליה "קוני" ואן בנטוםהולנדית: Cornelia "Conny" van Bentum; נולדה ב-12 באוגוסט 1965) היא שחיינית עבר הולנדית, זוכת 3 מדליות אולימפיות (2 כסף ו-1 ארד), ב-3 אולימפיאדות שונות (מוסקבה 1980, לוס אנג'לס 1984 וסיאול 1988) במשחה שליחות 4x100 מטר, זוכת 5 מדליות ארד בשתי אליפויות עולם (גואיאקיל 1982 ומדריד 1986), זוכת 12 מדליות (3 כסף ו-9 ארד) ב-3 אליפויות אירופה (1981, 1983 ו-1985). היא אלופת האוניברסיאדה (קובה 1985) במשחים ל-100 מטר חופשי ול-200 מטר חופשי. נוסף לכך, היא עבדה כרופאה של נבחרת הולנד בהוקי שדה לנשים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן בנטום נולדה וגדלה בברנוולד.

1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות הולנד שנערכה בשנת 1979 זכתה ואן בנטום במדליית זהב לראשונה בקריירה שלה.

1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית ארד אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מוסקבה (1980) זכתה ואן בנטום במדליית ארד במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ביחד עם וילמה ואן ולסן, רג'י דה יונג ואנליס מאס בתוצאה של 3:49.51 דקות, אחרי גרמניה המזרחית שקבעה שיא עולם חדש של 3:42.71 דקות ושוודיה (3:48.93 דקות), כשחיינית ראשונה היא קבעה תוצאה של 57.50 שניות. נוסף לכך, היא סיימה במקום חמישי במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 57.63 שניות, בשלב המוקדמות היא קבעה תוצאה של 57.51 שניות.

1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה בספליט, באותה העת יוגוסלביה בשנת 1981 היא זכתה ב-3 מדליית ארד, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 56.73 שניות, אחרי קארן מטשוק (55.74 שניות) ובירגיט מיינקה (56.06 שניות), שתיהן מגרמניה המזרחית, במשחה ל-200 מטר בתוצאה של 2:01.15 דקות חופשי, אחרי כרמלה שמידט (2:00.27 דקות) וובירגיט מיינקה (2:00.57 דקות) ובמשחה שליחות 4X100 מטר חופשי בתוצאה של 3:49.65 דקות, אחרי גרמניה המזרחית (3:44.37 דקות) וגרמניה המערבית (3:47.42 דקות).

1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית ארד באליפות עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בגואיאקיל, גואיאקיל בשנת 1982 היא זכתה במדליית ארד במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ביחד עם אנמארי ורסטאפן, אנליס מאס ווילמה ואן ולסן בתוצאה של 3:49.59 דקות, אחרי גרמניה המזרחית (3:43.97 דקות) וארצות הברית (3:45.76 דקות).

1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה ברומא, איטליה בסוף אוגוסט אותה שנה היא זכתה ב-6 מדליות, 2 כסף ו-4 ארד. מדליות כסף במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב. מדליות ארד, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 56.61 שניות, אחרי בירגיט מיינקה (55.18 שניות) וקריסטין אוטו (55.52 שניות), במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 2:00.61 דקות, אחרי בירגיט מיינקה (1:59.45 דקות) ואסטריד שטראוס (2:00.16 דקות), במשחה ל-200 מטר פרפר בתוצאה של 2:12.87 דקות, אחרי קורנליה פוליט שקבעה שיא אירופה חדש של 2:07.82 דקות ואינס גייסלר (2:08.09 דקות), כולן מגרמניה המזרחית ובמשחה שליחות 4X200 מטר חופשי.

1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית כסף אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכתה ואן בנטום במדליית כסף במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ביחד עם אנמארי ורסטאפן, אלס פוסקס ודסי ריירס בשיא הולנד חדש של 3:44.40 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה שיא אמריקה חדש של 3:43.43 דקות ולפני גרמניה המערבית שאף היא קבעה שיא לאומי חדש של 3:45.56 דקות. כשחיינית רביעית היא קבעה ב"זינוק שליחות" תוצאה של 56.07 שניות. נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 56.43 שניות, במקום חמישי במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 2:00.59 דקות, במקום שביעי במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:01.94 דקות ובמקום שמיני במשחה ל-200 מטר פרפר בתוצאה של 2:17.39 דקות, בשלב המוקדמות היא קבעה תוצאה של 2:13.74 דקות, אך נאלצה לשחות מקצה של swim-off, ‏ שבו ניצחה וקבעה תוצאה של 2:13.60 דקות.

1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה בסופיה, בולגריה בתחילת אוגוסט 1985 היא זכתה ב-3 מדליות, 1 כסף ו-2 ארד. מדליית כסף, במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי. מדליות ארד, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 56.33 שניות, אחרי הייקה פרידריך (55.71 שניות) ומנואלה סטלמך (55.77 שניות), שתיהן מגרמניה המזרחית ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי.

אלופת האוניברסיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים לאחר מכן, באוניברסיאדה שנערכה בקובה, יפן בסוף אוגוסט אותה שנה היא זכתה ב-5 מדליות, 2 זהב ו-3 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר חופשי התוצאה של 55.87 שניות, לפני ג'נה ג'ונסון מארצות הברית (56.29 שניות) ובמשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 2:00.34 דקות, לפני מרי טי מאהר מארצות הברית (2:01.64 דקות). מדליות ארד, במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:01.51 דקות, אחרי מרי טי מאהר (59.81 שניות) ומלני באדמאייר מארצות הברית (1:01.33 דקות), במשחה שליחות 4x100 מרט חופשי ובמשחה שליחות 4X200 מטר חופשי.

1986[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה במדריד, ספרד בשנת 1986 היא זכתה ב-4 מדליות ארד. במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 55.79 שניות, אחרי קריסטין אוטו שקבעה שיא אליפות חדש של 55.05 שניות וג'נה ג'ונסון (55.70 שניות), במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ביחד עם לורה ליידריץ, קארין ברינס ואנמארי ורסטאפן בתוצאה של 3:46.89 דקות, אחרי גרמניה המזרחית שקבעה שיא עולם חדש של 3:40.57 דקות וארצות הברית (3:44.04 דקות), במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי ביחד עם אנמארי ורסטאפן, יולנדה ואן דה מיר ומריאן מואיז בתוצאה של 8:09.59 דקות, אחרי גרמניה המזרחית שקבעה שיא עולם חדש של 7:59.33 דקות וארצות הברית (8:02.12 דקות) ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ביחד עם יולנדה דה רובר, פטרה ואן סטברן ואנמארי ורסטאפן בתוצאה של 4:10.70 דקות, אחרי גרמניה המזרחית שקבעה שיא אליפות חדש של 4:04.82 דקות וארצות הברית (4:07.75 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 2:00.26 שניות, 12 מאיות השנייה איטי ממדליית ארד ופעמיים במקום שישי, במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 26.14 שניות ובמשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:01.48 דקות.[2]

1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיאדה שנערכה בזאגרב, באותה העת יוגוסלביה ב 1987 היא זכתה ב-6 מדליות, 1 זהב, 3 כסף ו-2 ארד. מדליית זהב במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי, מדליות כסף, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 57.47 שניות, במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:02.13 דקות ובמשחה שליחות 4x200 מטר חופשי. מדליות ארד, במשחה ל-50 מטר חופשי בתוצאה של 26.57 שניות ובמשחה שליחות 4x100 מטר מעורב.

1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת סיאול (1988) זכתה ואן בנטום בפעם השנייה ברציפות במדליית כסף במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי ביחד עם מריאן מואיז, מילדרד מואיז וקארין בריינס בשיא לאומי חדש של 3:43.39 דקות, אחרי גרמניה המזרחית שקבעה שיא אולימפי חדש של 3:40.63 דקות ולפני ארצות הברית (3:44.25 דקות), כשחיינית שלישית היא קבעה ב"זינוק שליחות" תוצאה של 55.73 שניות. נוסף לכך, היא סיימה במקום חמישי במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב, כשחיינית שלישית היא שחתה את הפרפר ב"זינוק שליחות" בתוצאה של 1:00.30 דקות, במקום שישי במשחה ל-100 מטר פרפר בתוצאה של 1:00.62 דקות ופעמיים במקום שמיני במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 56.54 שניות, בשלב המוקדמות היא קבעה תוצאה של 56.50 שניות ובמשחה ל-200 מטר פרפר בתוצאה של 2:13.17 דקות, בשלב המוקדמות היא קבעה תוצאה של 2:12.41 דקות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיימה את לימודי הרפואה שלה היא עבדה כרופאה בנבחרת הולנד בהוקי שדה לנשים.[1] לאחר מכן, היא עבדה כרופאה כללית באמרספורט.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1983 נבחרה ואן בנטום לספורטאית השנה בהולנד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוני ואן בנטום בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נבחרת הולנד בהוקי שדה לנשים, סגנית אלופה אולימפית מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), נחשבת לאורך השנים לנבחרת החזקה ביותר בעולם, עם 8 מדליות אולימפיות, מהן 3 זהב, 2 כסף ו-3 ארד, יותר מכל מדינה אחרת. נבחרת הולנד לנשים דורגה במקום ראשון בעולם בשנים (2004–2009, 2012–2020).
  2. ^ כל התוצאות מאליפות העולם בשחייה 1986