קונסטנס מקלוקלין גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונסטנס מקלוקלין גרין
Constance McLaughlin Winsor Green
לידה 21 באוגוסט 1897
אן ארבור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1975 (בגיל 78)
אנאפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות מ-1937
פרסים והוקרה
  • פרס פוליצר בהיסטוריה (1963)
  • מדליית וילבור קרוס (1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קונסטנס מקלוקלין ווינזור גריןאנגלית: Constance McLaughlin Winsor Green;‏ 21 באוגוסט 1897, אן ארבור, מישיגן5 בדצמבר 1975, אנאפוליס, מרילנד) הייתה היסטוריונית אמריקאית. זכתה בפרס פוליצר להיסטוריה לשנת 1963 עבור ספרה שיצא ב-1962 " וושינגטון, הכפר ועיר הבירה, 1800–1878".[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נולה באן ארבור, מישיגן, ארצות הברית. אביה היה ההיסטוריון אנדרו סי מקלוקלין. היא השלימה תואר ראשון במכללת סמית' ב-1919 ותואר שני במכללת מאונט הוליוק בהיסטוריה ב-1925. לאחר סיום הלימודים, שימשה גרין כמדריכה במשרה חלקית במאונט הוליוק בין השנים 1925–1932. היא השלימה דוקטורט באוניברסיטת ייל בשנת 1937. עבודת הדוקטורט שלה, חקרה את הוליוק, מסצ'וסטס, והייתה אחת היצירות האקדמיות המוקדמות ביותר בהיסטוריה העירונית. העבודה יצאה לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת ייל לאחר שקיבלה את פרס אגלסטון של האוניברסיטה בהיסטוריה.[2] בשנת 1938 היא הפכה למרצה במחלקה להיסטוריה של מכללת סמית' ולראש מועצת מכללת סמית' לתעשייה ב-1939. לאחר שעזבה את סמית', גרין קיבלה משרה של היסטוריונית בארגון הצבאי של ספרינגפילד במהלך מלחמת העולם השנייה. היא הפכה להיסטוריונית מייעצת של הצלב האדום האמריקני ב-1946, היסטוריונית ראשית של מחלקת החימוש של הצבא האמריקאי ב-1948, והיסטוריונית במועצת המחקר והפיתוח, של משרד ההגנה.[3] בשנת 1954, במסגרת מענק שש שנתי מקרן רוקפלר, גרין הפכה למנהלת פרויקט ההיסטוריה של וושינגטון, אשר נוהל על ידי אמריקן יוניברסיטי.[3]

היא נישאה לדונלד רוס גרין; נולדו להם שלושה ילדים, ביניהם בתה לואיס גרין קאר, שהייתה גם היא היסטוריונית.[4]

גרין מתה ב-5 בדצמבר 1975 באנאפוליס, מרילנד בבית בתה.[5]

פרסומים, פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין כתבה מספר ספרים על העיור של ארצות הברית. עבודותיה בנושא זה כוללות ערים אמריקאיות בצמיחת האומה (1957), עלייתה של אמריקה העירונית (1965), והעיר הסודית: היסטוריה של יחסי גזעים בבירת האומה (1967).

בשנת 1963 זכתה בפרס פוליצר להיסטוריה עבור וושינגטון, הכפר ועיר הבירה, 1800–1878. היא גם זכתה בפרס אגלסטון להיסטוריה עבור Holyoke, Massachusetts: A Case History of the Industrial Revolution in America.

היא קיבלה תוארי כבוד ממכללת סמית' ואוניברסיטת פייס .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Guide to the Constance M. Green Papers, undated, Special Collections Research Center, Estelle and Melvin Gelman Library, The George Washington University
  2. ^ Scanlon, Jennifer; Cosner, Shaaron (1996). "Green, Constance (Winsor) McLaughlin". American Women Historians, 1700s-1990s; A Biographical Dictionary. Greenwood Press. p. 95-96.
  3. ^ 1 2 Fischer, Heinz-D. (2011). Complete Biographical Encyclopedia of Pulitzer Prize Winners 1917 - 2000: Journalists, writers and composers on their way to the coveted awards (באנגלית). Walter de Gruyter. p. 89. ISBN 9783110955743.
  4. ^ Sun, Baltimore. "Lois Green Carr". baltimoresun.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-05-31.
  5. ^ "Constance McLaughlin Green, Pulitzer History Winner, Dies". The New York Times. 8 בדצמבר 1975. p. 34. {{cite news}}: (עזרה)