קונצ'רטו ורשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קטע קצר מתוך קונצ'רטו ורשה

קונצ'רטו ורשה (נקרא גם "קונצ'רטו ורשאי") הוא יצירה קצרה לפסנתר ולתזמורת מאת ריצ'רד אדינסל אשר נכתבה לפסקול סרט הקולנוע הבריטי Dangerous Moonlight, משנת 1941. הסרט מתאר את מאבק ההתנגדות לפלישה הנאצית לפולין בשנת 1939. ביצוע היצירה נמשך בדרך כלל פחות מ-10 דקות. הקונצ'רטו הוא דוגמה למוזיקה תוכניתית הבאה לבטא את המאבק על ורשה לצד היחסים הרומנטיים בין הדמויות הראשיות בסרט. היצירה הפכה פופולרית מאד בבריטניה בימי מלחמת העולם השנייה.

הקונצ'רטו כתוב בסגנון המחקה את סגנונו של רחמנינוב והוא בישר אופנה של קונצ'רטי קצרים לפסנתר בסגנון הרומנטי, אשר כונו "הקונצ'רטי של הצהובונים"[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחין ריצ'רד אדינסל נולד בלונדון. בטרם החל בקריירה מוזיקלית, למד משפטים. את לימודיו בקולג' המלכותי למוזיקה הפסיק זמן קצר לאחר שהחל בהם, משנמשך לכתיבת מחזות זמר. הוא אף עסק בהלחנה לשידורי רדיו, ובשנת 1936 החל להלחין פסקול לשורה של סרטים, בהם Goodbye, Mr. Chips משנת 1939 ו-Dangerous Moonlight משנת 1941, אשר הוקרן בארצות הברית בשם Suicide Squadron. בסרטו זה החל אופנה של "קונצ'רטי של צהובונים".

הקונצ'רטו שהלחין לא היה בתוכנית המקורית של הסרט. רוי דאגלס, אשר תזמר את יצירותיו של אדינסל, סיפר כי במאי הסרט רצה במקור להשתמש בפסקול הסרט בקונצ'רטו השני לפסנתר של רחמנינוב, אולם קשיים שעוררו מחזיקי זכויות היוצרים ביצירה מנעו הגשמת תוכנית זו. אדינסל ביקש כי יצירתו תישמע דומה ככל האפשר לזו של רחמנינוב ולכן, מספר דאגלס, נשא עמו בעת שתזמר את היצירה את תווי הקונצ'רטי השני והשלישי של רחמנינוב ואת יצירתו של ניקולו פאגאניני הרפסודיה על נושא. אף שקונצ'רטו ורשה הפך ללב פסקול הסרט, הוא לא הושמע בשלמותו לאורך כל הסרט, אלא בקטעים בלבד. הפתיחה מושמעת בעת פגישתם של שני גיבורי הסרט, והיא מתפתחת על רקע ירח הדבש שלהם. לבסוף, בקטע הקונצרט שבסרט מושמע קטע ארוך יותר מן היצירה.

הקונצ'רטו כפסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט Dangerous Moonlight מתרחש בפרוץ מלחמת העולם השנייה ומספר את סיפורו של פסנתרן ומלחין קונצרטים פולני, שטפן רדצקי (מגולם על ידי השחקן אנטון וולברוק), המגן על ארצו לאחר שהתגייס והפך לטייס קרב. לאחר התקפה אווירית על ורשה על ידי הצבא הגרמני, הוא מתגלה על ידי עיתונאית אמריקנית, קרול פטרס (השחקנית סאלי גריי), כשהוא מתאמן בפסנתר בהריסות בניין שהופצץ. הקטע המנוגן הוא הפתיחה לקונצ'רטו ורשה, בשלב זה בשלבי יצירה, תוך שהוא פונה לעיתונאית ואומר לה: "אין זה בטוח להסתובב בחוץ כאשר הירח בוהק" (כשהוא מתייחס להפצצות לאור הירח). תוך שהוא מיישיר מבט אל קרול ומגלה "משהו נפלא שכרגע נתת לי," הוא מנגן את הנושא הלירי השני של הקונצ'רטו (ראו קובץ). מאותו הרגע אותה מנגינה מזוהה עם קרול לאורך כל הסרט. בדומה לרחמנינוב, אדינסל מלחין אותו כמעט כנוקטורן. שטפן מדבר על יצירתו בשלב מאוחר יותר של הסרט: "המנגינה הזו היא את ואני. היא הסיפור של שנינו בוורשה, שנינו באמריקה, שנינו.. במקום אחר שאינני מכיר. זוהי הסיבה שאינני יכול לסיימה." למרות זאת, הוא מסיים את היצירה. באופן דומה לדרך שבה רחמנינוב שב לנושא השני בקונצ'רטו השני לפסנתר, נעשה שימוש במנגינה "קרול" לא רק כדי לחבר יחדיו את הנושאים מעוררי הרגש של הדרמה, אלא אף להביא את הקונצ'רטו לסיום מנצח. לאורך כל הסרט היצירה הלא-גמורה מושמעת ביחס לפולונז אופוס 40 של שופן, המסמל את הפטריוטיזם הפולני. היא "מושלמת" כאשר האלמנטים של הפולונז משתלבים בנושא הרומנטי, כשהם מבטאים מיזוג של אהבה רומנטית ופטריוטית.

בתוך סיפור הסרט Dangerous Moonlight נוצר אף הרושם כי קיימת יצירה גדולה יותר הנוצרת ומבוצעת על ידי הנגן והמלחין, גיבור הסרט. כאשר קטעים מן הקונצ'רטו מנוגנים אומרת אחת הדמויות בסרט לאחרת: "יש לי את התקליטים", וכאשר מבוצעת הבכורה, נראית בסרט התוכנייה: "קונצ'רטו ורשה", ובו שלושה פרקים. בפועל כתב אדינסל רק פרק בודד.

האהדה ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם הצלחת הסרט זכתה אף היצירה לאהדה רבה אשר הביאה להוצאה לאור של פסקול הסרט בתקליט באורך 9 דקות יחד עם התווים לפסנתר. הצלחתה הבלתי צפויה של היצירה אף הביאה לחשיפת נגן הפסקול בסרט, לואיס קנטנר. קנטנר היה פסנתרן קונצרטים בריטי, ממוצא הונגרי, אשר נודע בנגינת יצירותיו של פרנץ ליסט, אולם דרש כי כי שמו לא יופיע ברשימת המבצעים שבסרט מחשש לפגיעה בשמו הטוב כמי שניגן מוזיקה עממית. לאחר שתקליט פסקול הסרט מכר מיליוני עותקים הוא חשף את זהותו ואף פנה בדרישה לקבלת תמלוגים.

ביצועים, עיבודים, ציטוטים וקטעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ K. J. Donnelly, British Film Music and Film Musicals (Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2007. ISBN 9781403996732), 50. John Huntley, British Film Music (New York: Arno Press & The New York Times, 1972. ISBN 9780405038976), 54.