תלמי השמיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תלמי השמיני
Ptolemy VIII - silver didrachma - líc.jpg
מטבע דרכמה מכסף עם דמותו של תלמי השמיני
לידה 182 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 116 לפנה״ס (בגיל 66 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מושל עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית תלמי
אב תלמי החמישי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים תלמי ממפיטיס
תלמי אפיון
תלמי התשיעי
תלמי העשירי
קלאופטרה הרביעית
קלאופטרה סלנה הראשונה
Tryphaena עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תלמי השמיני ("אֵאוּאֵרְגֵטֶס" שמשמעותו "גומל החסד" או "המיטיב", ביוונית: Πτολεμαῖος Εὐεργέτης; משנת 182 לפנה"ס לערך - 26 ביוני 116 לפנה"ס) היה מלך במצרים התלמיית, המלך השמיני מבית תלמי. מלך בין השנים 170–163 ובין 145–131 ובין 116-127 לפנה"ס. היה בנו של תלמי החמישי וקלאופטרה הראשונה. היה ידוע בשל השמנת היתר שלו בכינויו "פיסקון" ("Physcon" או "Phúskōn"), כלומר נקניק או כרס.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שלטונו הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו לשלטון של תלמי השמיני בשנת 170 לפנה"ס ארעה בתקופה סוערת בפוליטיקה של מצרים. לאחר מות קלאופטרה הראשונה התחזקה במצרים הסיעה בראשות לנאוס ואלאוס, עוצרי המלך, שדרשה לצאת למאבק לכבוש מחדש את סוריה שאבדה לבית תלמי בעת המלחמה הסורית החמישית. בשנת 170 הוכרזו גם תלמי השמיני וקלאופטרה השנייה כשליטים של מצרים בנוסף לתלמי השישי, על מנת לחזק את אחדותה של מצרים. אנטיוכוס הרביעי חשש מההתפתחות העניינים במצרים וערך הכנות להדיפת הסכנה המצרית. חששותיו של אנטיוכוס התאמתו כשהמצרים הכריזו מלחמה על הסלאוקים בשנת 170 לפנה"ס והחלה המלחמה הסורית השישית.

תבליט ממקדש אדפו, תלמי השמיני ביו האלות וואדג'ת ונחבת

קרב פלוסיום שהתקיים בשנת 169 לפנה"ס, הסתיים בתבוסה מוחצת לצבא המצרי. ולנאוס ואלאוס הוחלפו בשני עוצרים חדשים, קומנוס וסינאוס, ושליחים נשלחו לדון במשא ומתן עם אנטיוכוס. תלמי השישי הועלה על ספינה כדי לחמוק מהאויב הסלאוקי. למרות ניסיון הבריחה, לכד הצי הסלאוקי את הספינה ותלמי השישי נפל בידיו של אנטיוכוס. בלחץ רומאי נסוג אנטיוכוס והשאיר את תלמי השישי כשליט בובה במצרים.

תלמי השישי לא רצה לשחק את תפקיד הבובה. במקום להישאר נאמן לאנטיוכוס, שלח תלמי השישי משלחת לאלכסנדריה שלא נכבשה, והגיע להסכם על דעת הרומאים שלפיו ישלוט בשיתוף עם תלמי השמיני ואחותו קלאופטרה השנייה.

תקופת המאבקים באחיו תלמי השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 164 הדיח תלמי השמיני את אחיו מכיסאו, תלמי השישי ברח לרומא וביקש את עזרת הסנאט הרומי ובסיועה חזר בשנת 163 לפנה"ס למצרים כשליט יחיד. תלמי השישי הסכים לחלוקה של הממלכה, אך תלמי השמיני לא הסתפק בכך וניסה להשתלט על קפריסין, אך ללא הצלחה. בשנים 155-156 לפנה"ס ניסה תלמי השישי להתנקש באחיו תלמי השמיני, אך לא הצליח בכך. תלמי השמיני נסע לרומא כדי לקבל את תמיכת הסנאט תוך שהוא מציג את הצלקות שקיבל כתוצאה מניסיון ההתנקשות. קאטו הזקן שהיה בן בריתו של תלמי השישי ניסה להתנגד לתביעותיו, הוא קיבל את תמיכת הסנאט ועשה ניסיון נוסף להשתלט על קפריסין ושוב לא הצליח בכך. בזמן שהותו ברומא פגש את קורנליה אפריקנה (Cornelia Africana) שרק התאלמנה והציע לה נישואים, אך היא סרבה.

בשנת 154 לפנה"ס הביס תלמי השישי את תלמי השמיני במלחמה. תלמי השמיני מונה לשליט קירנאיקה, אזור שהיה בשליטת מצרים והיה נתון באופן פורמלי לשליטתו. תלמי השישי הציע לו את יד בתו קלאופטרה תאה. המאבק בין האחים לא פסק עד למותו בקרב של תלמי השישי בשנת 145 לפנה"ס.

תקופת שלטונו השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר מותו של תלמי השישי, הזדרזה קלאופטרה השנייה להכריז על בנה כמלך תלמי השביעי. תלמי השמיני הציע לה נישואים ושלטון משותף, היא הסכימה. במהלך פסטיבל החתונה רצח את תלמי השביעי והכריז על עצמו בשנת 145 לפנה"ס כמלך תוך שהוא לוקח לעצמו את התואר אאורגטס שהיה כינויו של תלמי השלישי.

לאחר עלייתו לשלטון יצא למסע נקמה באינטלקטואלים של אלכסנדריה שהתנגדו לשלטונו, הוא גירש אנשי הרוח, בלשנים, פילוסופים, פרופסורים לגאומטריה, מוזיקאים, ציירים, מורים, רופאים ואחרים ובכך שינה את פני אלכסנדריה. בשנת 142 לפנה"ס, כשקלאופטרה השנייה לא יכלה עוד להרות בשל גילה הוא פיתה את קלאופטרה השלישית בתה של אשתו קלאופטרה השנייה להתחתן אתו מבלי שהתגרש מאשתו. מעשה זה עורר זעם רב באלכסנדריה עד שבשנת 131 לפנה"ס מהומות באלכסנדריה הביאו לשריפת הארמון. תלמי השישי אשתו קלאופטרה השלישית וילדיהם ברחו לקפריסין, בזמן שקלאופטרה השנייה ובנם בן ה-12 תלמי ממפיטיס (Ptolemy Memphitis) מלכו באלכסנדריה.

מלחמת אזרחים איימה לקרוע את אלכסנדריה ממצרים, כשזה מול זה ניצבו תומכי תלמי השמיני ברחבי מצרים ותומכי קלאופטרה השנייה ובנה באלכסנדריה. במהלך מאבק זה רצח תלמי השמיני את בנם המשותף תלמי ממפיטיס, שהיה מלך מצרים באופן פורמלי, ושלח את חלקי גופתו המגואלים בדם אל אמו, קלאופטרה השנייה. בכך הפכה קלאופטרה השנייה לשליטה בלעדית במצרים. מחשש להתפרצות מלחמת אזרחים פנתה לסוריה והציעה לדמטיריוס השני, שהיה נשוי לבתה קלאופטרה תיאה את השלטון במצרים, אולם תלמי השמיני דאג שגם הוא יהרג.

בשנת 127 לפנה"ס עזבה קלאופטרה השנייה לסוריה ואיפשרה לתלמי השמיני וקלאופטרה השלישית לחזור לאלכסנדריה. בשנת 124 לפנה"ס חזרה קלאופטרה השנייה למצרים ושלטה במשותף יחד עם תלמי השמיני וקלאופטרה השלישית. שלטון זה התקיים עד מותו של תלמי השמיני בשנת 116 לפנה"ס. מותו הצית מחדש את מאבקי השלטון אך קלאופטרה השנייה מתה זמן קצר לאחר מכן והשאירה למעשה את השליטה הבלעדית לבתה קלאופטרה השלישית.

תלמי השמיני השאיר את השלטון לאשתו ולאחד מבניו לפי בחירתה. היא רצתה שבנה הצעיר שמלך לאחר מכן כתלמי העשירי יהיה שותף לה לשלטון, אבל אנשי אלכסנדרי העדיפו את בנה הבכור תלמי העשירי שהיה מושל קפריסין. באי רצון היא נענתה לדרישה.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאשתו קלאופטרה השנייה - בן אחד תלמי ממפיטיס אותו רצח.

מאשתו קלאופטרה השלישית חמישה ילדים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תלמי השמיני בוויקישיתוף


הקודם:
תלמי השישי
קלאופטרה השנייה
תלמי השביעי
בית תלמי
163-170 לפנה"ס
145–131 לפנה"ס
116-127 לפנה"ס
הבא:
קלאופטרה השלישית
תלמי התשיעי