קינולון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה המשותף של הקינולונים

קינולון היא אנטיביוטיקה הפוגעת בתהליך שכפול ה-DNA של חיידקים וגורמת לתמותה מהירה שלהם.

דרך פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקינולונים מעכבים אנזימים חיידקיים המכונים טופואיזומרז-4 או DNA-gyrase, המשתתפים בייצור חומצות גרעין חיידקיות, ומונעים מהם למלא את תפקידם. הקינולונים מאופיינים בספיגה טובה מאוד דרך הפה ומסוננות בשלפוחית השתן, ועל כן הן משמשות בין היתר כתרופות לטיפול בדלקות הנגרמות בדרכי השתן.

הקינולונים נכנסים לתאים בקלות יחסית דרך חורים הנקראים פורינים ולכן הם יודעים לטפל בפתוגנים תוך תאיים כגון Legionella pneumophila ו-Mycoplasma pneumoniae. עבור חיידקים גראם-שליליים, המטרה היא פגיעה ב- DNA Gyrase, ואילו עבור חיידקים גראם-חיוביים המטרה היא פגיעה בטופואיזומרז 4.

מנגנוני עמידות לקינולונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועים שלושה מנגנוני עמידות שמציג החיידק כנגד הקינולונים. הראשון משאבות efflux הפועלות להפחתת ריכוז הקינולונים בתא. השני גן עמידות על גבי פלסמיד, המקודד חלבונים הנקשרים ל- DNA gyrase ובכך מונעים היקשרות התרופה אליו, והשלישי קיום מוטציות באתרי הקשירה של טופואיזומרז 4 או DNA gyrase המפחיתות את אפיניות הקשירה של קינולונים. יצוין, כי קיימת כיום ביקורת רבה על השימוש התכוף במתן מירשם לתרופה זו- נמצא כי כמעט השימוש בפלואורקינולונים (דור חדש של קינולונים) בארצות הברית עלה פי 3 בחדרי מיון במהלך השנים 1995-2002, בהשוואה לאלטרנטיבות בטוחות יותר כגון מקרולידים, אשר השימוש בהן ירד.

התוויות טיפוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינולונים ניתנים לטיפול בזיהומים הנגרמים בדרכי השתן. קינולונים ניתנים גם במקרים הבאים:

  • טיפול בחיידקי הסוג Pseudomonas (טיפול דרך הפה - נוח יחסית)
  • טיפול בטווח רחב של זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים שונים, כולל חיידקים א-טיפיים
  • תרופות מהדור החדש של הקינולונים עוזרות לטיפול בציסטיק פיברוזיס.
  • טיפולים בזיהומים בדרכי הנשימה.

קינולונים אינם מומלצים לחולי אפילפסיה, הארכת מקטע QT, ולאנשים שלקו בשבץ או בזיהום של ה- CNS.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי כוללות בין היתר בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, כאבי בטן וטעם לא נעים בפה. השפעות לוואי קיימות במערכת העצבים וכוללות כאבי ראש, סחרחורות, רעד, סיוטי לילה, עייפות והפרעות ראייה. תופעת לוואי נוספת היא פוטוסנסיטיביות- תוגבה של רגישות יתר של העור לאור (נראה כמו כוויית שמש, תפרחות, אודם ושלפוחיות בעור). תופעות לוואי נוספות הן דלקות או קרעים בגידים (טנדיניטיס) ולכן מומלץ להימנע ממתן תרופות אלו לחולים הנוטלים סטרואידים, ספורטאים, וכן קשישים או חולים הלוקים מראש בטנדינטיס. התרופות עלולות לגרום לדלקת בכבד ויש לבחון תפקודי כבד בעת לקיחתן. כמו כן התרופות מאריכות את מקטע ה- QT בתרשים החשמלי של האק"ג כתוצאה מחסימה של תעלות אשלגן. התרופות גם עלולות לפגוע בכליות אם כי באופן נדיר יחסית.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הקינולונים למספר דורות בהתאם לשנות הפיתוח של התרופה. ככל שהדור וותיק יותר, כך התרופה יותר צרת טווח מבחינה בקטריאלית. עם זאת, נהוג יותר להבחין בין הדור הראשון של התרופות, לבין הדור החדש יותר הכולל fluorine ולכן נקראות fluoroquinolones.

  • דור ראשון או non fluorinated: אב הבסיס של הקינולונים הוא ה- nalidixic acid. תרופה זו מתאימה לטיפול בזיהומים בדרכי השתן.
  • fluoroquinolones: אלו הן תרופות חדישות יותר, בהן נגזרות סינתטיות של nalidixic acid ומכילות בנוסף fluroine. תחת תת-קבוצה זו ניתן למנות בין היתר את התרופות הבאות: ofloxacin, ciprofloxacin, enoxacin, levofloxacin ועוד. תרופות אלו משמשות לטיפול בדלקות בדרכי השתן, ובזיהומים בדרכי הנשימה. התרופה ציפרו (ciprofloxacin) משמשת לטיפול במחלת ציסטיק פיברוזיס.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך "קינולון", באתר "ויקיתרופות"

הערך "קינולון", באתר ויקירפואה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קינולון בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי