קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלאופטרה הראשונה

קלאופטרה הראשונה אפיפנס (204 – 176 לפנה"ס) הייתה נסיכה מבית סלאוקוס. היא נישאה לתלמי החמישי בשנת 193 לפנה"ס והפכה למלכת מצרים.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאופטרה הייתה בתם של אנטיוכוס השלישי ולאודיקה השלישית, אחותם של אנטיוכוס הרביעי וסלאוקוס הרביעי שהיו מלכים בבית סלאוקוס.

היו לה לפחות 3 ילדים:

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 197 לפנה"ס, כבש אנטיוכוס השלישי מספר ערים באסיה הקטנה שהיו לפני כן בשליטת בית תלמי. הרומאים תמכו במצרים. במסגרת משא ומתן לשלום שהתנהל בשנת 196 לפנה"ס בין הצדדים בליסימקיה (אנ') (עיר הלניסטית בתראקיה), הציע אנטיוכוס להשיא את בתו קלאופטרה עם תלמי החמישי. הם התארסו ב-195 לפנה"ס והתחתנו ברפיח ב-193 לפנה"ס. באותה עת היה תלמי החמישי בן 16 וקלאופטרה הראשונה בת כ-10 שנים. על פי יוסף בן מתתיהו קלאופטרה קיבלה כנדוניה לנישואים את קוילה-סוריה ולכן טענו מלכי בית תלמי שהשטח הזה שייך למצרים. הוא כותב: "אחרי הדברים האלו כרת אנטיוכוס ברית ידידות עם תלמי ונתן לו את בתו קלאופטרה לאשה וויתר לו בתורת נדוניה על חילת סוריה ועל שומרון ועל יהודה ופיניקיה"[1].בפועל הבעלות על האזור נשארה ביד הסלאוקים שקיבלו את השטח בעקבות קרב בניאס שהתרחש בשנת 198 לפנה"ס.

באלכסנדריה נקראה קלאופטרה "הסורית". כחלק מפולחן בית תלמי היא הוכתרה יחד עם בעלה בתואר אפיפנס. בנוסף בהתאם למסורת המצרית נקראה גם אחותו של תלמי החמישי. בוועידה של כוהני דת מצריים שהתקיימה בממפיס בשנת 185 לפנה"ס, הועברו אליה כל הכיבודים שתלמי החמישי קיבל בשנת 196 לפנה"ס ונכתבו על גבי אבן רוזטה.

בשנת 187 לפנה"ס קיבלה מינוי של יועץ רם מעלה למלך, ובשנת 180 לפנה"ס לאחר מותו של בעלה, שלטה קלאופטרה כעוצרת במצרים בשם בנה תלמי השישי. היא הייתה המלכה המצרית הראשונה ששלטה לבדה על מצרים. ניתן להסיק זאת מטקסטים שנכתבו על גבי פפירוסים שנכתבו בין השנים 176-179 לפנה"ס, בהם היא מופיעה בתואר "תיאה אפיפנס" ושמה מופיע לפני שמו של בנה. היא גם טבעה מטבעות שבהם שמה מופיע לפני שמו של בנה.

זמן קצר לפני מותו תכנן תלמי החמישי לצאת למלחמה כנגד בית סלאוקוס שנשלט באותה עת על ידי סלאוקוס הרביעי שהיה אחיה של קלאופטרה. עם עלייתה לשלטון היא הפסיקה את כל ההכנות ליציאה למלחמה.

קלאופטרה מתה בסביבות 176 לפנה"ס, 4 שנים לאחר הפיכתה לעוצרת ושליטה במצרים.

ממצא ארכאולוגי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 בעת חפירות שבוצעו בתל קדש שבגליל העליון על ידי משלחת חפירות של אוניברסיטאות מישיגן ומינסוטה, נמצא מטבע זהב הנושא דמות אישה. משקלו של המטבע הוא 27.71 גרם הנחשב מטבע גדול. גודלו של המטבע הוא פי 6 ממשקל של מטבע ממוצע. על פי השערתו של דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, הדמות המוטבעת על המטבע היא של ארסינואי השנייה או קלאופטרה הראשונה.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, סעיף 154 (יש לציין שהמחקר חלוק בשאלה האם יש לקבל פרט זה כעובדה).
  2. ^ מטבע זהב נדיר בן 2,200 שנה התגלה בתל קדש


בית תלמי

תלמי הראשוןתלמי השניתלמי השלישיתלמי הרביעיתלמי החמישיקלאופטרה הראשונהתלמי השישיקלאופטרה השנייהתלמי השביעיתלמי השמיניקלאופטרה השלישיתתלמי התשיעיקלאופטרה הרביעיתתלמי העשיריברניקי השלישיתתלמי האחד עשרתלמי השנים עשרקלאופטרה החמישיתברניקי הרביעיתקלאופטרה השביעיתתלמי השלושה עשרתלמי הארבעה עשרתלמי החמישה עשר