קז'ימייז' מוצ'רסקי
 | |
| לידה |
21 ביולי 1907 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בספטמבר 1975 (בגיל 68) ורשה, רפובליקת פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי פובונזקי |
| מדינה |
פולין |
| השכלה |
הפקולטה למשפטים ומנהל באוניברסיטת ורשה |
| השתייכות |
ארמייה קריובה |
| דרגה |
קפטן |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
קז'ימייז' דמאזי מוצ'רסקי (בפולנית: Kazimierz Damazy Moczarski; נולד 21 יולי 1907 - 27 בספטמבר 1975) היה סופר ועיתונאי פולני, קצין בארמייה קריובה מוצ'רסקי נודע בעיקר בזכות ספרו "שיחות עם תליין", סדרת ראיונות עם שותף לתאו, פושע המלחמה הנאצי יירגן שטרופ, שהיה כלוא איתו בכלא המשרד לביטחון הציבור של פולין העממית שהיה אמור להיות מוצא להורג תוך זמן קצר. מוצ'רסקי הושלך לכלא ב-1945 וקיבל חנינה אחת-עשרה שנים מאוחר יותר במהלך אוקטובר הפולני. הוא בילה 4 שנים במשפט הנידונים למוות (1952–56), ונשפט שלוש פעמים כאויב המדינה בזמן שהייתו בכלא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצ'רסקי, נולד ב-21 ביולי 1907 בוורשה, היה בנם של יאן דמאזי, מורה ומנהל בית הספר, ושל מיכלינה פרנצישקה לבית וודזינובסקה, אף היא מורה. קז'ימייז' החל ללמוד משפטים באוניברסיטת ורשה באוקטובר 1926. במהלך לימודיו גויס לגדוד חי"ר מילואים מס' 9 ושירת בברזה קרטוסקה בשנים 1929–1930 במשך 10 חודשים. לאחר סיום לימודיו בדצמבר 1932, המשיך את לימודיו בצרפת במכון ללימודים בינלאומיים גבוהים של אוניברסיטת פריז. ב-1935 חזר לוורשה והיה ליועץ של משרד העבודה והשירותים החברתיים, תוך התמחות במשפט הפולני והבינלאומי. הוא גם היה חבר ב"לגיון הנוער" וחבר בארגון הפרוגרסיבי "מועדון הלייבור מוריסי מוצ'נאקי". ב-1937 השתתף בהקמת המועדון הדמוקרטי של ורשה. פגישתם הראשונה התקיימה בדירתו בוורשה.[1]
במהלך המערכה הפולנית-גרמנית ב-1939, פיקד מוצ'רסקי על מחלקה הכפופה לדיוויזיית הרגלים ה-30. הוא השתתף בקרב בזמן המצור על ורשה. לאחר נפילת פולין, מוצ'רסקי נשאר חבר פעיל בברית הדמוקרטית החשאית. הוא גם הצטרף למחתרת הפולנית והפך לקצין בארמייה קריובה (צבא המולדת) תחת השם "רפאל". עד סתיו 1943, הוא הוצב ב"לשכת המודיעין והתעמולה" עבור מחוז ורשה של ארמייה קריובה.
במאי 1944, תחת השם הבדוי החדש "מאוריסי", נכנס מוצ'רסקי לתפקיד ראש המחלקה לחבלה בכוח אדם. משימתו, שבה הצטיין, הייתה לרצוח את חברי הגסטפו, משתפי פעולה ומודיעי הגסטאפו בשורות ארמייה קריובה. זה היה הרעיון שלו להציל, ב-11 ביוני 1944, אסירים פולנים שנכלאו על ידי הגסטפו בבית החולים יאן בוזי בוורשה.
זמן קצר לפני מרד ורשה על ידי ההתנגדות המחתרת, קיבל מוצ'רסקי תפקיד חדש כראש שירותי הרדיו והטלגרף של מפקדת ארמייה קריובה. במהלך המרד ניהל מוצ'רסקי את אחת מתחנות הרדיו של המורד, "רפאל" הממוקמת במחוז שרודמיישצ'ה פולנוץ של ורשה. בספטמבר 1944 עבר לתחנה אחרת, "דנותא" ברחוב וידוק 16 (בפולנית: ul. Widok 16). במקביל, הוא היה העורך הראשי של העיתון חדשות המרד (בפולנית: Wiadomości Powstańcze), שהיה מוסף אזורי יומית לעלון המידע של ארמייה קריובה. ב-14 בספטמבר 1944 הועלה לדרגת סגן במילואים.
לאחר התמוטטות מרד ורשה ב-7 באוקטובר 1944 הוא עזב את העיר עם קבוצת עמיתים לעבודה משירות הידיעות יחד עם מפוני הצלב האדום, ועצר בפרושקוב, אך חזר זמן קצר לאחר מכן, כדי לסייע בבריחה של יאן סטניסלב ינקובסקי, נציג ממשלת פולין בגלות. הוא מונה לראש משרד ההסברה והתעמולה של צבא הפנים BiP ב-26 באוקטובר 1944. המשרד נהרס במהלך המרד והוא נשלח לצ'נסטוחובה. מוצ'רסקי המשיך בפעילות המחתרתית שלו שם, ושינה את כינויו ל"גרוור" (חרט).[1]
צבא הבית הפולני פורק על ידי הפיקוד העליון ב-19 בינואר 1945. מוצ'רסקי הועלה לדרגת קפטן במילואים. בינתיים, במקום ארמייה קריובה הוקם ארגון חדש על ידי הגנרל ולדיסלב אנדרס נגד ההשתלטות הקומוניסטית, בשם משלחת הכוחות המזוינים לפולין (בפולנית: Delegatura Sił Zbrojnych na Kraj, DSZ). מוצ'רסקי נשאר ראש שירות הידיעות, תוך שימוש בשם בדוי חדש "בורסוק" (גירית). יחד עם ולודז'ימייז' לחוביץ' וזיגמונט קפיטניאק, הוא חיבר מזכר למפקדתו שקבע כי יש להוציא הוראה חדשה לכל חיילי המחתרת בשטח על הנחת נשק בשם השיקום.
ב-11 באוגוסט 1945, חמישה ימים לאחר פירוק המשלחת לפולין באופן רשמי, נעצר מוצ'רסקי על ידי המשרד לביטחון הציבור בראשות הגנרל רומן רומקובסקי והועמד למשפט פוליטי. ב-18 בינואר 1946 נידון מוצ'רסקי ל-10 שנות מאסר על ידי בית משפט צבאי בוורשה. למרות שעונש המאסר שלו קוצר לחמש שנים בפברואר 1947, הוא לא שוחרר מכלא מוקוטוב הידוע לשמצה עם מימוש עונשו ארבע שנים מאוחר יותר. הוא נחקר על ידי פקודיו של רומקובסקי מ-9 בינואר 1949 עד 6 ביוני 1951, מוצ'רסקי סבל 49 סוגים שונים של עינויים שתוארו מאוחר יותר בספר הזיכרונות שלו. המכות כללו חבטות בגשר האף, בלוטות הרוק, הסנטר, השכמות, הרגליים והבהונות היחפות, עקבים, כוויות סיגריות בשפתיים ובעפעפיים וצריבה באצבעות. חוסר שינה, וכתוצאה מכך כמעט איבוד אשתונות. עמידה זקופה בתא צר במשך שבעה עד תשעה ימים עם מכות תכופות בפנים - שיטה שנקראה על ידי החוקרים "זקופאנה". הגנרל רומקובסקי כבר אמר לו ב-30 בנובמבר 1948 שהוא ביקש באופן אישי את ה"גיהנום הטהור" הזה.[2]
החל מ-2 במרץ 1949, נכלא מוצ'ארסקי למשך תשעה חודשים (או 255 ימים) עם שני אנשי SS גרמנים: אונטר-שטורמפיהרר קרקאו גוסטב שילקה וגרופנפיהרר יירגן שטרופ. שטרופ היה אחראי להשמדת גטו ורשה לאחר סיום המרד ב-1943.[1] בתקופה זו תיעד את השיחות ביניהם בכתב.
בשנת 1952 נפתח משפט ראווה חדש בעניין מוצ'רסקי בגין האשמות אנטי-מהפכניות שזויפו על ידי המשרד לביטחון הציבור. ב-18 בנובמבר 1952, על פי החלטת בית המשפט המחוזי בוורשה, הוא נידון למוות כאויב המדינה. באוקטובר שלאחר מכן הומתק עונשו למאסר עולם, אך לא הודיעו לו על כך. הוא חשב שנשאר בנידון למוות עד ינואר 1955, ממתין להוצאה הורג עד שנודע לו על ביטול ההחלטה.
במהלך הליברליזציה הפוליטית שקרתה בפולין החל מאמצע שנות ה-50 ואשר נודעה בשם אוקטובר הפולני, קז'ימייז' מוצ'רסקי נשפט בפעם האחרונה, הוכרע חף מפשע ושוחרר מהכלא ב-24 ביוני 1956. הוא נוקה מכל ההאשמות המופרכות נגדו ושיקום מלא בדצמבר 1956, בתום הטרור הסטליניסטי בפולין.
לאחר שחרורו הצטרף מוצ'רסקי מחדש למפלגה הדמוקרטית של פולין. הוא עבד כעיתונאי בעיתון קורייר פולסקי (השליח הפולני), והיה אחראי על הקשר עם הקוראים.
מיד לאחר שחרורו החל מוצ'רסקי לערוך הערותיו מהשיחות עם שטרופ. ב-1971 הוא הפנה אותם לספר באורך מלא, כשהוא מוודא אילו עובדות הוא יכול בפרסומים, בתמלולי בית המשפט ובחומרי ארכיון. באפריל 1972 פורסם הפרק הראשון של שיחות עם תליין (פולנית: Rozmowy z katem) בירחון אודרה. הסיפור המשיך להתפרסם בחלקים עד פברואר 1974, והסתיים בראיון עם מוצ'רסקי על מקורו. לבסוף הספר יצא במלואו בשנת 1977 על ידי מכון הפרסום הממשלתי תוך השמטת פרטים שונים שצונזרו על ידי המשטר הקומוניסטי. מוצ'רסקי לא היה עד לפרסום ספרו. הוא נפטר ב-27 בספטמבר 1975 בוורשה.[1] המהדורה הבלתי מקוצרת, עם הקדמה מאת אנדז'יי שצ'יפיורסקי ואחריה הביוגרפיה של מוצ'רסקי ומילון מונחים של שמות ומונחים גרמניים מאת אנדז'יי קשישטוף קונרט, יצאה לאור לאחר התמוטטות הקומוניזם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קז'ימייז' מוצ'רסקי, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Andrzej Szczypiorski, ed. (1992). Rozmowy z katem (בפולנית). נבדק ב-2014-08-23.
{{cite book}}:|author=has generic name (עזרה) - ^ Stéphane Courtois, Mark Kramer (1999). Livre noir du Communisme: crimes, terreur, répression. Harvard University Press. ISBN 0-674-07608-7.