קונקיסטאדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קונקיסטאדורספרדית: Conquistador, מילולית: כובש) הוא כינוי להרפתקנים שהשתתפו בכיבושם של חלקים נרחבים מאמריקה הלטינית ושטחים אחרים באוקיינוס השקט שנכללו בשטחה של האימפריה הספרדית. כיבוש זה היווה את השלב הראשון בהשתלטות האירופאים בכלל והספרדים בפרט על העולם החדש בין המאה ה-15 והמאה ה-16. תקופת הכיבוש עצמה החלה עם גילוי אמריקה בידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492, והסתיימה עם ייסודה של המערכת הקולוניאלית באמריקה הספרדית לקראת סוף המאה ה-16.

הכינוי עצמו, בו השתמשו כבר הקונקיסטאדורים ביחס לעצמם, מתייחס בו זמנית הן לכיבושו של העולם החדש והן כרמז להמשכיות הרקונקיסטה - המאבק הנוצרי הממושך לכיבושו מחדש של חצי האי האיברי מידי המוסלמים.

מרבית הקונקיסטאדורים היו אומנים או בעלי מקצוע כלשהו. אחדים מהם השתייכו לאצולה הנמוכה (הידלגוס) וחסרת הנכסים, אשר כיבושו של חצי האי האיברי (ומאוחר יותר כיבושו של העולם החדש) איפשר להם להיחלץ ממצוקה חומרית ולשמר את מעמדם החברתי. מבחינת מקורם הגאוגרפי בספרד, כשליש מהקונקיסטאדורים באו מאנדלוסיה, כרבע מקסטיליה וכחמישית מאקסטרמדורה. מרבית הקונקיסטאדורים היו בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם. רובם ידעו קרוא וכתוב בצורה חלקית בלבד. בקרב הקונקיסטאדורים היו אפריקאים רבים - אנשים חופשיים ועבדים כאחד.

בין הקונקיסטאדורים הידועים היו הרנאן קורטס, פרנסיסקו פיסארו, פדרו דה אלוואראדו, לוקאס וסקס דה איילון, חואן רודריגס קבריו ופדרו דה ואלדיביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונקיסטאדור בוויקישיתוף
Latinamerican countries.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא אמריקה הלטינית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.