קיצור תולדות הזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיצור תולדות הזמן
A Brief History of Time
קיצור תולדות הזמן.jpg
מן המפץ הגדול עד חור שחור
מידע כללי
מאת סטיבן ו' הוקינג
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע פופולרי
הוצאה
הוצאה ספרי בנטם עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור 1988
שנת הוצאה 1989
מספר עמודים 198 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה ספרית מעריב
תרגום עמנואל לוטם
סדרה
ספר הבא חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-553-10953-5
הספרייה הלאומית 001103559
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קיצור תולדות הזמןאנגלית: A Brief History of Time) הוא ספרו רב-המכר של האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג. זהו ספר מדע פופולרי המכוון בעיקר לציבור הרחב, ולא רק לקהילה המדעית.

הספר פורסם לראשונה בשנת 1988 והפך במהירות לרב-מכר. עד שנת 2002 נמכרו ממנו קרוב ל-10 מיליון עותקים בעשרות שפות. לפי עצת המו"ל, במטרה להגדיל את מכירותיו, לא הזכיר הוקינג נוסחאות מתמטיות בספר פרט לנוסחת איינשטיין המפורסמת על אודות שקילות המסה והאנרגיה. על כך כותב הוקינג בפתח ספרו:

מישהו אמר לי שכל משוואה שאכלול בספר תקצץ את מכירתו במחצית. לפיכך גמרתי אומר שלא לכלול בו שום משוואה, אבל בסופו של דבר הזכרתי בכל זאת משוואה אחת: נוסחת איינשטיין המפורסמת, E=mc2. אני תקווה שהיא לא תרתיע מחצית מקהל קוראי.[1]

בספר יש ניסיון להסביר לקורא הלא מקצועי מושגים בתחום המפץ הגדול,[2] חורים שחורים, תיאורית המיתרים[3] ועוד. למרות זאת, הספר עדיין לא קל להבנה לקורא הפשוט. כעבור שנים יצא לספר "מדריך ידידותי" שמנסה להסביר את הספר, ובנוסף מכיל מידע ביוגרפי על הוקינג וסביבתו הקרובה.

בספר מובא בין היתר בהרחבה נושא החורים השחורים, אחד מתחומי המחקר של הוקינג, בו הוא מביא את תגליתו שחורים שחורים יכולים גם להתנדף, בניגוד למה שסברו עד אז, שתהליך קריסתו של חור שחור הוא תהליך בלתי הפיך.[4]

לפי הוקינג, רק ביקומים הדומים לשלנו יוכלו בריות תבונתיות להתפתח ולשאול מדוע היקום הוא כפי שאנו רואים אותו (מה שקרוי החוק האנתרופי). התשובה כפי שמובאת בספר: אילו היה יקום שונה, לא היינו קיימים.[5] בספר יש ניסיון לעמוד על התעלומות הגדולות של מעמדנו במרחב תוך התבססות על תגליותיהם של גלילאו גליליי, אייזק ניוטון ואלברט איינשטיין וכן הוא מביא את תיאור המאמץ של המדענים לדורותיהם לגבש תאוריה אחת שלמה על היקום.[6]

בפרק "איחוד הפיסיקה", מנסה הוקינג לדון בנושא בניית "תיאוריה מאוחדת מלאה של כל המצוי ביקום" (התאוריה של הכול), אך הוא טוען כי אחד המכשולים ליצור תיאוריה שלמה כזאת היא הקושי באיחוד מכניקת הקוונטים עם תורת היחסות – שתי תאוריות שלכאורה סותרות זו את זו, על אף השימוש המעשי בשתיהן. למרות הקשיים, הוקינג מאמין שבעתיד תימצא ה"משוואה" שתסביר את כל היקום ומה שבתוכו.

קרל סייגן, בהקדמתו ל"קיצור תולדות הזמן", כתב:

זהו גם ספר על אלוהים... או אולי על העדר האלוהים... באיזו מידה הייתה לאלוהים ברירה כשברא את היקום. הוקינג מנסה, כפי שהוא מצהיר בפירוש, להבין את הלך מחשבתו של אלוהים... המסקנה העולה מן הניסיונות הללו, לפחות לפי שעה, מפתיעה עוד יותר: יקום שאין לו גבולות במרחב, אין לו התחלה או סיום בזמן, ואין בו דבר שהבורא יכול לעשותו.[7]

בשנת 1991 יצא סרט בעל שם זהה בבימויו של ארול מוריס, כשהוקינג עצמו משחק בו את התפקיד הראשי. הסרט בעיקר עוסק בחיי הוקינג, ופחות בתאוריות המדעיות של הספר.

הספר תורגם לעברית בשנת 1989 על ידי עמנואל לוטם וראה אור בהוצאת ספרית מעריב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיצור תולדות הזמן, דברי תודה, עמ' 6.
  2. ^ קיצור תולדות הזמן, פרק 1: כיצד היקום מצטייר בעינינו, עמ' 18; פרק 3: היקום המתפשט, עמ' 53–57; פרק 8: מוצא היקום וגורלו, עמ' 114–119.
  3. ^ קיצור תולדות הזמן, פרק 10: איחוד הפיסיקה, עמ' 150–157.
  4. ^ קיצור תולדות הזמן, פרק 7: חורים שחורים הם לא כל-כך שחורים, עמ' 107, 111; פרק 8: מוצא היקום וגורלו, עמ' 113.
  5. ^ קיצור תולדות הזמן, פרק 8: מוצא היקום וגורלו, עמ' 121.
  6. ^ קיצור תולדות הזמן, הכריכה האחורית.
  7. ^ קיצור תולדות הזמן, מבוא, עמ' 10.