קורנליוס קסטרויאדיס
 | |
| לידה |
11 במרץ 1922 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1997 (בגיל 75) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Κορνήλιος Καστοριάδης |
| מדינה |
צרפת, יוון |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום מגורים |
אתונה |
| השכלה |
|
| מעסיק |
בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי |
| מפלגה |
Young Communist League of Greece, המפלגה הקומוניסטית של יוון, Internationalist Communist Party, Internationalist Revolutionary Party of Greece, Internist Communist Party of Greece |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| בן או בת זוג |
פיירה אולנייה (1968–1984) |
  | |
קורנליוס קסטוריאדיס (באנגלית: Cornelius Castoriadis; ביוונית: Κορνήλιος Καστοριάδης; 11 במרץ 1922 – 26 בדצמבר 1997) היה פילוסוף, כלכלן ופסיכואנליסט יווני-צרפתי. נודע גם בזכות ספרו "המוסד הדמיוני של החברה". כתביו בנושאי אוטונומיה ומוסדות חברתיים בעלי השפעה הן בחוגים האקדמיים והן בחוגי האקטיביזם.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנליוס קסטוריאדיס (קרוי על שם קורנליוס הקדוש) נולד ב-11 במרץ 1922 בקונסטנטינופול (איסטנבול), בנם של קיסר וסופיה קסטוריאדיס. ביולי 1922 משפחתו עברה מקונסטנטינופול לאתונה לאחר שאביו חש שהצבא היווני הולך להפסיד במלחמה נגד טורקיה (מלחמת יוון-טורקיה). בגיל 13 התחיל לפתח תשוקה לפילוסופיה לאחר שרכש עותק של הספר "תולדות הפילוסופיה" (Ιστορία της Φιλοσοφίας, 1933, 2 vols.) מאת ההיסטוריון ניקולאוס לובריס. במקביל לכך הוא פיתח עניין בפילוסופיה מרקסיסטית לאחר שרכש עיתון מרקסיסטי ללא ידיעת הוריו.[2]
מעורבותו הראשונה בפוליטיקה התרחשה במהלך משטר מטקסס (1937), כאשר הצטרף לנוער הקומוניסטי האתונאי (Κομμουνιστική Νεολαία Αθήνας, Kommounistiki Neolaia Athinas), שלוחה של הליגה הקומוניסטית הצעירה של יוון. ב-1941 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE) לאחר שהתחבר עם פעילים קומוניסטים באוניברסיטת אתונה, שנה אחת לאחר מכן הוא עזב כדי להפוך לטרוצקיסט בעקבות חוסר הסכמה אידאולוגית עם הרוב הסטליניסטי במפלגה. בזמן מלחמת העולם השנייה למד מדע המדינה, כלכלה, ועריכת דין, באוניברסיטת אתונה.[3]
ב-1945 לאחר שסיים את התואר בכלכלה, מדע המדינה, וכלכלה. זכה וקיבל מלגה לכתיבת עבודת פוסט דוקטורט בפילוסופיה בסורבון בפריז, בפריז הוא הצטרף לענף הצרפתי של המפלגה הטרוצקית. ב־1948 הקים קסטוריאדיס יחד עם עמיתו קלוד לפורט את הקבוצה וכתב העת הליברטריאני-סוציאליסטי "סוציאליזם או ברבריזם" בין 1948–1970 הוא עבד ככלכלן בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), ב־1970 קיבל אזרחות צרפתית. כתביו לפני תאריך זה פורסמו בשם בדוי מכיוון שהיה חסר אזרחות צרפתית, כגון "פייר שאוליו", "פול קרדן", "ז'אן-מארק קודרי" וכו'.[3]
ב-1968 נשא קסטוריאדיס לאישה את פיירה אולנייה, פסיכואנליטיקאית צרפתייה. ב־1973 3 שנים לאחר שקיבל אזרחות צרפתית החל לעבוד כפסיכואנליסט מורשה. הוא המשיך לעסוק בפסיכואנליזה עד מותו. ובשנת 1975 הוא פרסם את שני ספריו "המוסד הדמיוני של החברה" ו"צומת דרכים במבוך" ב-1980, הוא הצטרף לפקולטה של ה-École des Hautes Études en Sciences Sociales בתור מנהל, קריירת ההוראה שלו ב-EHESS נמשכה שש עשרה שנים.[3]
ב-1980 הוענק לו תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת ננטר; הכותרת הסופית של התזה שלו הייתה L'Élément imaginaire de l'histoire (האלמנט הדמיוני בהיסטוריה).[3] בשנת 1984, קסטוריאדיס ואולאנייה התגרשו.[4] בשנת 1989 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד במדעי החברה על ידי אוניברסיטת פנטיאון וב-1993 תואר דוקטור נוסף במדעי החינוך על ידי אוניברסיטת דמוקריטוס של תרקיה.[5] ב-1992 הצטרף כסופר לכתב העת הסוציאליסטי הליברטריאני Society and Nature.הוא מת ב-26 בדצמבר 1997 מסיבוכים בעקבות ניתוח לב.[3]
הדמיון הקיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסטוריאדיס האמין כי הדמיון הוא הכוח המניע העיקרי של ההיסטוריה. הוא טען כי חברות אינן נוצרות כהכרח היסטורי, אלא כתוצאה מרעיונות חדשים וקיצוניים. רעיון זה שאותו כינה "הדמיון הקיצוני", הוא הבסיס לתרבויות ולשונות ביניהם. קסטוריאדיס הבחין בין דמיון קיצוני לבין דמיון רגיל. דמיון רגיל הוא פשוט היכולת להעלות מחשבות חדשות. לעומת זאת, דמיון קיצוני הוא היכולת ליצור מציאות חדשה. הוא מאפשר לאנשים ליצור ערכים, חוקים, ומוסדות. קסטוריאדיס טען כי הדמיון הקיצוני הוא א-רציונלי, כלומר הוא אינו ניתן להסבר באמצעות תבונה בלבד. כי הוא נובע מהתשוקה האנושית ליצירתיות ולחידוש. לפי קסטוריאדיס החברות הקדומות היו מבוססות על דמיון קיצוני. חברות קדומות פיתחו מיתולוגיות יצירתיות כדי להסביר את מקורות העולם והחברה. מיתולוגיות אלו היוו את הבסיס לערכים, החוקים והמוסדות של החברה. לדוגמה, ליהודים יש דמיון שלפיו העולם נברא מרצון של ישות רציונלית, אלוהים או ה` בתנ"ך.[6]
אוטונומיה והטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנליוס קסטוריאדיס האמין כי האוטונומיה היא המטרה העליונה של החברה האנושית. הוא הגדיר אוטונומיה כ"יצירת חוק עצמית", כלומר היכולת של אנשים לקבוע את החוקים שלהם בעצמם. קסטוריאדיס הבחין בין שני סוגים של חברות: חברות אוטונומיות וחברות הטרונומיות. חברות אוטונומיות הן חברות שבהן האנשים קובעים את חוקיהן בעצמם. לעומת זאת חברות הטרונומיות הן חברות שבהן האנשים אינם קובעים את חוקיהן בעצמם, אלא כפופים לסמכות חיצונית אשר הם השליכו על עצמם, כגון אלוהים או חוק טבע.
קסטוריאדיס האמין כי יוון העתיקה הייתה דוגמה לחברה אוטונומית. ביוון העתיקה, העם היה שותף בתהליך קבלת ההחלטות, וחברי הקהילה היו מודעים לכך שהם קובעים את חוקי חייהם בעצמם. קסטוריאדיס טוען שהאוטונומיה התפתחה ביוון העתיקה מכיוון שה"דמיון" היווני האמין שהעולם נובע מ"כאוס", שאותו תרגם מיוונית ככלום. זה אפשר להם ליצור מוסדות כמו דמוקרטיה מכיוון שהעולם נוצר מכאוס, האדם יכול לעצב אותו ואת עצמו איך שירצה.[2]
יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "The Imaginary Institution of Society" (La Institution Imaginaire de la Société)
- "The Castoriadis Reader"
- "Figures of the Thinkable" (Figures du Pensable)
- "The World in Fragments" (Le Monde Morcelé)
- "The Greek Polis and the Invention of Democracy" (La Cité Grecque et les Lois de L'Invention Démocratique)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ François Dosse, Castoriadis, La Découverte, 2018-02-01, ISBN 978-2-7071-9872-3
- ^ 1 2 Cornelius Castoriadis/Agora International Interview Cerisy Colloquium (1990)
- ^ 1 2 3 4 5 Castoriadis, Cornelius | Internet Encyclopedia of Philosophy (באנגלית אמריקאית)
- ^ Women Psychoanalysts in France, www.psychoanalytikerinnen.de
- ^ Cornelius Castoriadis (1922–1997)
- ^ Kevin Anderson, David Ames Curtis, The Castoriadis Reader, Contemporary Sociology 27, 1998-09, עמ' 541 doi: 10.2307/2654548
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קורנליוס קסטרויאדיס".