קו הגברים

קו הגברים הוא שירות טלפוני לגברים הנמצאים במעגל האלימות במשפחה.^[1] הקו מהווה כתובת מקצועית לגברים לצורך קיום דיאלוג ראשוני אודות מצוקתם, ומיועד לגברים פוגעים או נפגעים.

המתנדבים בקו הם גברים שמעניקים לפונה אוזן קשבת והכוונה במטרה לבחון יחד כיצד ניתן לסייע לו ביציאה ממעגל האלימות במשפחה. הקו מהווה כתובת מתווכת להמשך טיפול מקצועי, והפנייה אליו יכולה להיות אנונימית. המענה בקו ניתן גם לבני משפחה ולחברים המבקשים ייעוץ סביב מצבי משבר זוגי אלים הידועים להם. עם המתנדבים בקו נמנים דוברי עברית, אמהרית וערבית. מספר הטלפון של הקו הוא 1800-39-39-04.

הרקע להקמת הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות במשפחה היא תופעה נרחבת.^[2] מערכות הסיוע החברתיות בתחום האלימות במשפחה ברובן מיועדות לנשים, ואין בהן הכוונה מותאמת לגברים.^[3] בעקבות חוסר מודעות והכרה למצוקות בקרב גברים, לעולמם הרגשי, ולהתמודדות היומיומית בתחום האלימות ובכלל, ובשל הקושי בקרב גברים בחברה הישראלית לשתף, לדבר ולהיעזר בכל הקשור למצוקות וקשיים, גברים בדרך כלל אינם פונים מיוזמתם לקבל סיוע בנושא כאשר הם חשים מצוקה, אלא כאשר מופעלת מוטיבציה חיצונית, או בכפייה. השיח הציבורי מדבר בעיקר על הרחקה והענשה של גברים אלימים. גבר שמודע לצד האלים שבו, או שנתון במצוקה עקב אירוע התפרצות שתוצאותיו הן חרדה ותחושת בהילות, אין לו לאן לפנות. שירותי הרווחה נתפסים כמיועדים לשכבות החלשות, והמענה שם ניתן בעיקר על ידי נשים, דבר שמרתיע הרבה גברים. יש גברים שחוששים שאם יודו באלימות שלהם, ירחיקו אותם מהבית, או שייקחו מהם את הילדים. גברים שסובלים מאלימות מצד נשותיהם, בהרבה מקרים מתביישים לדבר על כך באופן גלוי.

לבני משפחה וחברים של גברים אלימים, שמודעים למצב ומבקשים למנוע את המשך ההידרדרות ולשמוע על האפשרויות לטיפול, אין לאן לפנות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו הוקם בשנת 2004 על ידי העובדת הסוציאלית מלכה גנחובסקי, מנהלת המרכז למניעה וטיפול באלימות המשפחה של ויצו ועיריית ירושלים. לאחר מספר שנות פעילות, נקלע הקו למצוקה כלכלית ונחלץ ממנה בעזרת ויצו ארצות הברית. מאז פועל הקו במימון של ויצו ארצות הברית.^[1] הגברים המאיישים את הקו הם מתנדבים שהוכשרו לכך, והם מלווים באופן שוטף על ידי אנשי מקצוע. כמות הפניות לקו עולה משנה לשנה, וניכרת במיוחד כשאירועי אלימות במשפחה מועלים בתקשורת. לקו פונים גם אנשי מקצוע שנתקלים באלימות במשפחה אצל מטופלים או תלמידים שלהם.