קיזילאירמאק
גשר אגרי | |
אורך | 1,150 ק"מ |
---|---|
ספיקה ממוצעת | 184 מ"ק לשנייה |
אגן ניקוז |
77,100 קמ"ר ![]() |
מוצא |
אסיה הקטנה ![]() |
גובה מוצא הנהר | 2,000 מטרים |
יובלים |
Delice River, Gök River, בפסקה זו 7 רשומות נוספות שטרם תורגמו ![]() |
שפך |
הים השחור ![]() |
מדינות באגן הניקוז | טורקיה |
![]() | |
![]() ![]() |
קיזילאירמאק (בטורקית: Kızılırmak – "הנהר האדום") הוא הנהר הארוך בטורקיה[1]. מוצאו של הנהר ברמת אנטוליה, סמוך לעיר סיוואס. הוא זורם דרומה ומערבה ולאחר מכן פונה צפונה ומזרחה בקשת גדולה, ונשפך אל הים השחור בדלתה שהוא יוצר, בין הערים סינופ ממערב וסמסון ממזרח. בדלתת הנהר מספר אגמים קטנים, והיא נחשבת לבית הגידול החשוב ביותר לציפורים בטורקיה. מחקרים לאורך עשרים שנה גילו כי ספיקתו הממוצעת של הנהר עומדת על 184 מ"ק לשנייה, אך זו נעה בין עשירית מכמות זו לבין כמות גדולה פי תשעה (1673 מ"ק לשנייה). הנהר אינו משמש לשייט אך שבעה מפעלים הידרו-אלקטריים נבנו לאורכו ומפיקים חשמל ממימיו. שמו של הנהר נובע מגוון אדמדם שמעניקה לו תכולת המתכות הגבוהה שבמימיו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוונית נקרא הנהר "אליס" (Άλυς) (או "האליס"), מילה שמקורה במילה היוונית למלח. החתים כינוהו "מראסנטיה" (Marassantiya) או מראסנטה (Marassanta). בתקופה זו שימש הנהר את גבולה הצפוני של לב האימפריה החתית, ולאחר מכן סימן את גבול תחום השפעתן של אשור ומדי. בעת העתיקה נחשב הקיזילאירמאק לקו הגבול שבין אסיה הקטנה לבין יתר חלקי יבשת אסיה. בשנת 585 נערך קרב האליס סמוך לנהר והוא שימש כקו הגבול בין לידיה לבין הממלכה האחמנית, עד שכורש הסיט את מסלולו על מנת שיוכל לחצות אותו[2] והגיע עד לחופי הים האגאי בשנת 547 לפנה"ס.
חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי הנהר משמשים לגידול אורז וכן מתגוררים בו עדרי תאו מים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיזילאירמאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)