לדלג לתוכן

קוסטובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוסטובר
Κοστόβαρος
לידה 70 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 לפנה״ס (בגיל 42 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שלומית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית הורדוס
צאצאים אנטיפטרוס
ברניקי (בת שלומית) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוסטובריוונית: Κοστόβαρος;[1] מת בשנת 27/28 לפנה"ס), היה מושל אדום ועזה בזמן מלכותו של הורדוס, מראשי תומכיו של הורדוס. בין השניים נוצר קרע בשנת 37 לפנה"ס כאשר הטיל הורדוס על קוסטובר לכבוש את ירושלים ולבער את תומכי מתתיהו אנטיגונוס והחשמונאים. קוסטובר הוצא להורג בידי הורדוס בשנת 27/28 לפנה"ס.[2]

חייו ופועלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסטובר (עיוות לטיני של השם האדומי "קוסגבר"[דרוש מקור] בעל התחילית התאופורית קוס[3]) היה יהודי ממוצא אדומי. מוצאו היה ממשפחת אצולה עשירה ובעלת השפעה באדום, ואבותיו היו כהנים אדומים לאל "קוזה"[4] (הוא קוס[3][5]) שאולצו להתגייר עם כיבושה של אדום על ידי החשמונאים בזמן שלטונו של יוחנן הורקנוס הראשון.

עם פלישתו של הורדוס לממלכת יהודה בשנת 37 לפנה"ס בעזרת הצבא הרומאי והצלחתו לכבוש את הממלכה מידיו של המלך החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס השני, קוסטובר היה מפקד בצבאו של הורדוס והשתתף בכיבוש ירושלים. לאחר מכן הוא הופקד על ביעור תומכי החשמונאים, וכאשר הצבא הכובש טבח בתושבי העיר המקורבים לחשמונאים, הגן קוסטובר על בני בבא, שלהם הייתה משפחתו מקורבת.[2]

לאחר ביסוס שלטונו של הורדוס ביהודה, מינה הורדוס את קוסטובר למושל אדום ועזה (37 לפנה"ס[6]), וכדי לחזק את קשריו אליו הוא חיתן אותו עם אחותו שלומית בשנת 34 לפנה"ס[6]. אולם, למרות נישואיו לשלומית לא היה קוסטובר נאמן לגיסו הורדוס, וחיפש את תמיכתה של קלאופטרה השביעית מלכת מצרים – שהייתה מאהבתו של מרקוס אנטוניוס שליט המזרח מטעם רומא – בתוכניתו להפוך את אדום לממלכה ברשותו שתהיה כפופה למצרים. לפי יוסף בן מתתיהו, מניעיו היו, בנוסף לתאוות השלטון, רצון להפריד את האדומים מהיהודים ולחדש את ימיה של הדת האלילית העתיקה באדום שנכחדה עם כיבוש המחוז על ידי החשמונאים.

ניסיונה של קלאופטרה להוציא לפועל את תוכניתו של קוסטובר על ידי שכנועו של אנטוניוס לא צלח וקוסטובר עצמו חדל מחתירתו תחת שלטון הורדוס לאחר מותם של קלאופטרה ואנטוניוס במצרים בשנת 30 לפנה"ס. עם זאת, אתרע מזלו של קוסטובר כאשר יחסיו עם אשתו שלומית עלו על שרטון. היא התגרשה ממנו, חזרה לחצרו של אחיה הורדוס והתלוננה בפניו על כך שקוסטובר הוא חלק מקנוניה שמטרתה להסית את העם ולהמרידו כנגד שלטונו ושהוא נתן מקלט לאויביו. כתוצאה מכך, הוציא הורדוס להורג את קוסטובר בשנת 27/28 לפנה"ס.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ההגייה ביוונית: קוֹסטוֹבַּרוס, במלעיל דמלעיל.
  2. ^ 1 2 מיכאל גרינצוויג, "אישים ומושגים בתקופת הורדוס" בתוך מ. נאור (עורך), המלך הורדוס ותקופתו: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, סדרת עידן 5, יד יצחק בן צבי, 1985, עמ' 202-200
  3. ^ 1 2 Joseph Thadée Milik, Nouvelles inscriptions nabatéennes, Syria. Archéologie, Art et histoire 35, 1958, עמ' 239 doi: 10.3406/syria.1958.5328
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 15.7.9 (ראו במקור היווני (במהדורה זאת נכתב Κωζαι) ובתרגום)
  5. ^ John P. Peters, Hermann Thiersch, Painted Tombs in the Necropolis of Marissa (Marêshah), Committee of the Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 44
  6. ^ 1 2 אריה כשר, אליעזר ויצטום, הורדוס, מלך רודף ורדוף, 2007, עמ' 129.