קרן רוקפלר
| אולם סיואן, תרומת קרן רוקפלר לאוניברסיטת נאנקאי בעיר טיינג'ין, 1923. עתה זהו בית הספר לרפואה באוניברסיטה | |
| מדינה |
ארצות הברית |
|---|---|
| משרד ראשי |
ניו יורק |
| מייסדים |
ג'ון ד. רוקפלר, פרדריק טיילור גייטס, ג'ון ד. רוקפלר, הבן |
| יושב ראש |
רג'יב שאה, ג'ודית רודין, גורדון קונווי |
| תקופת הפעילות |
1913–הווה (כ־113 שנים) |
| אתר רשמי | |
| קואורדינטות | 40°45′03″N 73°59′00″W / 40.750833333333°N 73.983333333333°W |
![]() | |
קרן רוקפלר (באנגלית: The Rockefeller Foundation) היא קרן פרטית (אנג') שמשרדיה בשדרה החמישית 420 בניו יורק שבארצות הברית. היא הוקמה ב-14 במאי 1913 במדינת ניו יורק על ידי משפחת רוקפלר. צ'ארטר חוקי שלה אושר רשמית על ידי בית המחוקקים של מדינת ניו יורק. היוזמה להקמת הקרן באה מצידו של ג'ון ד. רוקפלר, מייסד חברת סטנדרד אויל (אנג'), יחד עם בנו ג'ון ד. רוקפלר, הבן והיועץ הראשי לעסקים ולפעילויות נדבנות, פרדריק טיילור גייטס (אנג'). קרן רופקלר נחשבת לצד קרן קרנגי (אנג'), הקרן הפילנתרופית הגדולה באמריקה. נכון לשנת 2015 הקרן מוקמה במקום 39 בין הקרנות הגדולות של ארצות הברית לפי גובה תרומותיו. בסוף שנת 2016 הכנסותיו שוערו ל-4,1 מיליארד דולר (ללא שינוי לעומת 2015) עם מענקים שנתיים בשווי 173 מיליון דולר. לפי ארגון OECD, בשנת 2019 תרמה הקרן למטרות פיתוח 103,8 מיליון דולר. לאורך עשרות השנים תרמה קרן רוקפלר לביסוס תחום הבריאות הציבורית המודרנית, לפיתוח החיסון נגד הקדחת הצהובה, למאבק נגד האנקילוסטומיאזיס (אנג') בארצות הברית ונגד המלריה באיטליה, תרמה לפעילותה של ג'יין ג'ייקובס למען השימור העירוני, וזירזה את המהפכה הירוקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוח עצות אמו בנעוריו וברוח עקרונות הנצרות הבפטיסטית[1] ג'ון דייויסון רוקפלר התכוון עוד בשנת 1901 להקים קרן פילנתרופית אבל הרעיון קרם עור וגידים רק אחרי שבשנת 1906 יועצו, התאולוג פרדריק טיילור גייטס עודד את היוזמה באומרו שנכסיו של רופקלר הולכים וגדלים בקצב כל כך מהיר, שיורשיו "עלולים בעתיד לפזר את העזבון או להסתחרר מכוחם". בסופו של דבר ב-1913 ג'ון דיוויסון רופקלר האב (1839–1937) הקים את קרן רוקפלר, יחד עם בנו, ג'ון דייויסון רופקלר הבן (1874–1960), בעלי חברת הנפט סטנדרד אויל, במטרה מוצהרת "לקדם את רווחת המין האנושי בכל העולם". רעיון מסוג זה העלה בסוף המאה ה-18 בנג'מין פרנקלין ובשנת 1906 קמה מיוזמת אלמנתו של איש העסקים ראסל סייג' (אנג'), מרגרט (אנג'), קרן הקרויה "קרן ראסל סייג' (אנג') (RSF)" שהייתה מוגבלת לסיוע לנשים עובדות ולתחלואי החברה. ב-1909 רוקפלר מסר 73,000 מניות של סטנדרד אויל אוף ניו ג'רזי, בשווי של 50 מיליון דולר לנאמנים, רופקלר הבן, גייטס והרולד פאולר מקקורמיק (אנג'), החתן של רופקלר האב, לשם הקמת קרן פילנתרופית של 100 מיליון דולר.[2]

ב-14 במאי 1913 מושל ניו יורק, וויליאם סולצר (אנג') הוציא את מסמך ההתאגדות (אנג') של הקרן. חבריה המייסדים של הקרן היו: ג'ון ד. רופקלר האב, ג'ון ד. רופקלר הבן, פרדריק טיילור גייטס, הרי פרט ג'דסון, סיימון פלקסנר, סטאר ג'יי מרפי, ג'רום ד. גרין, ויקליף רוז וצ'ארלס או. היידט. מועצת המנהלים הראשונה כללו את יושב הראש ג'ון ד. רוקפלר הבן, נשיא הקרן ג'ורג' אי. וינסנט, המזכיר אדווין ר. אמברי, גזבר: ל. ג'. מאיירס, רואה חשבון: רוברט ה. קרק, עוזר גזבר: חנדון מיירון דשיאל. חברים: וואלאס בטריק, סיימון פלקסנר, הרי אמרסון פוסדיק, פרדריק טיילור גייטס, א. ברטון הפברן, צ'ארלס אוונס יוז, הרי פרט ג'דסון, סטאר ג'יי מרפי, ג'ון ד. רופקלר האב, ג'ון ד. רופקלר הבן, ויקליף רוז, ג'וליוס רוזנוולד, מרטין א. ריירסון, פרדריק שטראוס, ג'ורג' א. וינסנט. בשנים 1913–1929 תרמה הקרן 241 מיליון דולר בכל היבשות[1] הקרן פועלת ב-52 ארצות בשש יבשות. היא מממנת תוכניות מחקר רבות בתחומים כמו בריאות הציבור, חדשנות מדעית, חקלאות, תרבות ואמנות, חינוך, מדעי הטבע, שלום וסכסוכים, מדעי החברה, מדעי המדינה. יושב ראש הקרן כיום[דרושה הבהרה] הוא ד"ר רג'יב שאה (אנג'), ממוצא הודי-אמריקאי. הוא יושב הראש ה-13 של הקרן. בגיל 43 הוא האדם הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד זה. הוא החליף את ג'ודית רובין (אנג') שכיהנה בשנים 2005–2017 והייתה האישה הראשונה שמילאה את התפקיד. בימינו מממנת את אוניברסיטת רוקפלר, בעבר המכון רוקפלר למחקר רפואי (RIMR), העוסקת בחקר סיבותיהן, מניעתן וטיפולן של המחלות. המחלקה הבינלאומית לבריאות שפעלה בשנים 1913–1954 עסקה בחיסולן של מחלות מסוימות, בעלות השלכות חברתיות בחלקי עולם שונים, כמו האנקילוסטומיאזיס, השחפת, טיפוס הבהרות והקדחת הצהובה.
ציוני דרך בתחום הרפואה והבריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1913 - המענק הראשון בשווי 100,000 דולר של הקרן ניתן לצלב האדום האמריקאי על מנת לרכוש מקום למטה הכללי שלה בעיר וושינגטון די. סי. ולהקמת אנדרטה לזכר הנשים האמריקאיות שטיפלו בחולים ובפצועים במלחמת האזרחים האמריקנית.
- בהשפעת מחקר של אברהם פלקסנר (אנג'), הקרן העניקה מענק לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס על מנת להרחיב את מודל מערכת החינוך הרפואי הבסיסי אל המחלקות הקליניות לרפואה, כירורגיה ורפואת ילדים "במלוא הזמן".
- אחרי הצלחות הוועדה למיגור האנקילוסטומיאזיס בארצות הברית, אושרו קרנות ראשונות לעבודה בתחום הבריאות הציבורית מחוץ לארצות הברית על ידי הקמת ועדה בין-לאומית לבריאות (אנג').
- התחיל מימון לאורך 20 שנה ללשכה להיגיינה חברתית. שתעסוק בתחום אמצעי המניעה, בריאות האם והחינוך המיני.
האגודה האמריקאית לבריאות מינית (אנג') (ASHA) חוקרת את הגורמים הביולוגיים והחברתיים המשפיעים על ההתנהגות המינית של האדם.
תוך 30 שנה - זינוק המחקרים על הקדחת הצהובה. 6 חוקרים מתים תוך כדי פעילות המחקר.
- 1917 - הקמת פקינג יוניון קולג' לרפואה (אנג') (PUMC) - קולג' ראשון לרפואה בבייג'ינג.
- 1923 - אולם סיואן, תרומת קרן רוקפלר לאוניברסיטת נאנקאי בעיר טיאנג'ין. עתה זהו בית הספר לרפואה באוניברסיטה (ראו תמונה למעלה)
מרכז בלאג'ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן מחזיקה ומפעילה גם את מרכז רוקפלר בבלאג'ו, איטליה. המרכז מורכב ממספר מבנים, הפרוסים על פני שטח של 50 אקר (200,000 מ"ר), בחצי האי שבין קומו ולקו בצפון איטליה. המרכז מכונה לעיתים בשם "וילה סרבלוני". הווילה היא רק אחד מבניינים רבים בהם שוכנים דיירים ומשתתפי כנסים. הנכס הורש לקרן בשנת 1959 תחת נשיאותו של דין ראסק (שעתיד להיות מזכיר המדינה של נשיא ארצות הברית קנדי). מרכז בלאג'ו[3] מפעיל גם מרכז כנסים וגם "תוכנית רזידנס". תוכנית הרזידנסי היא תוכנית תחרותית ביותר אליה יכולים להגיש מועמדות חוקרים, אמנים, סופרים, מוזיקאים, מדענים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בתחום הפיתוח מרחבי העולם ולעבוד על פרויקט לבחירתם לתקופה של ארבעה שבועות. מהות התכנית היא הסינרגיה המתקבלת מהאינטראקציה בין אנשים המגיעים מרקעים מגוונים ביותר. מספר רב של זוכי פרס נובל, זוכי פרס פוליצר, זוכי פרס הספר הלאומי, זוכי פרס הנסיך מהידול (אנג') ועמיתי מקארתור, כמו גם מספר ממלאי מקום וראשי מדינות וממשלה לשעבר, שהו בבלאג'ו.
נשיאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1913–1917 - ג'ון ד. רוקפלר, הבן
- 1917–1929 - ג'ורג' אדגר וינסנט (אנג')
- 1929–1936 - מקס מייסון (אנג')
- 1936–1948 - ריימונד פוסדיק (אנג')
- 1948–1952 - צ'סטר ברנרד (אנג')
- 1952–1961 - דין ראסק
- 1961–1972 - ג'י. ג'ורג' הרר
- 1972–1979 - ג'ון הילטון נואלס (אנג')
- 1980–1988 - ריצ'רד לימן (אנג')
- 1988–1997 - פיטר גולדמרק, הבן (אנג')
- 1998–2004 - גורדון קונווי (אנג')
- 2005–2017 - ג'ודית רודן (אנג')
- 2017–ואילך - רג'יב שאה (אנג')
חבר הנאמנים (נכון ליוני 2021)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגנס בינאגוואהו - סגנית הנשיא של האוניברסיטה לשוויון בריאות עולמי (אנג') (UGHE) ברואנדה מ-2019
- ייפיי לי - יושבת ראש ארצי בקבוצת מאן (אנג') (MAN) בסין - מ-2013
- מלודי הובסון (אנג') - יושבת ראש אריאל השקעות (אנג') - מ-2018
- ראווי ונקטסאן - בעבר יושב ראש בנק ברודה (אנג') (BOB), יושב ראש של מיקרוסופט הודו (2004–2014) ושל חברת קאמינס (אנג') הודו, נציג מיוחד לענייני נוער וחדשנות ביוניסף - מ-2014
- מרטין ל. ליבוביץ (אנג') - סגן יושב ראש צוות האסטרטגיה הגלובלית של מחלקת המחקר של חברת מורגן סטנלי, בעבר - של איגוד הביטוח והקצבה של המורים באמריקה (אנג') (TIAA) (2004–1995) ולמשך 26 שנים בחברת האחים סלומון (אנג')
- נדידי אוקונקוו נוונלי (אנג') - מייסד שותף של חברת Sahel Consulting - מ-2019
- ג'יימס סטוורידיס - אדמירל בדימוס של צי ארצות הברית. בעבר מפקד עליון של כוחות נאט"ו (2009–2013), מנהל אופרטיבי של קבוצת קרלייל (אנג'), יושב ראש מועצת המנהלים של חברת מקלארלי - מ-2018
- אדם סילבר - נציב האיגוד הלאומי לכדורסל של ארצות הברית (NBA) - מ-2020
- פטי סטונסייפר (אנג') - בעבר יושבת ראש חברת "השולחן של מרתה (אנג')" ויושבת ראש בקרן ביל ומלינדה גייטס (BMGF) - מ-2019
- חואן מנואל סנטוס - נשיא קולומביה לשעבר וחתן פרס נובל לשלום - משנת 2020
- פול פולמן (אנג') - מנהל בלשכת המסחר הבינלאומית, צוות בי, בעבר יושב ראש חברת יוניליוור - מ-2019
- דונלד קברוקה (אנג') - נשיא לשעבר של בנק הפיתוח של אפריקה (אנג') (AfDB), שר האוצר והתכנון הכלכלי של רואנדה בשנים 1997–2005
- ד"ר רג'יב שאה - נשיא הקרן, נאמן בשנים 2015–2017, מנהל לשעבר של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) בשנים 2010–2017
- שרון פרסי רוקפלר (אנג') - יושבת ראש WETA-TV (אנג') - מ-2017
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נדבנות בארצות הברית (אנג')
- קרן האחים רוקפלר (אנג') (RBF)
- מרכז ארכיון רוקפלר (אנג') (RAC)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כשמחלות הפכו לעסק רווחי - על חלקה של קרן רוקפלר ברפואה המודרנית. מתוך אתר בראשית.
- כשמחלות הפכו לעסק רווחי*Ron Chernow - Titan: The Life of John D. Rockefeller, Sr., Random House, New York 1998, ISBN 978-0679438083
- Serge July - Fondation Rockefeller - Les Parrains de New York dans le Dictionnaire
amoureux de New York, Plon, Paris 2023 pp. 610-617 (בצרפתית) (קרן רוקפלר - הסנדקים של ניו יורק)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרן רוקפלר
קרן רוקפלר, ברשת החברתית פייסבוק
קרן רוקפלר, ברשת החברתית X (טוויטר)
קרן רוקפלר, ברשת החברתית אינסטגרם
קרן רוקפלר, סרטונים בערוץ היוטיוב- קרן רוקפלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- על תולדות הקרן (באנגלית)
- קרן רוקפלר - כרונולוגיה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 S. July, p. 614
- ↑ Chernow 1998
- ↑ The Bellagio Center
